פרשנות מצטטת על תהילים סח:טו

בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֘כִ֤ים בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃

מגלה עמוקות

בילקוט ע"פ (מיכה ו) מה הלאתיך דריש ענין ק"ש אין הקדוש ברוך הוא מבקש וכו' ע"ש וקשה מה ענין זה לענין בלעם אבל לדידי ניחא שרצה לבטל ק"ש ותפלה לכן הראה לו בג' מקומות נגד ג' תפלות שחרית הראה לו אברהם מנחה יצחק ערבית יעקב. ודם חללים ישתה כי אוחז (תהלי' קמט) חרב פיפיות בידו ומכה מכה של חלל לפי שבחללים של ק"ש יש ס' חללים (שם סח) בפרש שד"י מלכים בה ש"שים ד"בוקים י"פריד שהוא נותן ריוח בין הדבקים שעושה חלל וכבר בארנו שרשע בקש לעקור מהם קריאת שמע כ"ה אתוון וכנגד זה ארז"ל (סנהדרין קה) שכלם נהפכו לקללה חוץ מן א' שרצה לעקור ב"כנ מישראל מה טובו אהליך יעקב שהוא סוד תרין זיווגים אלו ק"ש י"ה תפלה ו"ה ללמד בני יהודה קש"ת שזה כתובה על ספר הישר כמ"ש תמות נפשי מות ישרים אמר בלעם מה אקוב לא קבה אל שכבר מידת אברהם הוא אל גם אברהם גרם לברר ולזכך כל הגרים שמסוף העולם עד ביאת המשיח כי אברהם גייר אנשים ושרה נשים כמ"ש (בראשית יב) הנפש אשר עשו בחרן לא על גרים שבזמן ההוא מדבר רק על כל באי עולם כי (שם יז) אב המון גוים הוא וכן היא לא נקראת בלשון יחיד שר"י רק (שם) שרה שמה כי הוא (איכה א) שרתי במדינות על כל הגוים קאמר (בראשית כא) גרש האמה הזאת שגרמה שכיתת וביטל הקליפה מן העולם והוא את"ן של בלעם שנרמזין בתיבת את"ן שבא מן אברהם ת"רח נ"חור וכבר בישר הקב"ה את אברהם (שם טו) ואתה תבא אל אבותיך בשלום על גלגול איוב ונרמז במלת תב"א והקב"ה רמז לשטן כשבא לקטרג על איוב (איוב א) ויבא גם השטן בתוכם ויאמר י"י אל השטן מאין תב"א ת"רח ב"גלגול א"יוב והשיב השטן משוט בארץ ומתהלך בה שהלך כל הארץ ולא מצא כאברהם שכתוב גבי' (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים אז השיב הקב"ה (איוב א) השמת לבך אל עבדי איוב ועל ישמעאל השיב (בראשי' טו) תקבר בשיבה טובה שיעשה ישמעאל תשובה אבל למרק עונו בא באתונו של בלעם לפי שבא על חמותו ועל זכרים לכן תלחץ רג"ל בלעם אל הקיר מי שבא על הזכור יתענה רג"ל תעניות לפי שפגם בב' ריעים דלעילא שהם ע"ב קס"א וז"ש כי מראש צורים אראנו שהוא אברהם שגייר כל הגרים ומגבעות אמהות מי מנה עפר יעקב הברכה אשר בירך הקב"ה ליעקב (בראשית כח) והיה זרעך כעפר הארץ שיברך כל הענפים ויעשו פרי למעלה כדין צמיחה שחוזר לעלות כגנה זרועיה תצמיח כן מידתו של יעקב (תהלים פה) אמ"ת מארץ תצמח וצדק הם גירי צדק משמים נשקף ומספר רובע ישראל שהקב"ה מספר רביעותיהן שלא תלך לבטלה כל זרע שנזרע בקדושה שהקב"ה מקבץ (שם קמז) נדחי ישראל הם ניצוצות הנידחות ולסוף ימים מצרף הקב"ה מחשבה למעשה ונברא מאותו זרע (ישעי' ו) זרע קודש מצבתה ולפי שאברהם ושרה הם בנין אב לכל ת"ח בזיווגן שזרעם נכון לפניהם לכן פתח באברהם ושרה ואח"כ על מספר רובע של כל ישראל ולפי שרשע זה נלקה ברגל בחטא זה ע"כ בקש על עצמו ותהי אחריתי כמוהו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רבנו בחיי

ובבראשית רבה (בראשית ג׳:כ״ד), ואת להט החרב המתהפכת, רב הונא ורבנן, רב הונא בשם רבי אבא אמר החרב זו מילה שנאמר (יהושע ה׳:ב׳) עשה לך חרבות צורים. רבנן אמרי החרב זו תורה, שנאמר (תהילים קמ״ט:ו׳) וחרב פיפיות בידם. רבי אבדימי אמר ואת להט החרב, להט זו גיהנם שמלהטת האדם מראשו ועד רגליו, החרב זו המילה, אמר הקב"ה מי מציל את בני מאש לוהט הוי אומר זו המילה. (משלי ל״א:כ״א) לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים, משלג זו גיהנם, שנאמר (תהילים ס״ח:ט״ו-ט״ז) תשלג בצלמון, בזכות מילה, כי כל ביתה לבוש שנים, זה דם מילה.
שאל רבBookmarkShareCopy