פרשנות מצטטת על תהילים מב:ח

וחשך על פני תהום, והיה חשך על פני התהום, ותהום נקרא מקום רבוי המים ועמקם. והיה האויר אשר על פני המים חשך, כי לא היה עדיין אור העליון מציץ באויר כי לא היה ראוי לקבלו ובמקום שאין אור הוא חשך כאמת. תהום, מה שהיה על פני תהום והוא האויר היה חשך וכל שכן התהום בעצמו. ומה שלא ברא הארץ כתחילה בתכונה בשלימותה שהיתה עתידה להיות כה, להורות לבני שכל שיהיו נמצאים בה המאמינים בחדוש העולם והם רוב בני אדם כי מי שברא הטכעים על תכונתם הוא משנה אותם כרצונו והכל היא ככוונה מאתו יתברך, והוית האור ברקיע והעשות הרקיע והראות היבשה מאתו היה מאחר שלא היה בתחלת הבריאה, ואותם שאינם מאמינים בחדוש העולם הם מעט מן המעט, והראות היבשה הוא טענה גדולה עליה לא ינצלו ממנה אלא כטענה חלושה, כי לפי הטבע ראוי שיהיו המים מכסים הארץ מכל צד כי הארץ כבדה מכולם לפי טבעה ששם בה האל יתברך והיא קרה ויבשה, לפיכך היא נדבקת עומדת ולא תזוז ממקומה כמו שאמר (איוב ל״ח) ״בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו" פירוש, כשהוצק העפר כשפל המקומות להיותו מוצק כלומר נקודה לעגולה, וזה הוא בהדבק הרגביס, כי מפני הקרירות יגבר היובש והיא מקבץ ומדבק החלקים ומנגד [מנגב, המו״ל] הלחות ומפני שהיא שוקטת רץ עליה הגלגל כמו שכתבנו. ועליה המים שהם קלים ולחים והם קלים מהארץ שהרי הם עליה והם נגרים, ועל המים האויר שהוא חם ולח סוכך אותם מכל צד והוא קל מהמים ונגר, לפיכך אינו נתפש ביד; הוא שאמר בעל ספר יצירה ״ועשה עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש.״ ועל האויר האש היסודי שהוא קל מהאויר והוא חם ויבש סובב אותו מכל צד. והושמו על הסדר הזה בחכמת האל יתברך להיות שלום ביניהם כדי שיצאו היצורים מהם כמו שכתב בעל ספר היצירה ״שלש אמות אמ״ש" ר״ל ״אש מים שלום״) כלומר שהאויר שלום בין האש והמים שהם הפוכים כשתי איכייתיהם ולא יתכן להעשות יצור מהם אם לא היה האויר ביניהם שעושה השלום שהוא דוחה לכל אחד מהם באיכיותם, כמו שכתבנו. וכל אחד עומד כמקומו לא ישיג גבול חבירו, הוא שאמר בעל ספר יצירה ״הציבן כמין חומה״ ואע״פ שישתנה קצת זה לזה, כל אחד עומד במקומו, והאל בחכמתו שנה הויתם ראשונה לצורך העולם ולא תקנם מתחלה כן בשלמותם לטעם שזכרנו, ועוד לטעם אחר, להורות שהנמצאים אשר בעולם השפל ימצאם שנוי להתחלפות (והתחלפות ? המו״ל) כמו שהיו בתחלת בריאותם.

ולקחתם לכם ביום הראשון. מצד הקדימה ר"ל להקדים דין (ויקרא כג) בסוכת תשבו שבעת ימים קודם כי בלילה מקדימין לישב בסוכה אבל לקיחת לולב ומיניו הוא ביום ראשון וכן בפסוק (שיר ב) בצילו חמדתי וישבתי דא סוכה ואחר כך (שם) ופריו מתוק לחכי דא אתרוג הרי מתחלה סוכה ואחר כך לולב ולפי שהמנורה נדרש לאחריו הוצרך לסמוך ענין ז' ימי סוכות שהם לקבל ז' ענני כבוד שהקיף הקדוש ברוך הוא ישראל בצאתם ממצרים כמ"ש (ויקרא כג) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי צריך להסמיך מיד ענין מנורה וז' נירותיה כי ענני כבוד היו עבור אהרן וכן מנורה צו את אהרן ואת בניו לאמר כי ענין ז' הקפות של סוכה וז' קני מנורה פני אחד להם לכן הסמיכם יחד להאיר להם בעמוד אש לילה ובעמוד ענן יומם אל י"י ויאר לנו ולפי זה מזמור (תהלים כז) י"י אורי על סוכות וישעי על ענין הושענא ממי אירא י"י מעוז חיי (שמות טו) עזי וזמרת יה כי אז בחג באים מים זדונים ז"ש (תהלים כז) בקרוב על"י מרעים רצה לומר לשלם כל נדרים (שם נז) ע"לי אלקים נדרך (שם כז) לאכול את בשרי