הַשְׁלֵ֤ךְ עַל־יְהוָ֨ה ׀ יְהָבְךָ֮ וְה֪וּא יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ לֹא־יִתֵּ֖ן לְעוֹלָ֥ם מ֗וֹט לַצַּדִּֽיק׃
טוב הלבנון
והשלכת כל יהביה עליו משאה וצרכה, מענין השלך על ה' יהבך (תהילים נ״ה:כ״ג). *לפיכך אנו מסדרים בתפלתנו צרכינו וצרותינו לפניו נגיד אע"פ שאין דבר נעלם מנגד עיניו והוא יודע צרכינו יותר ממנו ומטריף לכל חי מזונותיו עפ"י פעלו וכפי מה שגזרה חכמתו עכ"ז אנו שופכים שיחנו לפניו בכדי שנרגיש בגודל חסרוננו אליו ובטחונו בו, וכמו שכתב המחבר בסוף השמונה עשר:
אבן עזרא
ומלת הבה כמו תנה ושרשו יהב והעד "השלך על ד' יהבך" (תהלים נה כג) ובעבור שידברו בה הרבה תמצא כן לשון רבים, "הבה נתחכמה" (שמות א, י) גם לנקבה "הבה נא אבוא אליך" (בראשית, לח, טז),
תוספות יום טוב
כל השוכח. לאתויי אפי' מחמת עצלות. וכמו שאפרש בס"ד. ובמד"ש כתב אפילו מחמת שהוא טרוד למצוא טרף לביתו אפ"ה מתחייב בנפשו. כי מקרא מלא הוא (תהילים נ״ה:כ״ג) השלך על ה' יהבך וגו' ואין נפטר רק מי שתקפה וכו':