פרשנות מצטטת על תהילים לג:ז

רוקע הארץ על המים רומז להקוות המים והראות היבשה ורוקע נקוד פתח במקום צרי והוא בינוני מלשון התפשטותו על המים שעל הארץ נראית כגבוהה על המים עד שהשמים שבים גבוהים כמו שהתבאר באמרו כונס כנד מי הים (תה׳ לג).

כמו נד: קרוב לערֵמה, כמו נד קציר (ישעיה י"ז י"א), אבל במכילתא אמרו נצבו כמו נד, מה נוד צרור ואינו מוציא ומכניס וכו', נראה שקראו כמו נאד, וכן בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל קמו להין צרירין הא כזיקין, וזיקא הוא נאד, וכן בתהלים ל"ג ז' כונס כנד מי הים מתורגם דמכניס היך זיקא מוי דימא; ואולי גם אנקלוס היה קורא כמו נאד, ולהיות הנוד דבר קטן וגרוע, הגדיל הענין לפאר המליצה לאזן השומעים, ותרגם כְשוּר, כלומר כחומה; ואולי להיות נערמו ונצבו כמו נד (או נאד) בכל ענין במלת שונות, לפיכך בחר אנקלוס לשנות, ועשה נערמו מענין ערמה וחכמה, וכיוצא בזה למטה (י"ו) עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית, הסיר אנקלוס כפל הלשון ופירש הראשון על עברת הארנון, והשני על עברת הירדן.

נד. לְשׁוֹן צִבּוּר וְכִנּוּס, כְּמוֹ "נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה" (ישעיהו י״ז:י״א), "כּוֹנֵס כַּנֵּד" (תהילים ל״ג:ז׳), לֹא כָתוּב כּוֹנֵס כַּנֹּאד אֶלָּא כַּנֵּד, וְאִלּוּ הָיָה כנד כְּמוֹ כנאד וְכוֹנֵס לְשׁוֹן הַכְנָסָה, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב מַכְנִיס כִּבְנֹאד מֵי הַיָּם, אֶלָּא כוֹנֵס לְשׁוֹן אוֹסֵף וְצוֹבֵר הוּא, וְכֵן "קָמוּ נֵד אֶחָד" (יהושע ג׳:י״ג), "וַיַּעַמְדוּ נֵד אֶחָד" (שם), וְאֵין לְשׁוֹן קִימָה וַעֲמִידָה בְּנֹאדוֹת אֶלָּא בְּחוֹמוֹת וְצִבּוּרִים, וְלֹא מָצִינוּ נֹאד נָקוּד אֶלָּא בִּמְלָאפוּם כְּמוֹ "שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ" (תהילים נ״ו:ט׳), "אֶת נֹאד הֶחָלָב" (שופטים ד׳:י״ט):

נד הוא לשון גובה וכן נצבו כמו נד נוזלים (שמות טו) וכן כונס כנד (תהלים לג) ואין נד ונוד שוים:

נֵד כְּמוֹ (תהלים לג ז): כּוֹנֵס כַּנֵּד: (ישעיהו יז יא), נֵד קָצִיר, לְשׁוֹן גּוֹבַהּ, וְכֵן חִבְּרָם מְנַחֵם.*