אחת שאלתי מאת י"י סוכ"ה הוא שם כ"ו וס"ה ז"ש (שם) לחזות בנועם י"י זה שם בן ד' ולבקר בהיכלו זה אדנ"י בגימטריא היכ"ל ז"ש (שם) כי יצפנני בסוכה שהוא כלול שתיהן יחד אבל לפי שבא לדרוש לכם על ארבע כתות של ישראל שאוגדין ארבעתם ז"ש ולקחתם לכ"ם דייקא רצה לומר כל ארבע חלקי ישראל כמ"ש על דרש ר' מני לכם לעצמיכם ר"ל כל ארבע איברי הנוף שחוטא אדם בהם לכם לעצמיכם(שם לה) כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך או על ארבע אבות לכם דייקא כי המה כלל כל ישראל ולפי שד' מינים אלו אינם תחת שום שר רק מהקדוש ברוך הוא בעצמו וכן ישראל (דברים לב) חלק י"י עמו זה שנ' ולקחתם לכם לעצמיכם במה שאתם לוקחין ד' מינים אלו פרי עץ הדר וגו' ושמחתם לפני י"י דייקא כי ארבע מינים אלו הם לפני י"י קאמר ולא לפני שום שר ולפי דברי רקנטי שד' מינים הם ארבע אותיות השם לכן צריך לקרב אתרוג עם שלשה מיניו זה שנאמר ולקחתם לקיחה תמה לכם כמו שישראל נחלקו גם כן על ארבע כתות נגד ד' אותיות השם כן יהיה פרי עץ הדר עם ג' מיניו כפות תמרים וגו' והטעם שיהיה שמחה בי"י (תהלים ק) עבדו את י"י בשמחה שם של י"י דייקא (שם) ובאו לפניו ברננה כי ד' מינים אלו הם לפניו ולא לפני שום שר ז"ש ושמחתם לפני י"י אלקיכם ר"ל עם אותן המינים שהם תמיד לפני י"י שיהיה אלקיכם בדין עד היום הזה כמ"ש (תהלים צו) יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער. והדר מפרש באיזו עצים תהיה רנן ז"ש (שם) מלפני י"י ר"ל אותן עצים שאין שליטה לשום שר עליהם רק הקב"ה אדון יחיד שולט עליהם (שם) כי בא לשפוט את הארץ בר"ה וביוה"כ ומזה הטעם מנענעין בהודו לי"י ואמרו הושיענו גם מזה הטעם אומרים בסוכות הלל גמור כי סוד סוכה הוא שתי שמות הוי"ה ואדנ"י והוא סוד הל"ל י"י וז"ש (ד"ה א טז) ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשיך שאין אנחנו תחת שרי הגוים רק יושבין תחות צלא דמהימנותא שלימתא להשתבח בתהלהיך לכן אנו אומרים (שם) ברוך י"י אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו כל העם אמ"ן והלל לי"י ר"ל סוד אמ"ו הוא נחלק על ה"לל ועל י"י וכן סוכ"ה אנו יושבין תחת תרין שמהן שנחלק עתה על הנ"ל ועל לי"י כי אותה אבקש לחזות בנועם י"י דא הוי"ה ולבקר בהיכלו דא אדנ"י הרי כי יצפנני בסוכה שכר של ד' מינים הוא לעו"הב ז"ש אחת שאלתי מאת י"י ד' מינים שבלולב נגד ד' אותיות השם לחזות בנועם י"י ולבקר בהיכלו ג"ע של מטה ג"ע מעלה אחת שאלתי מאת י"י אותה אבקש על ד' אותיות השם שניתוספו לאבות העולם ומבואר במדרש פרי עץ הדר זה אברהם ניתוסף לו ה' של שם כפות תמרים זה יצחק עיקר שמו (בראשית כא) צחק עשה לי אלקים והי' נתוספה בו וענף עץ עבות זה יעקב ניתוספה בו ו' של שם וערבי נחל זה יוסף ניתוספה בו ה' (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו ז"ש אות"ה אבקש על אות ה' של אותות השם וצירוף זה הוא סוד (בראשית יח) והשענו תחת העץ הוי"ה והוא סוד נונין בכללות עשר רק י' לרוב דקותה לא תחובה כלל ומשם זכו ישראל לישב בסוכה בשביל שאמר למלאכים והשענו תחת העץ לכן זכו ג"כ באותו פרק לד' מינין שצירופן ג"כ עץ שרשים ה' של שם נופא דאילנא ו' פרי י' עלין ה' הרי צירוף הוי"ה. והנה נרמזין תרווייהו בסדר הכתוב טל ד' מינים א' אחת שאלתי מאת י"י ר"ל אותן המינים שהם תחת י"י ולא תחת שום שר ומלאך אותה אבקש על ד' אותיות השם שנרמזין בה ואח"כ בסוכת תשבו שבעת ימים ז"ס שבתי בבית י"י בר"ת שבת"י נוטריקון ב"סכת ת"שבו ש"בעת י"מים והוא