פרשנות מצטטת על תהילים מה:ד

וז"ס הלבושין של אדה"ר שבאו לנמרוד ואח"כ לעשו שהוא נחש הקדמוני שלקח הבגדים מאדה"ר. ויעקב שהיה דוגמא דאדה"ר כידוע ותקח רבקה את בגדי עשו כו' ותלבש את יעקב בנה הקטן. והענין כי יעקב בנוקב' כמ"ש בר"מ סוף ח"א כמש"ל (בפ"א ד' כד ב') והוא בכסא ששם הבגדים ואמר בפרשת בראשית דאבא לא רצה לברא אדם דבריאה ואמר אמא בתר דחובא תלי באמא ולא באבא אנא בעינא למברי ליה בדיוקנא דילי כו' בזמנא דחב כתיב ובפשעכם שלחה אמכם ותריך אמיה כו'. וז"ש עלי קללתך בני. ולכן לקחה היא את הבגדים ותלב' אותו שבאמא תליא מלתא. וכן בשמואל ומעיל קטן תעשה לו אמו (שמואל א' ב'). וזכה ללבושין ולבושין הן בכסא ששם המלוכה כסא דוד ולכן משח מלכין שאול ודוד. ולכן מסר סימן לשאול קריעת המלוכה בקריעת הלבושים. וכן בירבעם ותפשת בבגדו של ירבעם כמ"ש למעלה (בפ"א דף ט"ו ע"ד). וכן חמוץ בגדים מבצרה כנ"ל (שם): וכן סוד הלבושין בג"ע הכל בסוד המצות שהן בעולם הבריאה לבושא דשכינתא ולבושין דאדם ושם שכר ועונש וז"ס נשמות דאזלין ערטילאין כי לבוש שלהן בקליפה. וכל התורה ומע"ט הכל תלוי בלבושין אלו כמש"ל בפרשת בראשית הנ"ל. וז"ס ומעיל קטן תעשה לו אמו כי באמא תליא מלתא ולכן אמר ומעיל קטן כי שם הוא המאור הקטן כמ"ש בפרשת בראשית דף כ' ע"א וע"ב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים כו' עד רקיע השמים לאתקנא בהו כורסייא דדוד. והענין כמ"ש לעיל (סוף פרק ג') כי כלל האצילות הוא יה"ו ובחינת התפשטות של מלכות למטה הוא ה' כמ"ש למטה ובכסא שם אלקים שהוא ע"ה טו"ר ששם אלקים משתתף במלאכים ובכל העולמות ובבני אדם ואפילו בס"א אלקים אחרים והוא בבריאה ששם ע"ה טו"ר ובכסא אתתקן הכל שמא שלים הוי"ה אלקים וכן הוי"ה נשלם ה' אחרונה לא נשלם עד שנשלם הכסא כמש"ל. וז"ס ומעיל קטן וכן בעלת אוב כשראתה אותו זקן עוטה מעיל אמרה אלקים ראיתי עולה מן הארץ שהמעיל הוא סוד אלקים כנ"ל. ולכן הס"א רודפת אחר הלבושין כמש"ל. וכן אחר הירכים ששם אחיזתן כמש"ל הני מאני כו' הני ברכי כו' (ברכות ו' ע"א) וכמ"ש בסבא פרשת משפטים כנ"ל. ובשניהם זכה בלבושין כנ"ל וברגלים כמ"ש בפרשת בראשית דף כ"א ע"ב והוא צלע על ירכו כו' עד דאתא שמואל כו' ע"ש כל המאמר וכן בסבא פרשת משפטים כנ"ל. וז"ס בגדי כהונה שמכפרים. וז"ס ותלבש אסתר מלכות ומרדכי יצא בלבוש מלכות ואמר בזוהר שלח לך דאתלבשו ברוחא דקודשא. והן הלבושין של צדיקים בג"ע שמתחלה היה לבוש אדה"ר בג"ע. ואמר בזוהר שהלבוש הוא מד' רוחין שבג"ע והוא ד' חיות שבכסא וז"ס ביהושע בן יהוצדק כ"ג וילבישהו בגדים והשטן עומד על ימינו לשטנו (זכריה ג') שכל קטרוג השטן ואחיזתו באלו הלבושים שלא יתלבש בו האדם ויאמר ה' אל השטן יגער כו' ויאמר כו' אם בדרכי תלך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ר"ל שיתן לו גם את הרגלים שהמלבושין ורגלים תולין זה בזה וכמ"ש לקמן בין העומדים האלה הן שרפים עומדים שהן נגד הס"א נחש שרף כידוע וכמ"ש פרשת תזריע דף מ"ז ע"א הנחשים השרפים כו' עד להתייצב על ה' ולז"א האלה: ואמר כהאי חיה דאולידת רוחין סגיאין בקטרא חדא ר"ל בדביקותם יולדת סגיאין כמו חיה שיולדת רבים בפעם א' והן נקראין נפש חיה כנ"ל. והן נקראין שרץ נפש חיה שלכן נאמר שרץ כנ"ל (בפ"ג) חיה טבא חיה בישא וידוע שהשרץ יולדת ששים בכרס אחד כמ"ש וישרצו כמו השרץ ששים בכרס אחד כו' שהיו יולדות במצרים כן הן יולדות ששים כמ"ש בפרשת בראשית דף ל"ז המה הגבורים שתין הוו בארעא כחושבן דלעילא כתיב הכא המה הגבורים אשר מעולם וכתיב התם ששים גבורים סביב ור"ל שהם מן הכסא כנ"ל ובכסא ששים גבורים סביב לה שהיא יולדת ג"כ ששים שהוא ו' דאפיקת ה' כמ"ש למטה ה' ד' הות ומדאתעברת כו' אפיקת ו' שהוא ששים כידוע. וכמ"ש בפרשת א"מ דף ס' ע"א הנה מטתו כו' מאי מטתו דא כורסי יקרא דמלכא כו' ששים גבורים כו' ע"ש ושם דף ס"ח כל אינון איילתי דסחרני כורסי יקירא קדישא הה"ד ששים גבורים סביב לה כו'. והן רבות בנות עשו חיל שהן ששים מסכתות כמ"ש בתיקונים. וז"ש כהאי חיה דאולידת רוחין סגיאין כמו חיה קדישא דאולידת רוחין סגיאין הן רבות בנות כו' כן היא יולדת כנ"ל וז"ס כלם אחוזי חרב כו' מפחד בלילות שהן נקראים לילות כידוע ואמרו מפחדה של גיהנם שדומה ללילה וששים גבורים הם ששים מסכתות שהן במט"ט כמ"ש בתקונים וז"ש בפרשת א"מ הנ"ל שתין פולסי דנורא דההוא נער אתלבש בהו כמ"ש בתז"ח דף פ' ע"ד ודא הוא מט"ט דאיהו עבד דשליט בשית סדרי משנה כו' ע"ש ובר"מ פרשת משפטים דף קכ"ו ע"א מט"ט עבד ה' כליל שית כו' שית סדרי משנה כו'. כלם אחוזי חרב כמ"ש (תהלים מ"ה) חגור חרבך על ירך גבור כו' וז"ש מגבורי ישראל. וז"ש איש חרבו על ירכו מפחד כו' שהתורה תבלין ליצה"ר משכהו לבהמ"ד (סוכה נ"ב ב') וכ"ז בסט' דכסא: וכאן בכסא נשלם השם הוי"ה כורסיא דדוד ונשלם שמא שלים הוי"ה אלקים כנ"ל בפ' בראשית. ולכן אח"כ נעשה אדם תיקון הנוקבא כמש"ל פ"ג וכאן שייך וכמש"ל וכמ"ש בפרשת תזריע דף מ"ח ע"א תאנא בששי נברא אדם בשעה שנשלם הכסא עד שהוא ראוי לישב על הכסא:

ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל על ערב רב שהם אינם עומדין בתפקידו של הקב"ה כלחו"ך השור כמו שהטעו ישראל בענין עשיית העגל מזה היה מתיירא מואב ועוד אחרת היו מתייראי' שראו מה שעשו ישראל לאמורי שעמון ומואב טהרו בסיחון לכן היו מתייראים מואב ואמרו לפניו מאחר שבלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא ובלק הוא ממדין ולא מעמון ומואב מש"ה הם נחשבים לעם אחד והטעם שלקחו בלק למלך לפי שמואב הוא משמאל ובלק הוא מימין שהיו ב' סטרין ביחד ובאו לכלול ימינא בשמאלא תרין סטרין בסטר' אחרא לפי שמואב הוא פני שמאל מאביהן לוט שהלך לשמאל תמן פני שור לכן אמרו עתה ילחכו כלחוך השור לכן לקחו בלק שהוא מימין מסיטרא דחמור ונעשה מלך למואב בעת ההוא לכן שלח בלק אחר בלעם כי ח בלעם הוא לבן מסיטרא דחמור ימין הלך למלוך בארץ אדום שמאל לשתף ב' סטרין יחד לכן אמר נעשה שותפות ביחד ולפי זה (תהלים קכ) אויה לי כי גרתי משך על בלק ומואב (שם) שכנתי עם אהלי קדר על בלעם ואפשר ע"ד (שם) אני שלום מי שרוצה לדבר שלום רק כשהוא פותח בשלום לפני בעל ריבו הוא חושב והוא רואה שהוא נכנע לפניו ואז מתחיל הוא במלחמה וכן מואב הוא לעולם שונאים זה את זה רק שעתה עבור ישראל משל לשני כלבים וכו' עשו שלום ועכ"פ הראה מואב את עצמו שהוא אינו ירא בפני ישראל להודיע למדין שהם חזקים ואין להם שום מורא בפניהם רק עתה ילחכו הקהל סביבותינו אם אין אנו מתיראים בפניהם כלל רק על סביבותינו ולפי שראה בלק את כל אשר עשה יעקב לעשו שכל עניינו היה על אתחברותא דסטרא אחרא לכן לקח סיר וחפר בנוקב' דתהומא רבא והוצרך אח"כ דוד להעלות (סוכה נג) ט"ו מעלות עם ט"ו שיר המעלות וזה סוד שראה יעקב גם כן אתחברותא בה בשעה שהיה בבית לבן וחיבר ט"ו שיר המעלות לבטל עינא בישא דא בתחלת חיבורו ט"ו מזמורים על ט"ו מעלות כל א' כלול מאה רמז רשע זה (תהלים קכ) ב"צרתה ל"י ק"ראתי ר"ת בל"ק גם (שם) ה"צילה נ"פשי מ"שפת ר"ת ה"מן שנתכווין להוריד פ"ר דינים וכן הם נתחברו לזה או לפי שבלק היה מבני בניו של יתרו שהוא (שופטים ד) חבר הקני נפרד מקין ובלק נשאר בקנא דמסאבותא רע של קין ובלעם הוא מן רע של הבל כמ"ש לקמן ה"נה ב"רך ל"קחתי אתחברו תרין אילין בעיטא חדא וע"פ הזוהר שדרש על שמות של רשעים הללו שאמר בלק עמלק נלחם עם ישראל לפי שראה שמו עם לקה והנה שמי בא לקה ושמו של בלעם בל עם לית עמא ולית רעיא שמא דילן גרים והקב"ה חשב ובלבל שמם לקח בל מן בלק בל מן בלעם ונעשו בלבל עמק בלבל עומקא דמחשבה דלהון דלא ישלטון בעלמא כוונת העמק הזה שבלבל אותם היינו מ"ש ר' שמעון אלעזר יאות אמרת אבל ההוא רשע אמר דור הפלגה אשתדלו ולא יכולו דחסר מיניהו פומא דלישניהון איתבלבל וכו' הרי שכוונתו שאותו עמק של בקעת שנער בלבל אותם דעבדו שותפא בפומא ובעובדא ועז"א בלק ועתה לכה נא ארה לי ר"ל שיש לי קסם בעובדא ולית אנא חסר רק הדיבור אולי אוכל אני בעצמי ספק אם יועילו מעשי אבל עתה כשתבא נוכל בוודאי ולכן אמר בלעם להקב"ה בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי קבה כי באמת בקש בלק מכל עם מילולא שהוא קבה מלשון (ויקרא כד) ונוקב שם י"י בדיבור והקב"ה השיב לבלעם לא תלך עמהם להיות לכם שותפות בתרין סטרין דהיינו שאתה קבה ובלק ארה לכן לא תלך עמהם שיהיה ב' סטרין ביחד לא תאור את העם ובלק חשב שלכך לא בא בלעם לפי שהוא תלה עובדין בידיה ולא ביד בלעם ובאמת גם במעשה היה לו לכן אמר וכל אשר תדבר אעשה כי גם המעשה יהיה נקרא על שמי ולכה קבה. או ענין עמק שבלבל אותםשראו שישראל חטאו בג' ענינים סימנם עמ"ק ע"גל מרגלים ק"רח ז"ש בלק הן עם יצא ממצרים ועשו עגל מה אלו ע"ז אף אלו ע"ז ועל מרגלים אמר וכיסה את עין הארץ שגידפו וחירפו באומרם כי חזק הוא ממנו כביכול אפי' בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם (זכרי' ד) עיני י"י המה משוטטים בכל הארץ והם כיסו וכפרו בעיק' בהקב"ה שהוא עין הארץ ועל קרח שעד היום (דברים ח) לא נפקו שמש וירח עד דמחו בהו גירא שהם ענין הדינים שיורדים לעולם מן מעשה קרח ז"ש והוא יושב ממולי שראה במשקופא דחכמתא קרח יושב בגיהנם שמה מואב ושריה (יחזקאל לב) שמה אדום ומלכיה גם הוא יושב שם ממול היכלא ואותו עמק בלבל אותם שבא לקלל את ישראל ז"ש בלק ועתה לכה נא אין ועתה אלא תשובה כמ"ש רבינו ז"ל ע"פ (בראשית ג) ועתה פן ישלח ידו שאד"הר עשה תשובה כמ"ש (דברים י) ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך והטעם שמלת ועתה מורה תשובה כמ"ש ר"א לתלמידיו (שבת קנג) שוב יום א' לפני מיתתך שנמצא כל ימיו בתשובה לכן נקרא ועתה ברגע א' יש קונה עולמו בתשובה ולפי שהיה בלק מתיירא שמא יעשו ישראל תשובה לכן אמר ועתה ר"ל שיכולים לעשות תשובה ע"כ לכה נא אין וא אלא עתה עכשיו מיד תבא ולא תדחה כי השתא קיימא שעתא ואפשר שה"ק הן עם יצא ממצרים וא"ת מי הוא זה שמלא לבו לקלל בניו של מלך (הושע יא) אנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי לז"א שהרי הקב"ה מסכים לזה שהרי עד הנה היו יושבים תחת ענני כבוד ז"ש וכסה את עין הארץ תחת ענני כבוד ועתה יושב ממולי שנסתלקו ענני כבוד הרי שהקב"ה רוצה בקללתן ועז"א וירא בלק את כל אשר עשה ישראל לאמורי שהוא עשו הוא עמלק כמ"ש (במדב' כא) וישמע הכנעני מלך ערד (ר"ה ג) שהיה עמלק שינה כסות ולשון ובא עליהם ואז נסתלקו העננים בשעת מיתתו של אהרן (במדבר כא) וישב ממני שבי אותו אור שהיה להם מכל שרי מעלה נסתלק בשעת עשיית העגל ונשאר עוד קצת אור אצלם והוא שבי שלהם (תהלים סח) שבית שבי לקחת מתנות באדם ואותו שבי נטל עמלק ואפ"ה אח"ז (במדבר כא) ויקרא שם המקום ההוא חרמ"ה בטעם (שמות יז) מחה אמח' את זכר עמלק בגי' ר"ב החוב"ל שהו' גר"ן האטד סמא"ל מסט"ן עם תלת גוליירין דיליה שהיו במדבר (דברים ח) נ"חש ש"רף ע"קרב (עמוס א) ע"ברתו ש"מרה נ"צח שעשו הבאיק בזה עם יעקב ע"כ שלח אחר בלעם שכל עניינו לבטל קין הבל כמו שבלעם היה מן בל של הבל כן היה בלק רק שהיה לו ג"כ ק" של קין רק שנשתיירו ג' אתוון י"ן ה' שהוא סוד אדנ"י י"ן מן אדני בדכורא ה' בנוקבא בלעם עשה עניינו על שני חדשים (קהלת ז) גם א"ת זה לעומת זה עשה אלקים א"ת הגוים יש להם ב' חדשים ת"מוז א"ב ז"ש (אסתר ג) הרצים יצאו דחופים וגו' והעיר שושן נבוכה וישראל יש להם ב' חדשים א"לול ת"שרי הרצים יצאו דחופים (שם ה) והעיר שושן צהלה ושמחה לכן שלח הקדוש ברוך הוא מלאך והעמידו בג' מקומות שהרתה לו שכבר הקב"ה מאריך אפו וגבה דיליה ונגד ג' עבירות אלו יהיה ג' גליוה פעם ראשון עמד המלאך בדרך ותעמוד בשדה כי (מיכה ג) ציון שדה תחרש ופעם ב' על גלות שני גדר מזה וגדר מזה (שם) וירושלים עיין תהיה ופעם ג' על אריכות זה הגלות ויעמוד במקום צר שאין לנטות ימין ושמאל שישראל מכל צד אין להם מנוחה לא מימין ולא משמאל לכן אמר בבלעם וילך שפ"י שראה בלעם (עמוס ב) ש"לשה פ"שעי י"שראל והם עתה ש"מיטת פ"חד י"צחק לכן הביא מ"ב קרבנות ש"לשה פ' עמים י"ד שהם ג' ידות (תהלים מה) חגור חרבך על ירך גבור חזקה גדולה רמה ג' פעמים י"ד בגי' מ"ב מסטרא דגבור"ה בגימטריא ארי"ה שרצה לנכות והקב"ה (שם קטז) שומר פ"תאים י"י ועשה מזה ג' גליות שהם (ירמי' נ) ש"ה פ"זורה י"שראל שחלק העונש על ג' חלקים ש"מר פ"תחי י"שראל ש"די פ"תח י"מין ש"לשה פ"תחי י"שראל הן הן ג' צורות של ה' ו'ו'ו די דו בגימטריא מ"ב ונתהפך הענין ש"לשה פ"עמים י"ברך (ישעיה מ) שא"ו מרום עיניכם ש"ערים א"רבעים ו"שנים ומזה הטעם העמיד בלק לבלעם על ג' מקומות ובכל פעם שבירך הוא מעין אותו עין שרצה לקלל אותם הפעם הראשון אמר מן ארם ינחני בלק לכה ארה לי יעקב הם הערב רב שעשו עגל ולכה זועמה ישראל על כלל ישראל מה אק"ב להוריד עליהם ק"ג דינים מסטרא דדינא עבור עגל שעשו בשעת מנחה ברזא חדא לא קבה אל כי א"ל הוא מעשר מן י"ש שהוא נחלק לג' פעמים ק"ג א' נוצר חסד הב' מצד הדין הג' מצד רחמים כדדריש ההוא רביא בפ' תרומה ע"פ (משלי ו) ותורה אור ע"ש והנה אף בשעה שהיו ראוין לקללם בשעה שעשו עגל לא קבה א"ל רק אמר למשה (שמות לב) הניחה לי וכי תופס היה בו אלא נתן לו מקום להתפלל בעדם והנה שם אל ושם י"י הם עומדים לפני שם של אלקים כי בטל יחיד במיעוטו ומה אזעום אף בשעה שהיו ראוים לא זעם י"י רק אמר (בראשית מט) ארור אפם:

כל הדרה. זה הקב"ה, שנאמר (תהלים ק"י) הוד והדר לבשת, דבר אחר כל הדרה אלו סנהדרין דכתיב (משלי ל׳׳א) עוז והדר לבושה, דבר אחר כל הדרה אלו תלמידי חכמים דכתיב והדרת פני זקן^פד)סמך על הדרשה הידועה אין זקן אלא מי שקנה חכמה., דבר אחר כל הדרה אלו המשוררים דכתיב (ד"ה ב' כ׳) ומהללים להדרת קודש, דבר אחר כל הדרה אלו התנוקות^פה)וכדכתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, ואין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן (זבחים קט"ז א') והתורה היא הדרתן של ישראל. והעירני בני השנון מ' מאיר שיחיה דיש להתפלא שלא חשב עוד המדרש לתאר בשם הדרה על גבורי ירושלים כמבואר בפרשה הבאה פסוק ג', ומצינו תואר הדר על גבורים (תהילים מ״ה:ד׳) חגור חרבך וגו' גבור הודך והדרך, ואולי י"ל כי תפס כאן ההדר הרוחני [וגם התינוקות בכלל, כי נקיים הם מכל חטא] ולא ההדר הגופני הגבורים. [מ"ר].