פרשנות מצטטת על תהילים לד:ח

יסובבנהו - במלאכיו ששמרום. כדכתיב: [חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. וכן ייסד הפייטן]: לנו מלאכיך סביב יחנה. והמפרשו בהיקף עננים אינו, כי לפי הפשט אין הענן אלא לעמוד ענן לפניהם, כדכתיב: וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך. ועוד, כי יצרנהו - כפלו של יסובבנהו.

במדרש תנחומא דרש על שנקרא ארץ כנע"ן חשבונו ק"ץ זכות אברהם שהוליד את יצחק לק' שנה ושרה לצ' שנה ע"ש לפי שאז באותו פרק היה מוטל לטהר כל הארצות שא"י עיסה לכל ארצות ועיסת א"י חייבת בחלה לתקן קלקול אד"הר שאמר (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך ואד"הר ממקום כפרתו נברא ז"ש ויתורו את ארץ כנען ואלו לא חטאו היה אז מיד מתוקן חטא של אד"הר ז"ש (דברים לב) ענבימו ענבי ראש והם הביאו אשכלות מררות למו ויכרתו משם זמורה ועבדו פרודא ובאתר שהי' להם להפריש חלה ולמיטר מצה עבדו מצה פרוסה וישאוהו במוט בשנים שהי' להם ליקח תרומה תרי ממאה ז"ש במוט בשנים ב"פ מ"ט לכן אמר וישח"טם במדבר ח' ט' שימו כיגרמו שנעשה מה' ח' כמבואר בתיקונים שזה החטא בא לאד"הר עבור שלא הוציא חלה לא חל ביה ה' ועביד ח' תמן מותא וכשראה משה קלקול י' שהיא הטפה סוד חלה מן י' מרגלים הוסיף י' ליהושע שהוא י' של שרי שנחלקה על ב' ההין (בראשית מז) הא לכם זרע והוסיפה בראש צדיק כי עליו מוטל לטהר העיסה לכן אמר בבואכם ותגין על ה' של חלה להודיע ל"ח שנה ישהו בתיקון זה וכל אותן ל"ח שנה היו נזופין גם יהושע מבניו של יוסף שעליו היה מוטל לתקן העיסה עליו נאמר ג"כ משיח בן יוסף (שמואל ב יב) גם י"י העביר חטאתך לא תמות בהאי ג"ם אתכפר דוד והאי איהו שיעורא דחלה מ"ג בצים ועוד חומש ביצה רמיז וחמישיתו יוסף עליו בזוהר פ' ויצא ובשעה שמכרו אותו שיסו בו הכלבים (בראשית לז) ויתנכלו אותו על אות ברית קודש שהוא סוד טפה טמאו העיסה (שם) וישבו לאכל לחם במכירתו ולא אפיקו מיניה חלה ז"ש יוסף (שם מ) כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה לתקן העיסה כי תועבת מצרים לאכול לחם עם העברים ולכן ירדו למצרים לשבור בר כמבואר בפסוק (תהלים ב) נשקו בר ע"ש בר"מ כי משה שהוא תיקן העיסה לגמרי שהי' ק"ך שנה ועמד ק"ך יום על ההר נקרא לעילא בר למטה רב של כל ישראל ואל אותו נער כוון אברהם לתקן רך וטוב שהוא עולם שכולו טוב ויתן אל הנע"ר לעשותו שהי' לו לתקן העיסה לכן אמר של"ש סאי"ם בגי' משי"ח ב"ן אפרי"ם שהוא סוד איפה שלימה וצדק ולפי שאיפה הוא ע"ב לוגין (תהלים פט) כי אמרתי עולם חס"ד יבנה ר"ל אד"הר שהי' איפה שלימה שהוא עולם מלא על שם מלא כי מילוי שם יוד הי ויו הי ביודין הוא ע"ב בגי' חס"ד ז"ש (שם) חסדי י"י עולם אשירה ר"ל שם של י"י במילוי תמן תמצא עולם מלא שהוא חס"ד לכן נברא העולם בו' ימי השבוע תולדות השמים מלא בו' כי בו' ימים יש ע"ב שעות ובהן נברא העולם בחסד כי עולם מלא נברא בשם מלא שהוא בחכמה ונחלק על ג' פעמים כ"ד לכן היו ישראל נחלקין על ג' משמורת כ"ד כהונה כ"ד לוויה כ"ד מעמדות ולפי שהנוקבא יוצאת מבין חדוהי דז"א לכן מזוזה בב' שלישי הדלת וכן הלב מונח בתחלת שליש העליון של אדם ומבין ב' שלישי זעיר יוצאת נוקביה לכן האיש לוקח חלה א' מצד שהוא חלק העליון שנחלק לכ"ד שהוא כד א' אבל האשה נותנת חלה א' ממ"ח חלקים שהם ב' כדין אחרים כי ג' כדין הם על ג' קיטרין על ג' עלמין ורזא (ישעי' נד) ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך וכן בציצית ב' שלישים ענף ושליש גדיל ז"ש וראיתם אותו כשתראו סוד זה לא תתורו אחרי לבבכם כי גם לבו של אדם הוא בתחלת שליש העליון ומצינו למידין שכל ג' מצות (תהלים לד) חונה מלאך י"י סביב ליריאיו הם כלם רומזין על סוד זה מזוזה תחלת שליש העליון גם תפילין נגד הלב שהיא בתחלת שליש גם ציצית שהוא מופרד מלשון (יחזקאל ח) ויקחני בציצת ראשי על שם (שיר ב) מציץ מן החרכי' הוא ג"כ ב' שלישי' ענף ושליש גדיל אם נאמר שמרמז על סוד ג' עולמות בי"ע סוד ד' ציצית הם ד' פעמים ב"ן שבד' יסודותכי ל"ט כריכות ח' חוטין סוד ב"ן ד"פ ב"ן הוא יצח"ק וכנ"ף כנגד שם קנ"א הרי קנ"א ב"ן בגי' בא"ר הרי ד' בארות דחפר יצחק אליבא דר' יהודה (בראשית כו) וישב יצחק בגרר הם סוד תפילין שיש בהן תיבות ומנין גר"ר שישב כל היום בטלית ותפילין בזכות ג' מצות אלו יצאו ממצרים: (חסר)

