פרשנות מצטטת על תהילים ל:יב

במחול. ענין רקוד השמחה כמו הפכת מספדי למחול לי (תהילים ל׳:י״ב) ולזה יש כלי נגון נקראת מחול כמ״ש הללוהו בתוף ומחול שם קנ) לפי שהיא מעוררת רקוד השמחה:

וימש. כְּמוֹ וְיַאֲמֵשׁ; יֵשׁ לָנוּ תֵבוֹת הַרְבֵּה חֲסֵרוֹת אָלֶ"ף, לְפִי שֶׁאֵין הֲבָרַת הָאָלֶ"ף נִכֶּרֶת כָּל כָּךְ, אֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד עַל חֶסְרוֹנָהּ, כְּגוֹן "וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי" (ישעיהו י"ג), כְּמוֹ לֹא יַאֲהֵל – לֹא יַטֶּה אָהֳלוֹ, וְכֵן "וַתַּזְרֵנִי חַיִל" (שמואל ב' כ"ב), כְּמוֹ וַתְּאַזְּרֵנִי; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן הֲסָרָה, כְּמוֹ לֹא יָמוּשׁ; "בָּתַר דְּיֶעְדֵּי קְבַל לֵילְיָא" – כְּשֶׁיַּגִּיעַ סָמוּךְ לְאוֹר הַיּוֹם; אֲבָל אֵין הַדִּבּוּר מְיֻשָּׁב עַל הַוָּי"ו שֶׁל וְיָמֵשׁ, לְפִי שֶׁהוּא כָתוּב אַחַר וִיהִי חֹשֶׁךְ. וּמִ"אַ פּוֹתְרוֹ לְשׁוֹן "מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם" (דברים כ"ח), שֶׁהָיָה כָפוּל וּמְכֻפָּל וְעָב עַד שֶׁהָיָה בוֹ מַמָּשׁ:

אִלְמָלֵי לֹא קִבֵּל דָּוִד לָשׁוֹן הָרַע, לֹא נֶחֶלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְלֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְלֹא גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל (ערכין טו:) 'לישנא תליתאי קטיל תלתא' שהלשון הוא שלישי בפה גם כאן עשה שלשה רעות, וראשי תיבות שלשה רעות אלו הם 'נֶגַע' שהוא ראשי תיבות נֶחֶלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, גָּלוּ יִשְׂרָאֵל, עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, ועל זה התפלא דוד המלך ע"ה בתהלים (טל, יא) הָסֵר מֵעָלַי 'נִגְעֶךָ' אך לעתיד יתהפך נֶגַע זה לְעֹנֶג, וכמו שנאמר (תהילים ל, יב) הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, ואז יתקיים (תהילים לז, יא) וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם!