פרשנות מצטטת על תהילים כ:ט

הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃

שד"ל

בלתי כמו לא, כמו למטה (י"ד ו') מכת בלתי סרה. מלת תחת במליצת כרע תחת אסיר אין ענינה כמו במליצת תכריע קמי תחתי (תהלים י"ח מ'), אך ענינה בִּמְקוֹם (כדעת רד"ק ואחרים), כמו שבו איש תחתיו (שמות י"ו כ"ט), והכוונה כרע באופן שיהיה מקומו במקום האסירים, כרע להיות אסיר; ותחת הרוגים ענינו כמשמעו, שההרוגים מרובים ונופלים זה על זה, והנה קצתם תחת קצתם. ובשנת תקצ"א הדבקתי בלתי כרע למעלה, ופירשתי ואנה תעזבו כבודכם אשר לא היה רגיל לכרוע ולהשפיל עצמו; וזה אחד מן הפירושים ששלחתי לרוז' והדפיסם בראש ספרו, ומשם נגנבו ונדפסו בפראג בישעיה עם תרגום ר' משה לנדא ע"ה. ואחר זמן פירשתי כדעת תלמידי מוהר"ר אח"ם יפלו בלתי כריעה הקודמת לנפילה, כי המתים במלחמה והנופלים ביד האויב, אם הם גבורים אינם נופלים רק אחר שיכרעו מרוב יגיעה או מרוב פצע וחבורה, כענין שכתוב המה כרעו ונפלו (תהלים כ' ט'), ואלה בהפך עם כל כבודם וגאונם יפלו אסירים והרוגים בלי שילחמו ובלי שיכרעו, ותהיה מיתתם בלי כבוד. וגם הפירוש הזה וגם הקודם הם רחוקים בעיני, כי להיות כרע ונפל שני אחים וקרובים זה לזה מאד בענינם, וגם באו זה אצל זה שלש פעמים בשירת דבורה, שכבר ראינו שלקח ממנה ישעיה מלות חִקְקֵי ומִדִּין, קרוב לודאי שהנביא אמר כרע ונפל בשני מאמרים מתאימים (כרע תחת אסיר, ותחת הרוגים יפולו), ולא שאמר בלתי כרע מאמר אחד ואח"כ תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו מאמר אחר. ורד"ק ורוז' וגיז' (באוצרו בשרש כרע) ואחרים פירשו בלתי ביו"ד הכנוי, לפי שהעם הזה בלתי, שאינם עמי ולא שומעים אלי (או להיותם בלי עזרתי, כי אינני עמהם), יכרעו תחת אסיר ויפלו תחת הרוגים; והוא פירוש דחוק מאד, ויפה השיב גוסיציוס שלפי זה יש במשמע שיכרעו ויפלו בלי השגחת ה', תחת כי הנביאים מייחסים תמיד גם המאורעות הרעים להשגחת האל ולגזרתו. ומלת כרע שהיא לשון עבר ויחיד, ויפלו שהיא עתיד ולשון רבים, אינן מתיישבות בדיוק אלא לפי מה שפירשתי.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

אז קם ויתעודד גבור משכיל צעיר לימים ומלא לקח ויקרב אל המערכה בכח גדול ובלשון מדברת גדולות, מפניו חתו אדירים, החרישו לא ענו עוד ולשונם לחכם דבקה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

והנבואה עודד הנביא. יש בזה כוונה כפולה, א] הנבואה של בן עודד, ב] שראה שנבא זאת ברוח אלהים חזק מאד עד שהנביא התעודד והתחזק ברוח נבואתו (מלשון (תהלים כ, ט) ואנחנו קמנו ונתעודד), ועודד פעל יוצא, הנבואה עודדה וחזקה את הנביא, וזה סימן על שלימות הנבואה הזאת. לכן התחזק, כמ"ש לו חזקו ואל ירפו ידיכם
שאל רבBookmarkShareCopy