פרשנות מצטטת על תהילים נה:טז

אלו כותבין דבר א' וכו'. פירוש נכתבה תיבה אחת וקרינן ב' תיבות. בגד. בראשית סי' ל'. ותאמר לאה בגד. וקרי בא גד. אשדת דברים סימן ל"ג וקרינן אש דת: מאשתם כצ"ל. ירמיה סי' ו' מאשתם וקרי מאש תם: מה לכם. ישעיה סי' ג' מהלכם תדכאו וקרי מה לכם: והנה הוא. ירמיה סי' ח"י. וארד בית היוצר והנהו וקרי והנה הוא: הענתות לבן ימיני כצ"ל בד"ה א' סי' ז"ך הענתות לבנימיני קרי לבן ימיני: מה הם כצ"ל יחזקאל סי' מ' ויאמר אלי וכו' הרואה אתה מהם עושים וקרי מה הם: בנימין. ד"ה א' סימן ט' עותי בן עמיהוד וכו' בנימין וקרי בנ ימין: חלכאים תהלים סימן יו"ד וקרי חל כאים: ישימות כצ"ל תהלים נ"ה וקרי ישי מות: לגאיונים. תהלים קכ"ג קרי לגא יונים: מן הסערה איוב סי' ל"ח מנהסערה וקרי מן הסערה: מנ סערה שם סי' מ"ח: וקרי מן סערה: הם פרוצים כצ"ל נחמיה סי' ב' אשר המפרוצים וקרי הם פרוצים: וחילופיהן קחשיב היכא דכתיב ב' תיבות ונקראים כאלו הם תיבה א': כטוב כצ"ל שופטים סימן י"ו ויהי כי טוב להם וקרי כטוב: מבן ימין כצ"ל שמואל א' סי' ט' ויהי איש אחד מבן ימין וקרי מבנימין: למרבה ישעיה סי' ט' כתוב לםרבה מ"ם סתומה באמצע והו"ל כשתי תיבות דמם סתומה בסוף תיבה וקרי למרבה תיבה אחת: מהמערה. שמואל א' כ"ד מן המערה. וקרי מהמערה מאתי ישעיה סי' מ"ד רוקע הארץ מי אתי קרי מאתי בחרבותיהם ד"ה ב' סי' ל"ד בחרבותיהם וקרי בחרבותי': מבת. איכה סי' א' ויצא מן בת ציון וקרי מבת: כי יענים שם בת עמי וכו' כי יענים וקרי כיענים:

כי שימות. כצ"ל ישי מות וכ"ה במס"ג והוא תהלים נ"ה ישימות וקרינן ישי מות:

בעולם הקדום נתפסה השאול כמציאות ממשית ומוחשית, היא עולם המתים, שבו שוכנים בני האדם – או שוכנות נשמותיהם – לאחר מותם. מסורת מעין זו משותפת לכל התרבויות העתיקות, במזרח (בבל) ובמערב (יוון) גם יחד, ואף עם ישראל הקדמון נטל בה חלק. מיקומה של השאול הוא במדורו התחתון של העולם, "שאול תחתית" (דברים לב, כב), עמוק מתחת לפני האדמה, ועל כן יורדים אליה, כמסופר אודות קורח ועדתו, "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאוֹלה" (במדבר טז, לג), או כפי שעולה מדברי יעקב, לאחר שנודע לו על היעלמות בנו האהוב יוסף: "כי ארד אל בני אבל שאוֹלה" (בראשית לז, לה). מסתבר אפוא כי לא רק הרשעים מגיעים אל השאול, כיוון שה' הוא "ממית ומחיה / מוריד שאוֹל ויעל" (שמואל א ב, ו), ודברים אלו נכונים לגבי כל בני האדם. גם על פי המיתולוגיה היוונית כוללת ממלכת המתים את משכנם של עושי הטוב ואת משכן הרשעים יחד, זה בצד זה. עם זאת, בדרך כלל מקשר המקרא בין הירידה לשאול ובין רשעות וחטא דווקא: "ישובו רשעים לשאולה..." (תהילים ט, יח), "ירדו שאול חיים ... כי רעוֹת בקרבם" (שם נה, טז) ועוד.