אָ֣ז אָ֭מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּמְגִלַּת־סֵ֝֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי׃
תורה תמימה
הנמצאות. דרש רבא, מאי דכתיב (תהילים מ׳:ח׳) אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, אמר דוד, אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי דר"ל אני אמרתי בשעה שנמשחתי למלך עתה באתי לגדולה, וזה מקרוב פסקו אותה לי, ולא ידעתי שעוד בימי אברהם נכתב זה עלי במגילת ספר, כלומר, בתורה, כדמפרש, ומכונה התורה בשם מגילה ע"פ מ"ד בגיטין ס' א' תורה מגילה מגילה נתנה, וכפי שיתבאר אי"ה לפנינו ס"פ וילך. , התם כתיב הנמצאות, הכא כתיב (תהלים פ"ט) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו היתבאר ע"פ מ"ש במ"ר כאן שתי בנותיך הנמצאות, שתי מציאות, רות המואביה ונעמה העמונית, אר"י, מצאתי דוד עבדי, היכן מצאתי אותו, בסדום, ע"כ, וכל זה הוא מפני שמקור יחוסו של דוד בא מרות. .
(יבמות ע"ז א')
(יבמות ע"ז א')
רבנו בחיי
לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם. יש בפסוק הזה ע"ב אותיות כנגד שם בן ע"ב יוצא, ממנו שם ידוע נדרש למבוקשיו יודעי כחו הגדול לפחד הדרך. ומה שאמר כאשר דבר לכם, כי כן הבטיחם הש"י (שמות כג) את אימתי אשלח לפניך, וכן התפלל משה רבינו ע"ה (שמות טו) תפול עליהם אימתה ופחד, שתהיה מדת הדין מתוחה כנגד האויבים לשעה גם לעתיד. וכן דרכו של הקב"ה עם הצדיקים, כענין שכתוב (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, והוא חרבו של הקב"ה שיש לה י"ו פנים האומרת הך באויבים, והבן זה, כי חרבו של הקב"ה שיש לה י"ו פנים נלמד הוא בפסוק (ויקרא כו) והבאתי עליכם חרב, וכן עוד (ישעיה כז) בחרבו הקשה הגדולה והחזקה, וכן (בראשית ג) ואת להט החרב המתהפכת, וכבר כתבתי שם. וענין הפרשה הזאת לבאר כי אם נשמור את כל המצוה הזאת והוא קיום התורה שימסור הקב"ה ביד ישראל העמים החזקים ההם ושיירשו את מורשיהם, ולכך תצוה הפרשה שנירא מהשם יתעלה, הוא שאמר (דברים ו') את ה' אלהיך תירא, ושלא נירא מן העכו"ם הוא שאמר (שם ז) לא תירא מהם וגו' לא תערוץ מפניהם, לפי שיראת בשר ודם הוא פחיתות הנפש וחסרון גדול בחק יראת השם יתברך, והירא וחרד מבשר ודם הוא מסבב מוקש ומכשול לנפשו ומביא עליו צרה אף על פי שלא היתה ראויה לבוא עליו, ומי האיש הירא ושם ה' מבטחו ינצל מן הצרה אף על פי שהיתה ראויה לבא עליו, וכן שלמה ע"ה מזהיר את האדם על מדת הבטחון (משלי כט) חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב.
מגלה עמוקות
האופן מ"ו איתא בספר סודי רזא נקרא הקב"ה מל"ך שהוא בגי' צ' שאין השכינה שורה פחות מצ' אלפים רבבות מלאכים תני ר' חייא כסא שעשה שלמה היה בו צ' אלף קתדראות והיו יושבין בו ע' סנהדרין כסא א' מימין לגד החוזה משמאל לנתן הנביא ומלפניו כסא אחר שישבה עליו בת שבע אמו והנה נרמז ענין זה (זכריה יד) והיה י"י למלך על כל הארץ שאין הקב"ה נקרא מלך בפחות מהמה שנרמז במלת א'ר'ץ שהיא צ' אלפים רבבות (תהלים ח) ה' אדונינו ווה אדיר שמך בכל הארץ דייקא (חבקוק ג) כסא שמים ובכמה משיירין מכסה הודו לזה אמר (שם) תהלתו מלאה ארץ דהיינו מנין ארץ נוטריקון צ' אלפים רבבות וכן אומרים בנשמת המלך היושב על כסא רם ונשא חוזר ומפרש בכמה שכונתו על הכסא שוכן עד מרום וקדוש שמו קאי על מלך שאמר מתחילה דהיינו כמנין שם מל"ך שהוא צ' כןהוא שוכן עד לא פחות מצ' אלף רבבות ונתן טעם למה דוקא שכינתו בצ' חוזר ואמר (תהלים לג) רננו צדיקים בי"י לפי שהקב"ה צדיק וישר מזה הטעם (שם קיט) צדיק אתה ה' ר"ל השם של ה' הוא שוכן למעלה לא פחות מצ' אלפים רבבות אבל למטה אין אוכלסו פחותה מס' רבוא ז"ש (שם) וישר משפטיך במלת ישר נרמז חשבן ס' רבוא בזה האופן י"פ ש' ג' אלפים ר"פ ג' אלפים הרי ס' רבוא זה סוד שנקראת התורה (שמואל ב א) ספר הישר לפי שאותיות התורה הם ס' רבוא והם רמוזים בב' תיבות ספר הישר ספ"ר נוטריקון ס' ר"בוא פ' רצופים (בראשית ה) זה ספ"ר תולדות אדם שהיה אדם כלול מתחילה מס' רבוא פרצופין ודוד שהיה גלגול אדם אמר (תהלים מ) במגילת ספר כתוב עלי מזה מתפשטין בספר ס' רבוא פשטים נוטריקון ספ"ר יש"ר הוא חשבון ס"ר כי האלהים ברא את האדם מתחילה שהיה כלול מס"ר נשמות נרמז במלת י'ש'ר ז"ש (דברים לב) צדיק וישר הוא צדיק על חשבון צבא של מעלה שסביב הכסא ויש"ר על אוכלוסו שהוא אינו פחותה למטה מס"ר וכן אמר רננו צדיקים בי"י לקבל החשבון צ' אלפים רבבות של מעלה בד' דייקא לישרים על חשבון ישר שלמטה והנה צריך ליתן טעם הלא על כסא שלמטה לא היו יושבין רק ע' סנהדרין והוא אומר (ד"ה א כט) וישב שלמה על כסא ה' שהוא ממש לכסא שלמעלה והלא רחוקה מהם כרחוק מזרח מן המערב אבל רזא עלאה הוא (שמות טו) מכון לשבתך פעלת ה' שאמר משה (מלכים א ח) מכון לשבתך עולמים שאמר שלמה מכוון ענין זה בפסוק (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי והענין כי ע' סנהדרין היו לקבל ע' אלפים כי כל אחד הוא כלול מאלף ואח"כ היו ב' כסאות לגד ונתן והם היו נביאים והנבואה היא בסוד י' נמצא כל אחד מהם היה כלול מי אלפים נמצא שגד החוזה לקבלו היו י' אלפים קתדראות ונתן הנביא גם כן לקבלו היו י' אלפים קתדראות שכל אחד מהם מאחר שהיתה לו הנבואה שהוא בסוד יו"ד י' לשונות של נבואה לכן כל אחד מהם כלול מי' אלפים וע' סנהדרין היו לקבליהון ע' אלפים קתדראות להודיע שכל אחד מהם כלול מאלף (דברים לב) איכה ירדף אחד אלף ונמצא שהיו הקתדראות מכוונים צ' אלפים לקבליהן והם לקבל צ' אלפים רבבות שסביב הכסא למעלה שאין הקב"ה שוכן פחות מהם אבל למעלה הם רבבות אבל למטה (שמות לד) נוצר חסד לאלפים לא היו רק אלפים וזה פי' הפסוק בדניאל (דניאל ז) אלף אלפים ישמשונה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון וקשה ליערבינהו וליתנינהו אלף אלפין ורבוא רבבן. אבל האלפים הם למטה שעשו דוגמתן לשמש אצלינו כדמות המשמשין במרום אבל הרבבות הם למעלה ומשה התפלל (במדבר י) שובה ה' שיהיו רבבות אלפי ישראל שגם אלפי ישראל יהיו רבבות וכן (בראשית כד) את הי' לאלפי רבבה שיהיה (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה וא"כ לזאת יהי' פי' הפסוק אדם א' מאלף מצאתי שאמר קהלת על המרכבה של מעלה שהיא דיוקנא של יעקב בכסא הכבוד ראה שזה אמר קהלת כשראה דמות כסא הכבוד של מעלה שישב שלמה למטה מכוון על כסא ה' של מעלה אדם אחד מאלף מצאתי שאדם אחד מסנהדרין כיול מאלף נמצא שהיו מכוונין הקתדראות של מטה שהם האלפים לקבל כסאות שלמעלה שהה רבבות שגד החוזה ונתן הנביא כ"א היה כלול לקבל רבבות של מעלה אבל הכסא שעשה שלמה לבת שבע אמו לא מצא כנגדו כסא מכוון למעלה ז"ש אשה בכל אלה לא מצאתי אלה דייקא (ישעיה מ) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה אלה ראשי אבות ולפי זה יהיה פי' הפסוק ויקר אל משה שהראה הקב"ה למשה כסא הכבוד שלמעלה דתמן אלף אלפין ישמשוניה וריבוא ריבבן אבל למטה אלף זעירא רומזת שאין למטה רק אלף אבל למעלה רבבות גם נרמז בו שהנבואה הרמוזה במילת יקר הנבואה היא כלול י' אלפים שכן אלף הוא צורת יוד שמזה הטעם היה כל אחד מב' נבואות גד החוזה כלול מי' אלפים וזה נרמז באלף זעירא קרי ביה ויקר ר"ל מי שהוא נביא שדבר ה' יקר בו הוא כלול מי' אלף כי כלול ושכינה למטה סי' ז"ש (דברים א) יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים: