גּ֣וֹל עַל־יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה׃
כלי יקר
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עוֹד בַּפָּסוּק ״וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ״, לְפִי שֶׁכַּמָּה מַדְרֵגוֹת יֵשׁ בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, זְכָרָם רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי בְּפָרָשָׁה זוֹ. וּמַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה הוּא הַבּוֹטֵחַ בַּה׳ בְּלֹא סִבָּה, שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב לוֹמַר ״הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לִי דָּבָר זֶה עַל יְדֵי סִבָּה זוֹ״, לְפִי שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ אֵיזוֹ סִבָּה לְטוֹבָתוֹ, כִּי אוּלַי יַחֲשֹׁב אָדָם שֶׁדָּבָר זֶה סִבָּה לִמְצִיאַת מְבֻקָּשׁוֹ, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא הֵפֶךְ מִן כַּאֲשֶׁר זָמַם. עַל כֵּן נֶאֱמַר (תהלים לז, ה) ״וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה״, רָצָה לוֹמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר יֵרָאוּ טוֹב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אַתָּה תִּבְחַר בָּהֶם. וְאִלּוּ נֶאֱמַר בְּכָל מָקוֹם ״בְּטַח בַּה׳״, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיִּתְלֶה הַבִּטָּחוֹן בְּאֵיזוֹ סִבָּה. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ״, רָצָה לוֹמַר הַשֵּׁם עַצְמוֹ מִבְטַחוֹ בְּזוּלַת סִבָּה. וּמִזֶּה הַמִּין הָיָה בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁבְּלִי סָפֵק בָּטַח בַּה׳, זוּלַת שֶׁתָּלָה הַסִּבָּה בְּשַׂר הַמַּשְׁקִים. עַל כֵּן הֶרְאוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין זֶה סִבַּת גְּאֻלָּתוֹ מַה שֶּׁחָשַׁב הוּא, כִּי אִם עֲצַת ה׳ הִיא תָקוּם.
חידושי הרד״ל
(טז) בטוח שגוזר ואחרים מקיימים. דרש עוז מבטחה אין עוז אלא מלכות ושררה כמלך שגוזר ואחרים מקיימין וכדאיתא (תהלים ל"ז) ובטח עליו והוא יעשה:
עץ יוסף
שגוזר ואחרים מקיימים. פי' שעושה סייגים וגזרות למשמרת התורה כתקנות חכמים וכולם יקיימו כן. ודרש עוז מבטחה אין עוז אלא מלכות ושררה כמלך שגוזר ואחרים מקיימין וכדאי' (תהלים ל"ז) ובטח עליו והוא יעשה (רד"ל):