מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי׃
רש"י
מתי אבא ואראה פני אלהי'. לעלות לרגל ונתנבא כאן חורבן הבית ונאמר כאן מה תשתוחחי ג' פעמים כנגד שלש מלכיות העתידות לבטל עבודת המקדש וישראל צועקים ונגאלים מלכות בבל ויון ואדום:
הכתב והקבלה
אם השמאל וגו' ואם הימין. תרגומו אם את לצפונא וכו' ואם את לדרומא, וכן יאמרו המפרשים, אם אתה תבחר השמאל, ולא ניחא לן בהוספת דברי' על לשון המקרא, גם הי' יכול לומר בלשון נוכח אם תשמאיל ואם תימין לכן נ"ל שאין כאן חסור לשון כי מלת לפניך ישרת גם כאן. וזה,לפניך אין פירושו קדמך (פאָר דיר) הפך האחור, אבל פירושו נטיית המחשבה והרצון לבחור בו (ריכטונג, ווענדונג) מענין לא פנה אל רהבים, כי פנה אל אלהים אחרים. לכן ישמש מלת פנים על הבקשה (פערלאנגען, וואונש) כי פניית הדעת מתחייבת אל הבקשה. וכל המבקש דבר פונה דעתו ומחשבתו על כל צדדי הענין ויחפש סבות נכוחות המביאות אל השגת המבוקש, מזה אמר (וירא י"ט) נשאתי פניך ר"ל קבלתי מבוקשך, וכן אודנו ישועות פני (תהילים מ״ג:ה׳) הוא ית' המושיע בכל דבר שאני פונה לבקשו (עמ"ש ואתחנן זיי"ן יו"ד אל פניו ישלם לו) ויאמר כאן, כל הארץ לפניך, ר"ל כל הארץ היא לפניית דעתך עליו למלא מבוקשך (דאס גאנצע לאנד שטעהט צו דיינעם וואונשע) אם השמאל אם הימין, ר"ל כל אחד משני הצדדים האלה היא לפניך, ר"ל למלאת מבוקשך, כי מלת לפניך תשמש גם לאלה. על הה"א שבמלות ואימינה ואשמאילה יאמר רוו"ה שהן נוספות. וכבר עוררנו בכמה מקומות כי כל ההי"ן שבפעלים שיחשבים המחברים לזרים אינו כן. כי יורו כולם על עשיית הפעולה ברצון טוב ובנפש חפצה, וכן כאן אמר אברהם, בלב טוב אקח אותו הצד שהוא כנגד הצד שתבחור אתה, אף שיהי' הרבה גרוע מצדך:
הכתב והקבלה
אל פניו. ת"א בחייהון, ויב"ע בעלמא הדין; ולדעתי מלת פניו כאן הוא לשון פני' והפנאה, מן ויפן פרעה, והטעם, שכר מעשיו הטובים ישולם לו, שיצליחו דרכיו בכל אשר יפנה (ריכטונגען, אונטערנעהמונגען) למלא נפשו בתאוות זמניות וברבוי נכסים, דברים הכלים ונאבדים עם המות (והוא ע"ד הבא ליטמא פותחין לו), כי רק לדברים כאלה הוא פונה כל ימיו, ושפיר נקראו פניו; ועל כוונה זו יתבאר מלת אודנו ישועת פני (תהילים מ״ג:ה׳) כלומר אודה את ה' שהוא המושיע אותי בכל הפניות אשר אני פונה (והמפרשים נדחקו שם בביאורו), לכן ישמש מלת פנים גם על השאלה והבקשה (געזוך), כמו נשאתי פניך (וירא י"ט) שפי' קבלתי מבוקשך, כי פניית הדעת מתחייבת אל הבקשה, כי כל מבקש דבר פונה דעתו ומחשבתו לכל צדדי הענין, ויחפש סבות נכוחות וישרות המורות על יושר הבקשה ושראויה לעשותה למען ייטבו בעיני המתבקש למלא בם רצון המבקש. וכן לסבה זו משותף שם בקשה על השאלה (געזוך, ביטטען) כמו שאלתי ובקשתי, ועל החפוש (זוכען) כמו בקשתי את שאהבה נפשי: