פרשנות מצטטת על תהילים לד:ב

אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־יְהוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃

מגלה עמוקות

וירא בלק את כל אשר עשה ישראל סבא לאמורי עם עשו כששלח לו לעשו עם לבן גרתי שהוא היה בלעם בגלגול שלא הוסיפו לו רק ס' של סטן על מספר שמו הראשון ועיקר תיקונו של יעקב לתקן השכינה שיהיה שורה על ישראל ז"ש לו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה האי קרא ברזא דחכמתא יעקב אמר (בראשית לב) עם לבן גרתי ואחר עד עתה ר"ל שתיקן (תהלים קיט) עת לעשות לי"י השכינה נקראת עת ולבתר דקבילת דכורא אתקריאת עתה בה' בסוד נער נערה ליל לילה מבואר בזוהר פ' בא ז"ש בלק עתה לכה נא ארה לי את העם הזה ובזוהר מפרש ועתה לכה נא ארה לי על מלת כה שצוה ישראל סבא לעשו כה תאמרון לאדוני לעשו שהי' אצלינו חופפת על ראשינו תמיד או על סוד אדני ז"ש לעשו (בראשית לג) יעבור נ"א אדני לפני עבדו כי (שמות לד) ילך אדני בקרבנו וכשישראל בגלות נפרד שם של אדני בסוד (שם ד) שלח נ"א בי"ד תשלח ז"ש האר"י ז"ל שיבואו אותיות נ"א ויתחברו עם אותיות י"ד ז"ש יעקב (בראשית לה) הצילני נ"א מי"ד אחי כי י"ד עשו גורמת כי י"ד על כ"ס י"ה שאין השם שלם ז"ש בלק לכה נ"א ארה לי בזוהר אולי אוכל נכה (שם מד) ידבר נ"א עבדך דבר שהוא הוא המתקן אותיות נ"א עם אותיות י"ד שאמר יוסף לפני זה (שם) האיש אשר נמצא הגביע בידו על סוד י"ד של שם אדני והשיב יהודה אני הוא המנגן בי"ד כי דוד סוד (שמות יז) יד על כס י"ה לכן היה בדוד י"ד מן אברהם ז"ש כי עצום הוא ממנו ר"ל מצותיו ותוקפיה של יד הוא בא ממנו כי דוד בא מן בלק מן עגלון ארה לי מלת לי מורה זיווג הקב"ה עם ישראל (תהלים קך) אל י"י בצרתה ל"י קראתי שיזכיר הקב"ה קידושין של שם עשה למען קדושתך אות למ"ד הוא (משלי יח) מגדל עז שם י"י מגדל הפורח באויר תמונת כ"ו שהוא שם י"י והוא אוה גדולה מכל כ"ב אותיות מורה על הקב"ה י' קטן מכל אותיות (דברים ז) כי אתם המעט הרי שבמלת ל"י מורה זיווג הקב"ה עם ישראל (תהלים כב) ואתה קדוש י"ושב תהלות ישראל ל"כה ארה לי על סוד (בראשית לג) כי יש ל"י כל (שם לב) ויהי ל"י שור וחמור עם תיבת לי נכנעו כל תרין סטרין לפני ישראל כי בזה (שמות יט) והייתם לי סגלה מכל העמים ר"ל קידושין צריכין ידים מוכיחות הרי את מקודשת לי והקב"ה קידש ישראל בתיבת לי (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים במדרש כל מקום שיאמר לי קיים לעולם ז"ש (שמות כה) ויקחו לי תרומה ר"ל בתיבת לי נעשים ישראל קודש לי"י בשעת עגל אמר הקב"ה (שם לב) ועתה הניחה לי שיבטל הקידושין שלהם ומזה למד משה לשבר