פרשנות מצטטת על תהילים מט:ו

בזוהר אדם קדמאה חב בה' של שם (בראשית ג) ויאמר לו איכה (איכה א) איך ה' ישבה בדד ופגם בחט"ה בחט ה' (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ בה' בראם תוצא הארץ נפש חיה על ה' אחרונה אתמר כי ד' קטרין הן נר"נ נשמה לנשמה ד' אתוון של שם ז"ש מכל חטאת האדם למעול מעל בי"י שהוא על ה' אחרונה של שם והתוודה את חטאתו ונקראת תשוב"ה תשוב ה' לאתרהא שהיא בכל מקום עמנו בגלות והביא את אשמו פגם אשר פגם בה בראשו על השכינה אשר למעלה מראשו כמ"ש בזוהר דברי ינוקא (קהלת ב) החכם עיניו בראשו וכי הכסיל אין עיניו בראשו אבל על שמן שעל ראשו קאמר היא השכינה שהיא למעלה מראשו ז"ש וחמישיתו יוסף עליו על ה' של שם לקיים תשובה מעלייתא ואם אין לאיש גואל שאין בו כח להחזיר עטרה ליושנה שיהיו הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם האשם המושב לי"י לכהן כי ביה תליא מילתא להעלות ניצוצות טהורות במיתתו כהאי דערי מקלט שיושב שם גואל הדם עד מות כה"ג כי אז במיתתו ניצוצות נידחי' מעלין עמו והוא משלים והנחה למדינות עשה לכהן הוא מטטרון כמ"ש בזוהר ע"פ ולקח הכהן הטנא מידך כי הוא בעל כנפים יגיד דבר. מלבד איל הכיפורים אלי"ה כי הוא האי"ל אשר לקח אברהם תחת יצחק בנו שמד"הד מתוחה הוא מליץ עלינו אשר יכפר בו עליו כי הוא כפרתן שלישראל בכל דור והנה כמו (תהלים לט) בתוכחות על עון יסרת איש שמסיים בהוכחות והתוודו את עונם ואת עון אבותם במעלם וזכרתי את בריתי יעקוב שאז זוכר הקדוש ברוך הוא אות חמישי של אליה"ו שהוא ו' שנתן ליעקב כי אלמלא ההיא משכונא דיהיב ליה לא מיתוקם עלמא ואף גם זא"ת על אות ו' קאמר בהיותם בארץ אויביהם וכן בכאן אמר והתוודה את חטאתו והביא את אשמו בראשו וחמישיתו הוא אות ה' יוסף עליו על ידי משיח בן יוסף יהיה או כשישראל בגלות אזי י' של יעקב פרחה ונשאר עקב ויעקב צולע על ירכו כי זה סוד הוא (בראשית ג) ישופך על ישראל שהם נוצחין כשיש לנו י' בראש (שם) ואתה תשופנו עקב שהיא (תהלים מט) עון עקבי יסובני אבל בשיחו של יעקב אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב (שם קיח) אבן מאסו הבונים היתה לראש ז"ש יעקב (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך על אות י' קאמר והאב"ן הזאת על אות י' קאמר שמתי מצבה ושבתי בשלו"ם אל בית אבי ז"ש והביא את אשמו בראשו אשם שלו על ראש של שם למעול מעל בי"י נשאר (יחזקאל ז) הוה על הוה ואותו אות נקצץ מן ה' כי אותו צלע פרח מן ה' ונשאר ד' ולע"ל (בראשית לג) ויבא יעקב שלם ובאותו צלע חטא אד"הר ז"ש מכל חטאת האדם והביא את אשמו בראשו והה' תהיה שלימה סוכת שלימתו:

והיה עקב תשמעון. פירש"י מצות שאדם דש בעקביו כלו' מצות קלות וזהו שאמר דוד למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני. אמר דוד ממצות חמורות שבתורה איני ירא שאני קיימתים אבל מצות קלות שאדם דש בעקביו אני מתיירא אולי מפני שהיא קלה בזיתיה ולא חששתי לקיימה ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה וכן כתיב אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע כלו' פן תהיה שוקל למצות ששכרן מרובה ותעשה אותם ותניח הקלות לכן הם מטולטלים שבילי התורה ולא תדע מתן שכרן משל למלך שהיה לו פרדס והכניס שם פועלים לנטעו ולא גילה להם שכר נטיעה ובאי זו נטיעה יתן שכר מרובה שאלו גילה להם היו הכל רצים לנטיעות ששכרן מרובה ונוטעין אותן ונמצאת מלאכת הפרדס מקצת קיימ' ומקצתה בטלה כך המצות אלו גילה הקב"ה שכרן היו מקצתן בטלות ותני ר' שמעון בן יוחאי שתי מצות גילה הקב"ה שכרן קלה שבקלות וחמורה שבחמורות שלוח הקן וכבוד אב ואם ושתיהן שכרן שוה אריכות ימים בשתיהן להראות לעולם כי יש מצוה שנראית קלה בעיני אדם ומתן שכרה מרובה וזהו והיה עקב תשמעון שאפי' המצות הקלות תשמעון ושמרתם ועשיתם אותם וכן אמר דוד בשמרם עקב רב. וכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ומיהו יש תמהין וכי יש מצות שאדם דש בעקביו י"ל כגון שלוח הקן דכתיב כי יקרא קן צפור לפניך ודרשינן פרט למזומן נמצא כשהולך דש בעקביו על הקן. אי נמי מצות ציצית שאדם גורר אחריו כמנהג העולם. אמנם שמעתי שכל המגרר ציציותיו עליו הכתוב אומר וטאטאתיה במטאטא השמד אלא משליכן על כתף ונוטלן ביד:

ימושני. כמו יסובני מבעלי הכפל,: