פרשנות מצטטת על תהילים לז:ו

משפט לגוים יוציא, כמו והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים (תהלים ל"ז ו'), ישראל יוציא לאור ויפרסם בין האומות המשפט והאמת בענין אחדות האל. ועיין למטה פסוק ג'.

וְרַב נַחְמָן הוֹסִיף לוֹמַר עוֹד אַף בְּשַׁחֲרִית, רָצָה לוֹמַר אַף בְּשַׁחֲרִית יֵשׁ תַּשְׁלוּמִין לְמִנְחָה אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת וְעָבַר גַּם יוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה״, וְקָשֶׁה, בֹּקֶר בֹּקֶר לָמָּה לִּי, כִּי אֵין לוֹמַר שֶׁמְּדַבֵּר בְּמִי שֶׁשָּׁכַח עַרְבִית שֶׁמִּתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי עַרְבִית רְשׁוּת, וְהַדָּבָר שֶׁהוּא רְשׁוּת אֵינוֹ צָרִיךְ תַּשְׁלוּמִין. וְעוֹד מִדְּקָאָמַר ״אֶעֱרָךְ לְךָ״ וַדַּאי בֹּקֶר זֶה מְדַבֵּר בִּתְפִלַּת מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (ויקרא ו ז) ״הַקְרֵב אוֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה׳״, מַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כֵּן בְּשׁוּם אַחַת מֵהֶם, וְ״לִפְנֵי ה׳״ הָאָמוּר כָּאן הַיְנוּ ״לְךָ״ הָאָמוּר לְהַלָּן, כִּי תְּפִלָּה זוֹ קְרוֹבָה אֶל ה׳ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וּמִכָּאן לָמַד לוֹמַר שֶׁפָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁשָּׁכַח מִנְחָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ אֲפִלּוּ בְּעַרְבִית, שֶׁמִּתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר שְׁתַּיִם, רִאשׁוֹנָה תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָמַר: ״ה׳ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי״, וְהַשְּׁנִיָּה לְתַשְׁלוּמֵי מִנְחָה, וְעָלֶיהָ אָמַר: ״בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה״ שֶׁהָיָה מְצַפֶּה וּמַמְתִּין עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה שַׁחֲרִית שֶׁל חוֹבָה. וְאָמַר ״לְךָ״ דּוּגְמַת ״לִפְנֵי ה׳״ הָאָמוּר כָּאן, כִּי תְּפִלַּת מִנְחָה קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶל ה׳, מִדַּת הָרַחֲמִים, כִּי בַּלַּיְלָה מִדַּת הַדִּין שׁוֹלֶטֶת, עַל כֵּן אֵין הָעַרְבִית כָּל כָּךְ עֵת רָצוֹן, וּלְפִיכָךְ הִיא רְשׁוּת. וְהַשַּׁחֲרִית קְרוֹבָה קְצָת אֶל הַלַּיְלָה שֶׁעָבְרָה. אֲבָל הַמִּנְחָה שֶׁבַּצָּהֳרַיִם רְחוֹקָה מִשְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז ו): ״וּמִשְׁפָּטְךָ כַּצָּהֳרָיִם״. עַל כֵּן סִדְּרָם הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ כְּסִדּוּר מַדְרֵגָתָן: עַרְבִית, שַׁחֲרִית, מִנְחָה.