פרשנות מצטטת על תהילים מז:ח

כִּ֤י מֶ֖לֶךְ כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל׃

מקור מים חיים

ובאוצר החיים פ' חקת דק"מ ע"ג העתיק גם כן משל זה בקצת ביאור וז"ל, משל לאדם אחד שהיה בים והיה הים הולך וסוער, ועמד בתפלה שינצל בזכות אשתו הצנועה שהיא צנועה בבית סגור ומסוגר, והיה שם אדם בליעל איש און, ותמה ואמר את זו שאתה מפליג בשבחה אני אפתנה, כי אין לבה שלם עמך כאשר אתה סובר, ואיזה אות אתה מבקש ממני, ואמר שיש לה טבעת חשוב שמושלת בזה על כל הטבעי"ם ועל כל אלהים אחרים ותאוות רעות ומים הזדונים ומדות רעות, וכל הטבעים נכנעים לפניה לשנות הטבע, (תענית דכ"ה ע"א) מי שאמר לשמן יאמר לחומץ, וכל שרים של מעלה נכנעים וכל הטבע מסור בידם להכניע אותם תחת יד ה', ואם יביאנו אז אדע באלין קליפין מתלבש קודשא בריך הוא ושכינתיה לקיים (תהלים ק"ג) ומלכותו בכל משלה, (תהלים מ"ז) כי מלך כל הארץ אלהים, אבל לעילא באתריה אתמר (תהלים ה') לא יגורך רע, וקליפין דיליה קליפות נגה לבושין מכמה גוונין שפירין דנהורא דמנהון אתפשט קודשא בריך הוא ושכינתיה, ואתלבש באלין אחרנין בגין לנטרא להון לישראל (ישעיה ס"ג) בכל צרתם לו צר, ל"א צר, בקדמיתא יהיב להון בידא דשליח דאיהו גבריאל, ולא הוה מזוני לרשע ס"ם אדם בליעל אלא על ידי שלוחא, והוה שלטא על כל טבעים ושרים וכולם נכנעין בגין חובין דישראל על ידי אדם בליעל איש און אתלביש איהו בהון, וכביכול אתי ליה מזונא על ידי דקודשא בריך הוא, להאי אם ישראל אזלין באורח מישור ומקיימין אורייתא ופקודין דילה, ואם ח"ו לא מקיימין, והוא על ידי התגברות אדם בליעל בכוונה להרע, בלי שום כוונה טוב, אלא מצד עוצם רשעו מתגבר בכל כחו להרע ולפתוח??, ובשגיאה ואונס היה מה שהיה, אז יהיב עשר כתרין בידוי דסם הרשע אדם בליעל, ונמסר הטבעת שהיה בידה לאדם בליעל, על ידי כמה טעויות ורשעות ורע גמור שהטעה את האשה הצנועה, ואז לא צריך מזונא לא על ידי שליח ולא על ידי הקדוש ברוך הוא, ועיין היטב תיקונים תקון ס"ט, ובזה נצח כל אחד את חבירו ומסר לו את סחורתו, והוא על ידי שפחה בישא, נוקבא דס"ם דידעית לפתות במתק לשונה חלק משמן חכה מרה כלענה, והשפחה בישא התגברה בכמה תחבולות עד שגנבה הטבעת ולוקחת השפע, ובא בספינה ריקנית אל ביתו, כי אף בזמן המקדש היה עת רעה שלא עלה הגורל בימין ולא הלבין השני ושנאת חנם מלשון הרע הכל מגודל רשעת הרשע שהתגבר בכל כחו עד שלא יכלו לעמוד נגדו מגודל קנאה ורשעות שהיה לו על עם ה'.
שאל רבBookmarkShareCopy

רבנו בחיי

וע"ד המדרש ויהי בישרון מלך זה משה, ששמעו כל ישראל התורה מפורשת מפיו, והענין כי הוא היה כמלך והתאספו אליו ראשי השבטים, וכן כתוב למעלה (דברים לא) ויתנה אל הכהנים בני לוי, וכתיב (שם) הקהילו אלי את כל ראשי שבטיכם. ויהי בישרון מלך זה הקב"ה, אימתי, בהתאסף ראשי עם, וכן הוא אומר (תהלים מז) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם, בזמן שנאספו, וכן הכתוב אומר (עמוס ט) הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה וגו', אימתי בונה בשמים מעלותיו, בזמן שאגדתי על ארץ יסדה.
שאל רבBookmarkShareCopy

חידושי הרמב"ם

ראשונה שתים. פירוש מלכות ראשונה עולה לשתי מלכיות ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד (תהילים כד:ט-י). שניה שלש ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד. רבי יהודה אומר שניה שתים. רבי יהודה אינו חושב מי [הוא] זה מלך הכבוד מפני שהוא כשואל ואינו משבח. זמרו למלכנו וכו׳ (תהילים מז:ז). שתים למלכנו אחת. כי מלך על כל הארץ (תהילים מז:ח) שתים. רבי יהודה אינו חושב למלכנו אלא מלך בלבד חושב.
שאל רבBookmarkShareCopy