הלוחות ובטל הקידושין שלהם לולי זה לא היה תקוה לישראל כי היו נידונין כאשת איש ועתה נידונו כפנויה דוד המלך אמר (תהלים כב) כל רואי ילעיגו לי על אינון קידושין (הושע ב) וארשתיך לי באמונה ז"ש בלק לכה ארה לי את העם הזה שמאחר שעם העם הזה יש קידושין עם הקב"ה אולי אוכל לנכות ולבטל הקידושין שלהם לכן נתן בלעם עצה בענין זנות לבטל זיווג הקב"ה עם ישראל ולילך אחר הזנות ולפי דברי הזוהר ע"פ כי ידעתו את אשר תברך מבורך על השכינה הנקראת את (שם לד) אברכה את י"י בכל עת ע"ש ז"ש לכה נא ארה לי את העם הזה ר"ל מדת את היא עם ישראל אולי אוכל נכה וע"פ הזוהר פר' בשלח קודם פ' המן ע"ש ת"ח לא בעי קב"ה למיהב אורייתא לישראל עד דקריבו בהדיה ובמה קריבו בהדיה בגלוי רשימא דא א"ר יהודה לא קריבו ישראל לטורא דסיני עד דאעלו בחולקא דצדיק וזכו ביה מנ"ל (שמות יט) ביום הזה באו מדבר סיני ביום הזה דייקא ז"ש (ישעיה כה) ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה וכשמכרו ישראל ליוסף הצדיק אתמר (בראשית לז) נסעו מז"ה אח"כ בא משה (שמות יג) ויקח את עצמות יוסף וזה לך האות על ברית קודש שבזה זכו לתורה אח"כ כמ"ש (שם ג) בהוציאך וגו' תעבדון על ההר הזה כשחטאו בעגל נעשו כל ישראל ערלים אמרו (שם לב) כי זה משה האיש (הושע ו) והמה כאדם עברו ברית וכשיצאו ממצרים (שמות יב) והיה הדם לכם לאות אמרו (שם טו) זה אלי ואנוהו ז"ש בלק ארה לי את העם הז"ה דעאלו בברית קדושה שנקרא זה לכן בירך אותם כי מראש צורים על אברהם קדמאה לברית מי מנה עפר יעקב על הערלה שטומנין בעפר ובזה הן עם לבדד ישכון שיש להם חותם המלך לכן נתן בלעם עצה לפגום בברית קודש אמר בלק לכה ארה אר"ה מלשון כמלא אורה וסלו שהיה מלקט עשבין למעבד ביה חרשין והשיב בלעם מה אקוב לא קבה אל שהקב"ה מבטל הכשפים וכ"ת הלא (סנהדרין כ) נקראין כשפים שמכחישין פמליא של מעלה לז"א כי מראש צורים אראנו ר"ל דנפיש זכותייהו הן מצד זכות אבות מראש צורים הן בצד עצמם הן עם לבדד ישכון וכתירצו שם בגמרא על ר' חנינא דנפיש זכותיה שאני וע"ז במסורה ג"פ תחיה (שמות כג) מכשפה לא תחיה והטעם שלא תחיה כל נשמה לפני הכישוף אין כל בריה יכולה לעמוד אבל (קהלת ז) והחכמה תחיה בעליה זכות התורה עומד לפני הכישוף בלק אמר הנה עם יצא ממצרים כשיצאו משם היו באחדות לכן אמר יצא בלשון יחיד אבל עתה והנה כיסה אתעין הארץ שהם (בלשון) רבים בלק שהיה שונא את ישראל וידע שעבר (זכרי' י) בים צרה ופסל מיכה היה עמהם ריבוי אמר הנה עם יצא ממצרים שמיד נעשו ריבוי כשיצאו משם לא אמר והנה מיד רק כשעבר בים צרה עמהם ז"ש (במדבר לא) הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם ר"ל אומה מיוחדת אל אחד בראם ומאמינים באחדות כשעוברים בברית נעשו בלשון רבים פרעה אמר (שמות א) הן עם בני ישראל רב אע"פ שהם רבים הן יחידים ז"ש (שם) הבה נתחכמה לו פן ירבה שלא יהיו ישראל מיוחדין ולא יאמינו באל אחד ובלעם שהיה באותו עצה שלח אחריו בלק ויגר מואב מפני העם כי רב הוא ר"ל אע"פ שהם רב אינם רק איש א' ז"ש הו"א וע"ז השיב בלעם לכה ארה לי יעקב נגד התחלה חומרית ולכה זועמ' ישראל התחלה צוריית נגד התחלה חומרית א' מראש צורים אראנו שהם מיוחדים (ישעי' נא) צור חוצבתם וגו' אל אברהם אביכם וגו' כי אחד קראתיו ומגבעות אשורנו שרה הוא גדרה עצמה מן הערוה וגדרו כל הנשים אחריה אחת היתה ופרסם הכתוב ועל התחלת צירית אמר הן עם כמו שאותיות הן הם מיוחדין בא"ט ב"ח כן הם אחד ז"ש (מלאכי ב) הן אל אחד בראנו על צורה (שם) אב א' לכולנו חומר (שם) מדוע נבגד איש באחיו בגמרא (מעיל' יז) ענין ר' ראובן בן אצטרבילי שגזרו ג' גזירו' שבת מילה נידה שהם דבקות השם נצחיות אחדות מצד שבת דבקות א' הן עם לבדד ישכון בשבת ועל מילה א' מי מנה עפר יעקב ועל נידה שסופרת ז' ימי נקיים ז"ש ומספר רובע ישראל אע"פ שיש להם מספר שמספרין ז' ימי נקיים אפ"ה הם מתרבין לפי שיעקב כל ענינו בבית לבן כשהיה בן צ"א א"ל הקב"ה (בראשית, לא) צ"א מן בית לבן לרמוז על סוד יחוד שם אדני הויה סוד אמ"ן לכן כשנולד יוסף אז כשהיה יעקב בן צ"א לימד ליוסף (שם לז) ב"ן זקוני"ם הו"א לו ס"ת אמ"ן (כי קטן בא לעו"הב משעה שיענה אמן) מלמטה למעלה כשראה בלק מה שעשה ישראל סבא לאמורי שנולד יוסף שהוא סוד אמן (ישעי' כו) צדיק שומר אמונים ובזה נולד שטנו של עשו ועז"א (בראשית לב) הצילני נ"א מ"יד א"חי ר"ת אמ"ן (אשרי ולמה רגשו חד הוא ולכן מזמור אשרי האיש הוא מזמור קי"ב):
שאל רבBookmarkShareCopy

רבנו בחיי

אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה. ידוע כי מעשה המשכן הכל ציורין כנגד מעשה שמים, ומפני שהמאורות קבועים בשמים וכל הפעולות באות משם בעולם השפל בעתים נגזרים לכך הזכיר לשון יריעה על שם הכתוב (תהילים ק״ד:ב׳) נוטה שמים כיריעה, והיו עשר יריעות כנגד עשר גלגלים, ואמר שמונה ועשרים כנגד שמונה ועשרים עתים שבספר קהלת ועליהם נאמר (דברי הימים א י״ב:ל״ג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ועליהם אמר דוד (תהילים ל״ד:ב׳) אברכה את ה' בכל עת והזכיר עוד (שם לא) בידך עתותי, או יהיה כנגד ימי יתרון הלבנה ופחיתותה,
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

או אמר כן אברכך בחיי זה ק"ש ר"ל כמו שבשחר צריך לומר מתחלה ק"ש ואחר כך תפלה כן בלילה סמוך לשכיבה צריך גם כן לומר מתחלה ק"ש ואחר כך בשמך אשא כפי זה תפלה ולאפוקי מדעת ריב"ל בפ"ק דברכות שאמר תפלות באמצע תקנו ודאי כן אברכך על אשחריך שאמר בתחילת המזמור ר"ל כמו שבתפלת השחר שהתפללתי תפלה אחר קריאת שמע כן בלילה תפלה אחר קריאת שמע. ובא ליתן טעם ע"ז התפלה מה ענינה בשלמא שני תפלות הראשונות שתקנו יצחק שמדתו אלקים ואברהם שמדתו אל תקנו תפלות נגד תמידין שהיו שנים ליום כנגד יום ותפילת השחר נגד תמיד השחר תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים וכמ"ש יעקב כי טוב חסדך מבעלי חיים שהיו קרבנן לגבי מזבח ששפתי ישבחונך ועז"א דוד (תהלים לד) תמיד תהלתו בפי ר"ל נגד קרבן תמיד תהלתו בפי שהיא תפלה אבל תפלת ערבית נגד מה היא באה לז"א כמו חלב ודשן נגד אברים וחלבים שהיו קריבין כל הלילה תשבע נפשי נגד זה שפתי רננות יהלל פי ושם שהיו מתעכלין כל הלילה לכן אמר אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך שהם שלשה משמורות שהם בלילה נגד ג' משמורת שהיו במקדש וג' משמורת ביום נגד כהנים בעבודתם ולוים רם וישראל במעמדן לכן הוצרך גם כן יעקב לחלק הלילה על ג' משמורת כמו חלב ודשן נגד כהנים ושפתי רננות נגד לוים אם זכרתיך על יצועי נגד ישראל במעמדן גם ידוע שהלוים שעמדו על השיר עמדו על מעלות ט"ו ואמרו ט"ו שיר המעלות כן יעקב אמר באותו פרק ט"ו שיר המעלות כשאמר מזמור שמחתי שראה שם עלו שבטים שבטי י"ה ז"ש (שם סג) שפתי רננות יהלל פי ר"ל אותן הזמירות שמרננים הלוים במקדש יהלל פי גם באותו פרק תיקן יעקב רו"ח נפ"ש נשמ"ה של אד"הר שקלקלה חוה ו'ת של מות מד' סטרין דעלמ' ד' פ' ותר' ותקח ותאכל ותפקחנ' אם זכרתיך ע"ל י"צועי ב"אשמורת א"הגה מלמטה למעלה ד' עולמות עשיה יצירה בריאה אצילות וזכר זכות עקידת "יצחק "בן "אברהם שהוא ג"כ סוד קשר ד' עולמות ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע לכן אמר אכן יש ה' במקום הזה כי בכל עולם שאות אחת משמו ית' הן הן שלשה עדרי צאן הרובצים על ג' עולמות אצילות בריאה יצירה ונגד עולם עשייה א' והאבן גדולה על פי הבאר בה' לפי שיניקת ה' אחרונה מסיטרא דגבורה שהוא חשבון הבא"ר בגי' יצח"ק ונאספו שמה כל העדרים להשיב (תהלים קיח) אבן מאסו הבונים למקומה הראשון שהיתה קודם מיעוט וקטרוג לכן הוצרך עתה לילך דרך ד' שליבות שהיו בסלם מלמטה למעלה עד שזכה לי' של שם במה שאמר אכן יש י"י במקום הזה שהוא סוד חכמה יש מאין י' מן שם בן ד' ועל קוצי' של יוד שהוא סוד דיבור אנכי נגד כתר עילאה לא ידעתי כי י' דברות הראה לו אז במראה סלם זה סיני נגד י' ספירות נמצא דיבור אנכי הוא על קוצי של י' ועז"א (שם קכא) אשא עיני אל ההרים הם הרים הגבוהים