סוד סוכה שתי שמות לחזות בנועם י"י הוי"ה ולבקר בהיכלו אדנ"י ענין רמז (תענית ח) לניסוך המים ביום בו"ז (איוב יב) שופך בו"ז על נדיבים הנה ביום ב' יומא של יצחק בעל דין קשה יומא דמטרא הוא יומא דדינא וביום ו' יוסף וביום ז' הוא דוד סימן (תהלים קמד) המלמד י'ד'י לקרב ר"ת י"צחק ד"וד י"וסף בזוהר לפי שבאותו יום נעשית שנים עשר פרים אוסיף אתוון וגרע נם ג' ימים אלו סימן (בראשית מא) על פיך יש"ק כל עמי ביום ב' קר"ע שט"ן ביום ו' יג"ל פז"ק ביום ז' שק"ו צי"ת הרי י'ש'ק ביום ב' נרשם ט' של ונסכיהם (שם כה) ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ביום ו' ונסכיה י' דרגיה דיוסף שומר הברית ביום ז' מ' כמשפטם מ' סתומה של קן צפור של דוד גם ביום ז' (שם ח) ותנח התיבה מרובעת על בנין מד' רוחותיה (שם לב) ויאמר יעקב כאשר ראם במ' סתומה כאשה עוברה לכן הוא יום גמר החתימה כמשפטם. ובדרך הפשט נבראו המים ביום ב' ובארה של מרים נברא בערב שבת ובכולם לא יבואו המים רק ביום ד' כי סימן קללה הם בחג גם ביום ז' יבואו הגשמים בעתים (תענית כב) בלילי שבתות כי בשבת פנויים עוברי דרכים לכן סימן בו"ז ב' הם מים עליונים ו' מים תחתונים כלם יבאו וירדו ביום ז' כמשפטם לכן נרמזו בהן מים ולפי דברי הזוהר (שיר ח) אם יתן איש רע בליעל את כל הון ביתו באהבה של בו"ז יבוזו לו (תהלים קכג) חננו י"י חננו כי רב שבענו שפע אותו הממונה הנקרא בוז המים שראה רבה בתענוגים ועתה נהפכה הצינור (שם) רבת שבעה לה נפשינו הלע"ג שהיה דמי לעגל תלתא האי רידיא אותו בו"ז בא (שם) לגאיונים נתקלקלו הצינורות מן ישראל (שמואל א ב) ור"בת בנים אומללה עד עקרה ילדה שבעה ז' הקפותשל מזבח (תהלים קיח) א"ל י"י וי"אר לנו ז' פעמים א"ל בגי' ויא"ר כי א"ל מלא אלף למד הרי הק"ף ועתה באו ז' פ' אלקים בגמטרי' רב"ת שבעה לה נפשינו הלעג קרי בי' שבעה (שם טז) שובע שמחות את פניך (שם קכג) אליך י"י נשאתי את עי"ני על ע"ין פרים שהקריבו בחג נגד ע' אומות (שם) היושבי בשמים בי' יתירה הם י' מצות שבחג שיר פשוט כפול משולש מרובע מול א'ב'ג'ד מצות סוכה א' ומצות ניסוך המים ב' וניסוך היין ג' קול שני רעים אני שומע (תהלים מב) תהום אל תהום קורא מבע מימך קרבנות ג' פרים אלים כבשים ד' מינים שבלולב הרי יחד י' וכשיושבין בצלא דמהימנותא צריך לראות כוכבים מן סוכה ז"ש אליך י"י נשאתי את עיני היושבי בשמים הנה כעיני עבדים אל י"ד אדוניהם על י"ד אילים שמקריבין בחג ובכל יום י"ד כבסים ז"ש וכעיני שפחה אל י"ד גבירתה כן עינינו אל י"י אלקינו עד שיחננו. ביום ב' נרשם מ' של יצחק כי הוא ממתיק פני שור מהשמאל וכן ביום ו' יומו של יוסף שזכה בכור שור בזוהר פרשה ויקרא יום ז' והאי ניסוך המים דמי לשור שניהם יחד יקוו המים אל מקום אחד היא יום ז' (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהוא יום ז' שנקרא ארץ אתרוג (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ זה אתרוג שבשמאל (שם) וימיני טפחה שמים ג' מינים שבימין:

נחמו נחמו עמי אמר ישעיה הנביא מטייל הייתי. פסיקת' דר"כ פיסקא נחמו (קכ"ה ע"ב), וי"ר פ"י אות ב', ושם מתחיל ר' עזרי' בש"ר יודן בר סימון פתר קריא [אהבת צדק ותשא רשע על כך משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך (תהלים מ"ב ח')]. בישעי' אמר ישעי' מטייל הייתי כו':

תהום אל תהום קורא לקול צנוריך. (תהילים מ״ב:ח׳) תהום אל תהום תרי לקול צנורות הבאים מלמעלה כנגד כל צנור וצנור תהום אל תהום קורא לחבירו ושניהם מעלין מים כנגדו: