פרשנות מצטטת על תהילים מו:א

למנצח על מות לבן וכו׳. הרבה טרחו המפרשים בענין מלות אלו ר״ל על מות לבן, מהם שפירשו על מות שתי מלות שראויות להיות אחת כמו פקח־קוח (ישעי׳ סא) יפה־פיה (ירמי׳ מו) וכלי זמר הוא נקרא עלמות כדרך עלמות שיר (תה׳ מו). ולבן ר״ל ללוי אחד הנקרא בן כאמרו בן ויעזיאל ושמירמות (דה״א טו יח) ואע״פ שאין ממנהג הלשון להפיל למ״ד פתוחה על שם העצם, נשתנה הלשון הזה דרך זרות. וכוונת המזמור לדעתם שבח והודאה בהכנע צורריו לפניו והכונן כסא מלכותו על אפם ועל חמתם. וי״מ על מות שתי מלות כמו על מיתת ולבן שם העצם על איזה אויב מושל בחזקה ברוב גאוה. וכן י״מ שפירושו על מות נבל והוא הפוך והכוונה על נבל הכרמלי וזה ודאי רחוק כי נבל לא הרע לו ולא לישראל אלא שהיה כילי ופחות. וי״מ לבן כמו נבל רומז על גוג ומגוג והוא נבואה עתידה. וי״מ על מות לבן כמו הבן והלמ״ד יתירה כמו הרגו לאבנר (ש״ב ג ל) ורומז על מות הבן הנולד לו תחלה מבת שבע אלא שאין לשון המזמור מתישב בו יפה וכן י״מ אותו בדרך זה לנבואה העתידה בזמנו ומאמרו אל יעוז אנוש. ומ״מ רוב המפרשים מסכימים שאמרו על גלית ולבן כמו הבן והלמ״ד יתירה והבן ר״ל האמצעי והוא שגלית קראו הכתוב איש הבינים מפני שבאו פלשתים על ישראל ואמר שם ושאול ואיש ישראל נאספו וגו׳ ויערכו מלחמה וגו׳ ופלשתים עומדים אל ההר מזה והגיא ביניהם ויצא איש הבינים ממחנה פלשתים גלית שמו (ש״א יז) וקראו איש הבינים להיותו עומד בין שתי המערכות ואע״פ שא״כ היה לו לכתוב יוד בין הבית והנון.

למנצח בנגינות מזמור לדוד: אמרו רבותינו זכרם לברכה (שוחר טוב במקומו): המזמור הזה נאמר בשלשה מיני שבח: בנצוח בנגון במזמור. והנראה: כי המנצח הוא אשר היה על המשוררים. ועל ידי המנצחים היו נאמרים המזמורים. והיו נותנים אותם למנגנים ולמשוררים, ולא תמצא בשום מקום למשורר ולמנגן אלא למנצח. וכן בתפלת חבקוק (ג יט) למנצח בנגינותי; וכן כתוב (דברי הימים א כג ד) לנצח על מלאכת בית יי'; וכתיב (שם טו כא) בכנרות על השמינית לנצח. ויש שהיה מנצח על כלי הנקרא נגינות, ויש על כלי הנקרא שמינית. ועם הכלים היו נאמרים השירים והנגונים והתהלות כל אחד לפי נגונו הידוע אצלם; כי חכמה גדולה היתה והיא תעורר הנפש החכמה, והיא נספרת בכלל החכמות החיצונות. והכלים שהיו בבית המקדש להלל הם נבלים וכנורות ומצלתים וחצוצרות ושופר. והיו הכלים נחלקים על נגינות ידועות אצלם. יש מהנגינות שנקרא עלמות כמו שכתוב (שם שם ג) וכתוב (תהלים מו א) על עלמות שיר. ויש שנקרא נגינות, ובו היה נאמר זה המזמור. ויש מהם נקרא משכיל. ויש מהם נקרא מכתם. ויש שגיון. ויש מהם נחילות. ויש שגיונות. ויש גתית. ויש נקרא מן הכלים עשור. ויש עוגב. ויש מנים. וכל אחד חלוק בנגינתו כמו שהוא ידוע אצל בעלי החכמה. ומצאנו כתוב אחד אומר (דברי הימים א כג ה): וארבעת אלפים מהללים ליי' בכלים אשר עשיתי להלל. ולא נודע אם אשר היו הכלים בידם הם אשר היו אומרים המזמור בפיהם, או אם היו יחד המשוררים בפה, וכנגדם אשר היו מנגנים בכלים. ומצאנו כתוב אחר אומר (שם ב ז ו) והלוים בכלי שיר יי' אשר עשה דויד המלך להדות ליי' כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם. ועוד כתיב (שם כט כח): והשיר משורר והחצצרות מחצצרים. והחצוצרות לבדם היו ביד הכהנים כמו שכתוב (במדבר י ח): ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות; ושאר הכלים היו ביד הלוים. וכן כתיב (דברי הימים ב כט כו): ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות.

על מות לבן. יש פותרין על מות לבן על מת בנו אבשלום ולא יתכן פתרונו מפני אומ' לבן ולא אמר הבן ואין לו במזמור עדות וזכרון לאמץ זה הפתרון ויש פותרין על מות לבן נבל ואף זה לא יתכן להפוך את השם ואין במזמור זכרונו (סא"א) וראיתי במסורה הגדולה שהיא תיבה אחת שהרי חיבר לה (לקמן מח) והוא ינהגנו עלמות פתרו מנחם ודונש מה שפתרו ואינו נראה בעיני, וראיתי בפסיקת' שהענין מדבר בעמלק גערת גוים שמם מחית ואומר אני למנצח על מות לבן שיר זה לעתיד לבא כשיתלבן ילדותן ושחרותן של ישראל ותגלה צדקתם ותקרב ישועתם שימחה עמלק וזרעו, עלמות ילדות, לבן כמו ללבן, ומנחם פתר עלמות לבן, נגינות ללמד וכה פתרונו למנצח על מות לבן למשורר נגינות ללמד, ויהי לבן כמו להבין ולבונן, עלמות ע"ש כלי שיר ששמו עלמות כמו שאמר (להלן מו) על עלמות שיר ודונש פתר לבן שם אדם שהי' שמו לבן שהי' נלחם בדוד בימים ההם ומה שהוא אומר גערת גוים אבדת רשע הרשע הזה הוא לבן ההורג עם נקיים ואע"פ שאין אתה רואה במקום אחר אדם שהי' שמו לבן רק במקום הזה כן אתה מוצא בשמות אחרים שאינן נכתבים במקרא רק פעם א':