אֱלֹהֵ֣י חסדו [חַסְדִּ֣י] יְקַדְּמֵ֑נִי אֱ֝לֹהִ֗ים יַרְאֵ֥נִי בְשֹׁרְרָֽי׃
אבן עזרא
דע כי מלת אלהים הוא שם תואר כאשר פירשתי רק בעבור שידברו בה הרבה, יחשבו זה שם התואר כאילו הוא שם עצם, אלהים יראני בשוררי (תה' נט יא) בראשית ברא אלהים (ברא' א א) ורבים ככה, על כן שמוהו חכמינו ז"ל שם מן השמות שאינם ראוים להמחק:
אבן עזרא
כי הוא חייך. על דעת המפרשים שהוא שב אל קול השם ולפי דעתי שהוא השם כאשר אמר המשורר ה' ישעי ואלהי חסדי ומגיני וחרבי:
כלי יקר
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. וָי״ו שֶׁל ״וְיִתֶּן״ מְיֻתֶּרֶת, וְדָרְשׁוּ רז״ל (בראשית רבה סו, ג) יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן. וּבֵאוּר הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, לְפִי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁבְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה אֵין בָּהֶם דֵּי לְהָשִׁיב ״כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם״ (ישעיהו נט, יח) אוֹתָן הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר עִמּוֹ מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִן הַמִּצְווֹת הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן דֶּרֶךְ תַּשְׁלוּמִין. וּבְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְדִּים אֶת טוֹבוֹתָיו בְּכָל נְתִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נט, יא) ״אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי״, וּכְתִיב (שם כא, ד) ״כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב״, וּכְתִיב (איוב מא, ג) ״מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם״. וּלְפִי הַנָּחָה זוֹ, אִם יִהְיֶה עִם הָאָדָם דְּבַר בְּלִיַּעַל לֵאמֹר הֲרֵי הֶעָבָר אַיִן, וּמַה בֶּצַע כִּי נַעֲבֹד אֶת ה׳ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לִי חוֹב עָלָיו, אַף אַתָּה תָּשִׁיב אֲמָרֶיךָ וְצֵא תֹּאמַר לוֹ ״פּוֹק חֲזֵי מַאי עַמָּא דָּבַר״, כִּי מִנְהַג הַסּוֹחֲרִים הַנּוֹתְנִים בְּהַקָּפָה, כְּשֶׁהַלּוֹקֵחַ מְשַׁלֵּם לוֹ חוֹב הַיָּשָׁן אָז הַסּוֹחֵר הַמּוֹכֵר חוֹזֵר וְנוֹתֵן לוֹ שֵׁנִית בְּהַקָּפָה, וְכֵן לְעוֹלָם. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לוֹ הַחוֹב הַיָּשָׁן, שׁוּב אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ סְחוֹרָה. כָּךְ הַחֶנְוָנִי הַמַּקִּיף הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, כְּשֶׁאָדָם מְשַׁלֵּם בְּמִצְווֹתָיו הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֵר וְנוֹתֵן לוֹ בְּהַקָּפָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן.