פרשנות מצטטת על תהילים מ:ג

אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שנתונה בעמקי גיהנם ^ידריש שושנת העמקים – שושנה שבעמקי גיהנם, וגם דריש חבצלת בנוטריקון, חבויה בצל גיהנם. וכשיגאלני הקב"ה ממעמקים, כמש"נ (תהילים מ׳:ג׳) ויעלני מבור שאון ^יאסמיך על הדרשה במדרש שוח"ט פרשה א' דפסוק זה בגיהנם איירי. , אני מרטבת מעשים טובים ואומרת לפניו שירה, הדא הוא דכתיב (שם) ויתן בפי שיר חדש.
(שם)

אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה: אמרתי זה חשבתי: כי זה הטוב הוא לי אחר שחטאתי שאתודה עלי פשעי, ואתה, בהתודותי לפניך ושובי בלב שלם, תשא עון חטאתי. נשאת עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים בדברי הנבואה. או אמר: נשאת דרך נבואה. וסמיכות עון לחטאתי לגודל חטאתי, כמו (דניאל יב ב): אדמת עפר; (תהלים מ ג): מטיט היון.

בצור ירוממני. העמיד על סלע רגלי:

באשורו. במעגלו כמו אם תטה אשורי (לקמן לא) כונן אשוריו (תלים מ):