פרשנות מצטטת על תהילים לה:כג

ב חידוש בעיני מ״ש הרד״א ז״ל באבודרהם דף כ״ט ע״ב דפוס פראג על אדני שפתי תפתח בשם ה״ר שמואל שהפרש בין כשנכתב ביו״ד ה״א אדון כל הנביאים וכשנכתב באדני מדבר בעד עצמו רבוני וגבירי ביו״ד וכן אליך ה׳ אקרא ביו״ד ה״א ואל ה׳ אתחנן באדני לומר אני קורא אליך לשני ענינים שאתה אדון הכל ואלי היטבת בפרט יע״ש היטב וחפשתי בכל הדפוסים ונכתב השני גם כן ביו״ד ה״א וכן במקראות גדולות דפוס ויניציאה ג״כ ט״ס רק בתרגום וצותך אלקי אצלי וא״י למה כתוב אלקי במקום אדני ועם שבאבודרהם כתב שם ע״פ העירה והקיצה תהלים ל״ה שאלקי ואדני גבירי ורבוני מ״מ כתוב הוא באדני (אדני בקמץ הנו״ן לשון רבים דרך כבוד עיין בשרשי רד״ק מ״מ היו״ד מורה אדני שלי) עד שמצאתי בתהלים כרך קטן כמדומה דפוס הענא כתב כהוגן הא׳ ביו״ד ה״א והב׳ בא״ד ובסידור קווארט עם רד״ק כתוב כהוגן. ויראה אליך ה׳׳ אקרא בקריאה לבד כי מהוה הכל ודבר הצורך לרבים אתה נותן מיד משא״כ הנוגע ליחיד צריך תחנה ותפלה הרבה ועיין רמ״א כמ״ש ס״ה ותבין. ויראה העירה והקיצה למשפטי לעשות משפט במי שעשה רעה לי אלקי תקיף וגבירי גם בחרוף אותי אדם בדברים לבד אל תשתוק כי אדני אתה ע״ד חסיד א׳ כשהיה מחרפין אותו שחק ואמר אדם ישיב עיין בראשית חכמה:

ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה מלת כה רומז לכנסת ישראל כד"א כה תברכו. לאדוני כד"א אלהי ואדני לריבי (תהלים לה כג) והרמז למדת הדין. ובאמרו עבדך רמז כי הוא משפיע אליה. ויהיה מלת עבדך נאמרת בלשון ארמית ופירוש בו עושך. עם לבן פירשתיו. ואחר מלשון אחרית כי שם פוסק המעיין:

כי נעור. ל' הערה והקצה: