פרשנות מצטטת על תהילים לד:יד

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר יי' אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. כבר העירותיך על מלת משפט וצדקה בפסוק צדק ומשפט מכון כסא?? (תהלים פט טו) ותראה שאנקלוס תרגם מלת צדק קשוט הרומז למדת הדין אמנם צדקה תרגם זכותא הרומז למדת רחמים. וזה טעם לא תטה משפט כטעם נצור לשונך מרע (תהלים לד יד) כי הוא המכריע שלא יטהו לצד יצר הרע:

וישלח אותם משה. לתקן העיסה ז"ש ממדבר פארן שהוא סוד עולם הכסאשכן מלוי כף סמך אלף בגי' פאר"ן שהיא סוד אש"ל של אברהם כי עד שם מגיע (משלי כ) נ"ר אלקים נשמת אדם שכן נעלם של כ"סא בגי' נ"ר (שמואל א ג) ונ"ר אלקים טרם יכבה היה אד"הר מסוף העולם ועד סופו שידע כל סודות הבריאה בכלל הפרצופים. ז"ש ע"ל פ"י י"י שרצה משה לעבור מיד לא"י ולקיים מצות חלה שהוא סוד רי"ו חומשין כמנין ע"ל פ"י י"י לכן שלח י"ב מרגלים לתקן י"ב פרצופים לכן אמר אליהם עלו ז"ה בגנב על תיקון (בראשית ה) ז"ה ספר תולדות אדם בזוהר מסר להם המטה כמ"ש (שמות ד) המטה הזה תקח בידך. וישלח אות"ם משה על סוד אות ברית קודש כד"א גבי יוסף (בראשית לז) ויתנכלו או"תו להמיתו שהיה להם לתקן והם גרמו וניערו חטא של הוצאות דבה ומי שמספר לש"הר אינו משמר ברית וסימן (דברים כג) ונשמרת מכל דבר רע מי שמוציא דבה מוציא רע שהיא מוציא זרע לבטלה וסימן (תהלים לד) נצור לשונך מר"ע כי מן לש"הר שפוגם ברית הלשון פוגם ברית המעור ובזה פגמו ברית וגרמו לעורר חטא יוסף הצדיק לכן זכר גבי מנשה למטה יוסף שהוא עשה מעשה אביו להוציא דבה וז"ש וישיבו אות"ם דבר שגרמו על אות שלהם לפגום. ויוסף ניבא וידע שמרגלים יחזרו ויפגמו אותו לז"א להם (בראשית מב) מרגלים אתם שחוזר וניער עון 'א'י'ב'ה בשנאת חנם במרגלים וערות הארץ באתם לראות דייקא לתקן אות ברית קודש והם בלשון הרע גרמו להוציא זרע לבטלה ובראו רע (שם) ויאמר א"ליהם י"וסף ב"יום ה"שלישי גם שם הראה להם שגרמה נחש להטיל כ"ד זינא דמסאבות':

ראשית דגנך וגו'. בעבור כי הכהן הוא ראש הבנים על כן ניתנו לו דברים אלו שהם ראשית. וטעם לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו'. דע כי כל הפעולות הנזכרות הנה נאצלות מרוח הטומאה וצוה השם יתברך לישראל שלא יתערבו בפעולות ההם שנאמר נצור לשונך מרע (תהלים לד יד) הלשון הוא המכריע וצוה שלא יטהו ליצר הרע זהו לא יגורך רע ועל כן אמר כי תועבת יי' אלהיך כל עושה אלה וכבר ידעת פירוש מלת אלה. וחתם תמים תהיה עם י"י אלהיך כלומר מתנהג במדת השלום והאמת שהוא גוף האילן ועיקרו הנתון לישראל כד"א כי חלק י"י עמו וזהו שנאמר שויתי יי' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט (תהלים טז ח) כלומר לא אטה מן הימין אל השמאל. כתב הרב הגדול ז"ל כי קוסם קסמים הוא מחשבה בעתידות בכלל מלשון קסם על שפתי מלך (משלי טז י') כמו שאמר ואת בלעם בן בעור הקוסם והיה מנחש כמו שנאמר ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וכתוב קסמי נא לי באוב (שמואל א' כח ח). והזכיר בפרט מעונן והוא היודע בעננים. ומנחש המביט בעופות בכנפיהם או בצפצוף כענין שנאמר כי עוף השמים יוליך הקול ובעל כנפים יגיד דבר (קהלת י כ') והוא לשון נגזר מלשון חשתי ולא התמהמתי (תהלים קיט ס') שכל מה שימהר להודיע בעתיד קודם היותו יקרא נחש כלומר נחיש ונקדים לדעת. ואמר הכתוב כי תועבת יי' כל עושה אלה ולא אמר עושה כל אלה כי הכתוב ידבר על רובם כי המעונן והמנחש אינם תועבה ולא הוריש הכנעני בעבורם כי כל בני אדם יתאוו לדעת העתידות ומתעסקים בחכמות רבות כאלה לדעתם וכו'. ורבים יתחסדו בנחשים לאמר שאין בהם אמת כלל כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים ורז"ל ג"כ יודו בהם כמה שאמרו באלה שמות רבה כי עוף השמים יוליך הקול זה עורב וחכמת הטיירין העופות בלשון ערב טיאר וחכמי העופות יקראו טיירין ועוד מוזכר מזה הענין בגמרא. אבל יש לענין הזה סוד וכבר הודענו כי יש למזלות שרים ינהיגו אותם והם נפשות לכדורי הגלגלים ושרי זנב התלי הקרובים לארץ והם הנקראים נגידי התלי ומהם נעשים סימנים בעופות שבהם ידעו עתידות ולא לזמן גדול ולעתידות רחוקות יגידו רק בקרובות יודיעו מהן בקול העוף בקוראו בקול מר על המת מהם בפרישות כנפיו והוא שאמר יוליך את הקול למגידים בקולם ובעל כנפים לרומזים בכנפיהם וכל זה איננו תועבה בעמים אבל חכמה תחשב בהם וכן אמרו ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם (מלכים א' ה י) שהיו יודעין וערומים בטייאר וכן אמר הכתוב כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים (ישעיה ב ו'):