ליעלים מאין יבא עזרי ועז"א יעקב מאי"ן את"ם הידעתם את לב"ן ועז"א יעקב ויש"כב במקום ההוא בזוהר וישכב במקום ההוא שמן חכמה עילאה נפקו כל כ"ב אתוון וכ"ב צינורת שיש בעולם ז"ש אהגה ב"ך על כ"ב צינורת אלו לקיים (בראשית מח) ב"ך יברך ישראל. כי היתה עזרתה לי כמו שאמר יעקב עזרי מעם י"י והנה י"י נצב עליו וזכה לקישור ד' עולמות אלו בד' אותיות השם מגדל עז מפני אויב ע"ש (משלי יח) מגדול עז שם ד' בו ירוץ צדיק ונשגב כי ראה שם י"י במקוה ההוא דבקה נפשי אחריך ראה ג' מלאכים סוד (תהלים ג) ואתה ה' מגן בעדי מיכאל גבריאל מצד שאמר אלקי אברהם ואלקי יצחק וכנגד עצמו אמר מה נורא המקום הזה שהוא נוריאל והי' חסר רפאל שהוא מאחור ז"ש (שם סג) דבקה נפשי אחריך ר"ל על מלאך שהוא מאחור במרכבה לרפאות מצלעתו ששקעה החמה שלא בעונתה וזרחה בשבילו אחר כך כשבא רפאל אליו שיש צדקה מרפא בכנפיה ועז"א אשחרך. דבקה נפשי אחריך בכל לילה הנשמה יוצאת ומיכאל מקריב אישי ישראל ותפלתם ז"ש בי תמכה ימינך שהוא כהן גדול למעלה בי תמכה ימינך שאמר לו הקב"ה אנכי אלקי אברהם שקשור במדת הימין גם כשבא לקבל הברכות נכנס עמו מיכאל ז"ש בי תמכה ימינך שהוא נהורא ימינא אפוטרופא רבא דישראל וע"פ הזוהר ולקח הכהן זה מטטרון שלוקח הטנ"א סוד (שם) כמה לך בשרי שהוא שם של אדני עליו א' בי תמכה ימינך (שם קמט) יעלזו חסידים בכבוד דא מטטרון ז"ש לראות עוזך וכבודך לכן הראה לי סלם זה מטטרו"ן והמה לשואה יבקשו נפשי שרצו להזיקו באותו הלילה וכשראו ה' נצב עליו לשמרו מן הזבובים יבואו לתחתיות הארץ לנוקבא דתהומא רבה וישא יעקב את רגליו אז כשהוא קם על רגליו וילך ארצה בני קדם הלכה הקליפה לתהומא רבא המן עזא ועזאל שהוא סוד קיא צואה בלי מקו"ם קוף כנגד פני אדם שהוא יעקב שופרי דאדם כשם שהקב"ה נקרא מקום כמ"ש אכן יש י"י במקום הזה ר"ל ריבוע שם בן ד' עולה מקום כן בסיטרא אחראעזא ועזאל מקום קוף זה הקב"ה אם זכרתיך על יצו"עי הכי הוי לבטל עזא ועזאל עם חרב פיפיות שבידו שהיא הק"ש יגירוהו ע"י חרב שם בן ד' הוא חרב א' רישא דחרבי עם חרב פיפיות שבידו. והנה כשלקח יעקב אבני המקום שהם סוד שמע וברוך וקרא ק"ש ואית' בזוהר בעובדי' דר' תגי ע"פ (דברים כו) ולקח הכהן דא מטטרון טנא בידו ס' אותיות הויה שבפרשה ראשונה כמנין טנ'א לכן הראה ליעקב אז סלם זה מטטרון הממונה על כל מלאכי אלקים שעולים ויורדין בו עד שמגיעין להקדוש ברוך הוא והנה ה' נצב עליו ע"ס ס' אותיות אלו הנרמזין במלה (שיר ג) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים מגבורי ישראל ס"א הוא סוד שם של ס"ג לכן כשהגיע למזמור ס"ג התחיל לסדר ופתח צמ"אה לך נפשי בגי' סולם שהוא חנו"ך אליה"ו שני כרובים ברקיע הארץ אשר אתה שכ"ב נוטריקון ש"ני כ"רובים ב"רקיע כמ"ה לך בשרי סוד הטנ"א: כן בקודש חזיתיך לקבל תרין סיטרין בישין המבוארי' בזוהר פרשת נשא בר"מ שיש למעלה בקליפה דכר ונוקבא דכר כלב נוקבי' נחש נגד נחש אשת זנונים השוכב יחידי בבית אחזתו לילית נקרא' ק"ו בארץ ציה ועיף לקבל נוקבי' א' צי"ה לקבל סמאל א' עיף דאית' גבי' והוא עיף כנגד לילית נקראת צמאה כי סמאל נקראת צמא (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים כי התורה תבלין לסמאל שהוא צמא (שם כא) לקראת צמא התי"ו מים ועלי' איתא (משלי יט) אץ" ברגלים" חוטא' כי הוא הגורם חטא צמ"א שהוא סמאל ולכן נקראה היא צמאה בפסוק (דברים כט) למען ספות הרוה את הצמאה כנגד מורא שעלתה על ראהו על לילית אמר צמאה לך נפשי לך דייקא כנגד "כמה "לך "בשרי ר"ת כלב שהוא כח סמאל בארץ ציה דא לילית ועיף דא סמאל בלי מים ועל שניהם אמר כן בקודש חזיתיך לקבל תרין סטרין אלו זכה לראות תרין כרובין לראות עוזך וכבודך (תהלים קמט) יעלזו חסידים בכבוד דא מטטרון (שם) ירננו על משכבותם ז"ש שפתי רננות יהלל פי (שם) רוממות אל בגרונם כמ"ש אל"י אתה (שם) וחרב פיפיות בידם יגירוהו עלי די חרב וכתב האר"י שצריך לומר שם של מ"ב אחר קריאת שמע של ערבית להעלות הנשמה למעלה וכן נרמז כאן כן אברכך בחיי זה קריאת שמע ובשמך אש"א הוא שם של, מ"ב אש"א נוטריקן "ארבעים "שתים אותיות או יבא מטטרון שהוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע אשר עליו א' רבה בר בר חנא בפ' הספינה שהוא עיף שעמד עד קרסולו במים וראשו מגיע עד השמים שהוא עוף השמים יוליך את הקול בגי' סלם ונקרא (שם נ) זיז שד"י בגי' מטטרו"ן עומד לקבל תרין סיטרין בישין שהי' מתיירא מהם יעקב בבית לבן הארמי שהיא בגי' סמא"ל רה"ר לכן זי"ז שד"י עולה הכי לקבלייהו ומטטרון נקרא כהן גדול כמ"ש בזוהר דברים כו) ולקח הכהן והניחו לפני ה' אלקיך לכן אמר כמו חלב ודשן תשבע נפשי שמקריב למעלה נשמותיהם של צדיקים כמו קרבן ואישי ישראל ותפלתם כי גם התפלה הוא כמו קרבן ז"ש ושפתי רננות יהלל פי הוא גם כן כמו חלב ודשן שהוא קרבן דבקה נפשי אחריך ומטטרון לוקח נשמה או מיכאל ותרווייהו קשוט ז"ש בי תמכה ימין שלך למעלה שהוא כהן גדול דלעילא "והמה "לשואה "יבקשו "נפשי נרמז צירוף שם בן ד' נוקבין על דכורין ומורה על דין "האתה "זה "בני "עשו גם כן הדי"ן קודם שהם דין ואחר כך ב' אותיות י"ו שהם רחמים י"ו פיות בחרבו של מלאך המות וחרב פיפיות י"ו פיות ז"ש יגירוהו על חרב "בי "תמכה "ימינך. ר"ת בי"ת שראה יעקב ד' מחנה שכינה ועליהם אמר אין זה כי אם בית אלקים כי מן ד' מח"נה שכלולה כל מחנה מן ק"ג כדאית' בזוהר פ' תרומה בההיא רבי' שדרש (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור שהם ב' מחנות מן חסד ורחמים כל אחד כלול מק"ג כמנין מח"נה ועז"א (שם ח) להנחיל "אוהבי "יש כי י"ש צריך לחלק על ג' פ' ק"ג מנין הנחי"ל אוהבי יש וכשראה יעקב ג' מחנות נגד ג' אבנים שהכין למעלה מראשו אמר (תהלים ג) ועתה ה' מנן בעדי כבודי ומרים ראשי לכן אמר אכן יש ה' במקום הזה שהוא סוד ג' קוין אלקי אברהם אביך נוצר חסד ק"ג אורות ואלקי יצחק ק"ג אורות והנה. אנכי עמך ק"ג אורות הרי חסד דין ורחמים מנין י"ש כ"ש שם בזוהר להנחיל אוהבי יש ואנכי לא ידעתי דהיינו מצד השכינה שהיא נקראת אנכי לא ידעתי אח"כ כי אנכי סוד כסא נשלם עם מראה סלם שהוא משה או דוד שהי' הוא האבן גדולה שע"פ הבאר כי לקחו אבות העולם מקומן למעלה בסוד (תהלים קיח) אבן מאסו הבונים. ועל ארבע מחנה שכינה א' אין זה כי אם בית אלקים כי מן ד"פ מחנה נעשה בי"ת ומן ארבע מתנות אלו רמז לו הקדוש ברוך הוא שמיכאל הוא שר של ישראל כמ"ש (דניאל יב) ביום ההוא יעמוד מיכאל שרכם לכו אמר לו אלהי אברהם אביך שהיה מלאכו מיכאל גם רמז בכאן כי מיכאל וישראל קשורים זה בזה ש"ר מישראל כ"ן מן מיכאל הרי שרכם ז"ש (תהלים סג) בי תמכה ימינך וכן סמא"ל אדו"ם בהיפך אותיות משולבים ומקושרים זה בזה סלם מוצ"ב בגי' קל"ח שנה שהיו מלאכים למטה הם סוד חק"ל תפוחים הם י' אותיות ההוי"ה המתפשטין בד' עולמות אבי"ע מילואים של ד' מילואי ההוי"ה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן מ"ו ל"ז י"ט כ"ו בגי' קכ"ח הרי קל"ח ז"ס אכן יש ה' במקום הזה על מילואי ההוי"ה (ישעיה ו) מלא כל הארץ כבודו ואנכי לא ידעתי (דברים לב) כי חלק ה' עמו שגם הוא סוד חק"ל ולפי ששם של ס"ג יוד הי ואו הי שיש בו ג' יודין וא' כתב האר"י ז"ל סודו א"ל ויצא מן (דברים ו) שמע ישראל י"י אלקינו י"י ייא"י הוא שם קדוש לכן כשהתחיל יעקב עתה לקרות שמע התחיל אלקים אלי אתה לפי ששם ס"ג הוא בבינה שנקראת אלקים והוא סודא"ל לכן התחיל באלקים וסיים ע"ז השם שיוצאין מן ס"ג אל"י אתה. לפי שעשו חירף וגידף כלפי מעלה באומרו הכי קרא שמו יעקב ורקק וכן רמז יעקב ג"פ (תהלים סג) אל"י את"ה אשחרי"ך צמא"ה ל"ך נפש"י כמ"ה ל"ך בשר"י על עון פלילי שחירף רשע בגובה אפו (שם י)אין אלקים כל מזימותיו לכן ג"פ ס"ת הכ"י. כמה לך בשרי במדרש כבהמות הללו המצפות למים לפי שראה סלם שהוא סוד עולם היצירה תמן כשאמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים לפי שדובר שקרים לא יכון לנגד עיני לכן צמא"ה לך נפשי בגי' סול"ם נגד מים קדושים מצפים כבהמות:
שאל רבBookmarkShareCopy