פרשנות מצטטת על תהילים לז:ז

הדומים. לשון שבח ותהלה כמה דאת אמר (תהלים לז, ז) דום לה' והתחולל לו, וכן דומינו הוא שבח ותהילה (מתנות כהונה):

דומיה נפשי. מצפה נפשי כמו דום לה' והתחולל לו (לעיל ל"ז):

וידם אהרן, לשון וידום לא לבד על שתיקה מקול בכיה, אבל הוא ענין סבלנות ודממת הנפש, שלא תחשוב ממחשבות יגון והרהורי צער, כמו דום לה' (תהלים ל"ז ז'), וכמו ישב בדד וידום (איכה ג' כ"ח), וכן אהרן שקט לבו מהצטער, ודבקה נפשו בה' המתקדש בקדושיו:

אדדם. אדדה עמהם כמו מדדים עגלים וסייחים והאשה מדדה את בנה ותיבה זו משמשת כשתי תיבות, אדדה עמהם אטוויי"אמוץ שנבל"א בלע"ז, ומנחם חברו לשון ידידות כמו נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה, ודונש פתר אדדם לשון דממה וכן דום לה' והתחולל לו ופתרון אדדם אאלם ואחריש עד אבא בית אלהים ברנה כמו אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי וכמו ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ודם הוא שורש בתיבה:

דמו. המתינו, כמו (יהושע י יב): שמש בגבעון דום ; וכן (תהלים לז ז): דום לה', אם כה יאמרו: דומו ונעלה אליכם, שעתם מצלחת ולבם רם עליהם:

אָז יְדַבֵּר אָמַר שִׁירָה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶשׁ דּוֹם, דּוֹם מִלּוֹמַר שִׁירָה, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא דּוֹמֵם, עוֹמֵד וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ, שֶׁבְּכָל עֵת הִילּוּכוֹ הוּא אוֹמֵר שִׁירָה. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: דּוֹם לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, כְּמוֹ (שמואל א יד ט): אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ, וְכֵן (תהלים לז ז): דֹּם לַה'.