בפ' ויאמר יש בו ס"ט תיבין נגד ג' שורות של סנהדרין גדולה כ"ג לכל שורה דאינון נה"י של זעיר כי פרשה ראשונה רמז לראש פרשה שניה לחג"ת שלישית לנה"י זעיר ויש נשיא ואב"ד ושכינה על גביהם הרי ע"ב לכן חוזר ש"ץ י"י אלקיכם אמת להשלום ע"ב י"י לתשלום מדת נשיא אלקיכם מדת אב"ד אמ"ת שכינה עלאה דאיהו כ"א פעמים אהי"ה בגי' אמ"ת בסוד (שמות ג) אהיה אשר אהי"ה ציצית עולה ת"ר אותיות שם אלהים ק"ך צירופים ויש בשם אלקים ג"כ שם של ב"ן כמ"ש (איוב א) ויבואו בני האלקים כיצד ה' אותיות אלקים י"ג מילוי ל"ד מילוי המילוי הרי ב"ן וסוד בני אלהים פ' ב"ד הרי ב"ן ובזוהר ד' ציצית לקבל תם ותכלת לקבל ים כי יש פרוכת מפסיק בין אצילות לבריאה כשרוצים להסתכל בקדש בגוון תכלת מחאן באנפוה ומעכבין שלא להסתכל בהן. ציצית בגימ' ת"ר גבריאל הכריז למים שאחריהם שיזהרו בישראל שיפשלו ציצית לאחוריו ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ זכות ציצית (שם) וקול הת"ר נשמע בארצינו זכות ציצית שהוא ת"ר ז"ש (שמות יד) ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה (יחזקאל ח) וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי רמ"ה רי"ש מ"ם ה"ה בגי' ציצי"ת ז"ש (ישעיה כד) מכנף הארץ זמירות שמענו שזכו לשירה על הים עבור הכנף ד' פעמים כנ"ף הרי ת"ר לכן (שמות יד) ויקח שש מאות רכב בחור נגד מחנות שכינה והיה לכם לציצי"ת בגי' ד' קליפו"ת כי ד' ציצית מגינים מפני ד' קליפות שהם ד' רוחות הטומאה (תהלים לד) חונה מלאך י"י סביב ליראיו ויחלצם ובכנפי יונה לציצי"ת עם ח' חוטין בגי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב בזכותן ניתן לנו מצוה זו וכן תיבות בכל י"ח ברכות מנין תרל"ח זולת פסוק יהיו לרצון ואם תמנה עם יהיו לרצון כפי הדין מיד שיסיים תפלת י"ח אז יאמר יהיו לרצון אז הם בגי' תרמ"ח ת'ר'מ'ח טפחים במקוה תרח"ם ציון. מילוי שכינה שין כף יוד נון הי הרי א' רוכבת על ת"ר והוא סוד מט"ט וסנד"ל עולין ת"ר (מנחות מא) תניא ר"מ אומר קשה עונשו של לבן יותר מענשו של תכלת משל למלך שנתן לשני עבדיו לא' חותם של טיט ולא' חותם של זהב כתבו התוס' לפי שהציצית הם חותם לאות ולעדות שאנחנו עבדיו זה כוונת ב"פ אני י"י אלהיכם. בילקוט עבד שמכרו רבו ע"מ לחזור בו שמא יצא לחירות והשיב הקב"ה (יחזקאל כ) אם לא וגו' ובחימ' שפוכה אמלוך עליכם לפי שענין ציצית הוא חותם של מלך לעבדו וסוד ד' חוטין ב' של לבן וב' של תכלת לקבל ד' עולמות אצילות בריאה היא שנים של לבן יצירה עשיה שנים של תכלת תמן דינא (מנחות לח) תכלת אינו מעכב של לבן לבן אינו מעכב תכלת וארבעתן מצוה א' כי שם בן ד' תרין רתיכין י"ה בשמים ו"ה בארץ ד' חוטין של תכלת לקבל אדני ד' של לבן לקבל שם של ד' ולבן הוא עיקר כי שם זה ראשון ואחרון לכן מתחיל בלבן וסיים בלבן ציצית הם סוד שני עבדים בגימטריא מטטרו"ן וסנדלפו"ן הם כנפים שמקבלין כל הניצוצות א' חותם של טיט כלול מי' גמלים ט"ט מן מטטרו"ן וא' חותם של זהב סטרא דדינא פ"ר דינים של סנדלפון: