פרשנות מצטטת על תהילים סח:יג

אך הנה ידענו מרז"ל. כי כל הנפשות אשר התעתדו לבא בעולם עד סוף כל הדורות. שם במעמד הר סיני היו ושם נמצאו וכל נפש ונפש מישראל יש להם אחיזה בתורה. זה בבחינת חלק מצוה זו וזה בזולתה. וההיקש בכל השאר. וכל אחת מהנה בחלק שאחזה בו הוא תקונה ואושרה לקנות בו חיי הע"ה. וכמאמרם ז"ל על פסוק (תהילים ס״ח:י״ג) ונות בית תחלק שלל. כי התורה הנקראת נות בית חילקה חלק לכל הנפשות כמבואר אצלנו במקומו:

במדבר סיני באוהל מועד. אי במדבר סיני מאי באוהל מועד הא אוקימנא מלה דא בכמה אתר אבל עתה באתי לתרץ אומרו שאו את ראש בני ישראל וגו' לגולגלותם ראשי מבע"ל וכי כל ישראל אין להם רק ראש אחד במדרש (תהלים מה) תחת אבותיך יהיו בניך והנה כל יצורי עולמים נכללים באלף דור וידוע שדור המדבר עלייהו אתמר (שם קה) דבר צוה לאל"ף ד"ר חסר ו' כתיב בגי' מש"ה כי משה הוא כולל כל הששים רבוא ויש באותיות שמו רמז לפי דברי בעל ע"מ דף כ"ה כי משה תמיד י' של שכינה עמו הא כיצד מ' פעמים ש' הרי י"ב אלף ה' פעמים י"ב הרי ס' אלף וכלם עשר פעמים הרי ס' רבוא וכן אותיות סיני ס' פעמים י' הרי ת"ר נ' פעמים ת"ר הרי ל"אלף יוד פ' ל' אלף הרי ל' רבוא ויש אמנם סיני למעלה סיני למטה ונרמז באותיות סיני נסתרו כנגלו וכן שמו יתברך תוכו כברו וכן כוס של ברכה שהוא ת"ח צריך להיות הדחה ושטיפה מבית ומחוץ תצפנו הרי סוד משה קבל תורה שהוא כלל ס' רבוא מסיני שגם סיני הוא (שם סח) ההר חמד אלקים לשבתו שאין אוכלסא פתוחה מס' רבוא ובו ראוי לבת חמדה גנוזה שהיא גם כן כלולה מס' רבוא והנה כל אחד מישראל בדור המדבר היה שקול כאלף ועלייה אתמר דבר צוה לאלף דור וז"ס במספר שמות דאיתא במסורה ס' מילואים הם ס' גבורים דקיימו אפוטרופסין בהדי מיכאל עלייהו דישראל ודברי התוס' (יבמות ק) פרק ב"ש אלו ס' הם רבוא אך שהם מפרשים על ס' רבוא דלתתא ואנו מפרשים אותם על ס' רבוא דלעילא ותרווייהו כחדא (שמות יב) כשש מאות אלף דלעילא יצאו לתתא כמ"ש תפקדו אותם לתתא לצבאותם (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון ידודון שכן כל אות יש לו צבא רב ורזא (דברים לג) ואתה מרבבות קודש על כל אות ואות ומאחר שכל א' היה שקול כאלף דור אתמר עלייהו דמשה (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי זה משה ששקול כנגד כלם (שם) ואשה בכל אלה לא מצאתי שלא מצא בת זוגו מישראל רק ממדין והם לגלגלותם ששים אלף רבוא אז תפסוק זוהמא מכל היצור ומשה א' (דברים א) יוסף י"י עליכם ככם אלף פעמים זה על מספר ס' רבוא שכל א' שקול כאלף ואח"כ א' על פרוטרוט (שם) ויברך אתכם כאשר דבר לכם שיהיו הם בלא מנין וכן ביקש משה עליהם (דברים לג) ויהי מתיו מספר ר"ל שיהיו הישראל המספר בעצמן שלא יוכלו למנות אותם וז"ש (הושע ב) והיה מספר בני ישראל וגו' אשר לא ימד ולא יספר. וכמו שמשה היה כלל אוכלסא שלימא (עירובין נד) כן ג"כ אהרן שהיה שונה ג"כ אחריו סדר משנה כשנסתלק משה כי שני אחים היו שקולים בזו לכן א' תפקוד אותם לצבאותם שכל אחד מהם הוא כנגד כל צבא מרום אתה כלל כלם גם אהרן וכן ישי אבי דוד היה נכנס באוכלסא ויצא באוכלסא ונקטינן האין אוכלסא פחותה מס' רבוא ז"ש ואתכם יהיו איש איש כל אחד מישראל ראש לבית אבותיו הוא בכלל וזה ממעלות המצות שכל מצוה ומצוה כלולה מתרי"ג מצות וכן כל א' מישראל כלול מעולם מלא ועז"א (סנהדרין לז) כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא שהוא ס' רבוא פרצופים עיין בס' ע"מ דף כ"ה ענין הדגלים על שמות הקדושים מספר דגל יהודה קפ"ו אלף סוד מקום רבוע י"י ורמז (בראשית כח) אכן יש י"י ב"מקום הזה ר"ל שם של י"י י' פעמים י' הרי ק' של מקום ה"פ ה' כ"ה עוד ה"פ ה" הרי כ"ה נ' ו' פ"ו הרי ל"ו הרי מקו"ם וזה ידע יעקב כשראה רזא דסלם סוד ד' דגלים לכן (שם) ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע שראה ד' דגלים דלעילא דמות ד' דגלים דלתתא (שם) והנה מלאכי אלקים עולים תרין ויורדין תרין והנה שם של י"י נצב עליו כי איש על דגלו באותות לבית אבותם כפי אשר הראה ליעקב אבינו במראה הסלם כן נסעו הדגלים ב' דגלים עולים תרין ואח"כ ונסע הארון ואח"כ ב' דגלים האחרונים נגד שני מחנות הנותרים רפאל ואוריאל ז"ש יעקב (שם) מה נורא המקום הזה אין ז"ה על סוד י"ב דגלים דלתתא שהם י"ב שבטים דשכינתא כמ"ש בזוהר ע"פ (תהלים קכב) ששם עלו שבטים שבטי יה ז"ש (בראשית כח) כי אם בית אלקים באותיות לבי"ת א"בותם (שם) ו"זה שער השמים שגם י"ב אלו לקבל י"ב דלעילא במ"ר בפ' זו נראה דיוקנא של יעקב בכסא הכבוד והמלאכים עולים ויורדים בו בההיא דיוקנא ז"ש במדרש (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך אמר הקב"ה ליעקב כמה יקר נתתי לך שקבעתי זיו איקונים שלך בכסא הכבוד ולא עוד שלא"ה לא נתתי מנין ולך נתתי מנין מה ענין זה המדרש לכאן אבל יש לדורשו על ד' אופנים:

שם שם לו חוק ומשפט ושם נ"סהו. סוד שם של מ"ה ושם של אדני שיורד לזעיר ונוקבא בזמן שנסתלק זעיר למעלה והרשימו נשאר למטה כי עדיין לא פסקה זוהמת הנחש והוא סוד בהתחלת חכמה על מאמר מ' וס' בלוחות שהוא זעיר ונוקבא שבלוח שהם נצח הוד בנ"ס היו עומדין מחטא אד"הר יהיה הארת העולם מן תרין שמהן אלו וז"ס (בראשית כב) והאלהים נס"ה את אברהם חק ומשפט הוא סוד תרין אילין בזוהר ז"ה א"לי (יחזקאל מא) ז"ה השולחן א"שר לפני י"י מה ענין השלחן על הים הענין ע"פ הקדמות אר"י (חגיגה כו) פתח במזבח וסיים בשלחן כשם שבזמן שב"ה קיים היה המזבח מכפר והוציאו ע"י אכילת כהנים ניצוצות התקועות בבהמה ע"ד כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים ובזה בעלים הניצוצות התקועות בבעל חי מתכפרים וכן עתה ע"י אכילה שאדם אוכל כוונתו להעלות ניצוצות מן האוכל (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו ר"ל להעלות נפש התקוע בו וכמו שיוסף הצדיק הוא (תהלים קכו) נושא משך הזרע כל ניצוצות מסוף העולם העלה הוא וזה לקיטת הכסף שליקט יוסף הוא ע"ס ע' ניצוצות שנתפזרו וכן (בראשית מט) פורת יוסף עלי עי"ן על אלו ע' קאמר לכן הוצרך הים לקרוע ע"י יוסף כי כמו שיוסף (איוב כח) בצורות יאורים בקע וכל י"קר ראתה עינו על ע' ניצוצות אלו שהוא הוציא (ירמיה טו) יקר מזולל לכן (תהלים קיד) הים ראה וינס ראה ארונו של יוסף אשר ויישם בארון במצרים יו"ד יתירה שהוא רזא דצדיק י' של ברית שהיה נאמן בבריתו לכן קרע הים בפניהם ואז ראתה שפחה על הים יותר ממה שראה יחזקאל וז"ס ביזת מצרים שלקחו שם וינצלו את מצרים על אינון נשמות של גרים שהעלו אתם וז"ס ביזת הים שהיה יותר מן ביזת מצרים הוא סוד על אינון שהעלו ישראל מנוקבא דתהומה רבה קפאו תהומות בלב ים וברוח אפיך נערמו מיא דאורייתא ז"ס שארז"ל שאז נבקעו כל מעינות שבעולם והיתה הנבואה גם בעוברים שבמעי אמן (תהלים סח) י"י ממקור ישראל לכן נרמז ענין זה כאן ז"ה א"לי שמה שבקריעת ים סוף נבקעו כל אינין קליפין דאינון יאורים שאמר פרעה עליהם ליחזקאל כט) יאורי ואני עשיתני (שם תנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו ועתה שבר (תהלים עד) ראשי תנינים על המים (שם צב) מים רבים אדירים משברי ים צעקו כולם ואמרו (שם) אדיר במרום י"ז רמז בכאן כשם שאילו המים העלו ניצוצות מכל עולם כן מחויב אדם על שולחנו להעלות ניצוצות מן האוכל זה השלחן אשר לפני י"י ג"כ כוונתו להעלות אותם ולהוציא יקר מזולל אחר כך בא משה ולקח ניצוצות יוסף והוא בא במקומו להוציא יקר מזולל וזה לך האות כי אנכי שלחתיך. גם רמז שבקדושה ד' רגלי המרכבה הנרמזין בג' תיבין אלו זה השלחן אשר בו ד' רגלים הם בכל רגל מנין ז"ה בגימ' ז"ה השלח"ן אש"ר בגימטריא מיכא"ל גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל ק"וף זה הקב"ה בפ' רבתי הכי הוי כן מרכבות פרעה וחילו נרמז ד' דורות לקבל ד' כוחות הטומאה שסימנם מ"את ה"גוים א"שר ס"ביבותיכם שכן מ"בול א"נוש ה"פלגה ס"דום ארבע דורות אלו פגמו בארבע אותיות השם ונתגלגלו במצרים בגי' מרכבו"ת פרעה וחילו (משלי יג) בטן רשעים תחס"רבשעת קריעת ים סוף (איוב כו) בתבונתו מחץ רהב ונפלו ארבע קליפות מן י"א דלהון ולא נשארו רק שבע מן ז' ספירין סודם כתב האר"י ז"ל כ"א כלול מן י'. אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל ג' קליפות כ"א כלול מי' הרי ל' של שלל ויוד מיוד הרי שין של שלל. ז"ס שלל כשקבלו ישראל התורה אז (תהלים קיט) שלום רב לאוהבי תורתיך וגו' (שם) כמוצא שלל רב שמצאו ישראל אותם השלל שהיה בקליפה והניצוצות שהיו נידחים שם (שם סח) ונות בית תחלק שלל כי נתנו שעיר ופארן אותם וזרח והופיע לישראל. נו"ת בי"ת בגימטריא ג' אבו"ת ד' אמהות נו"ת בגי' ד' אמהו"ת בי"ת ג' אבו"ת הרי זכות אלו ז' (משלי ט) חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה תחל"ק בגי' ש'צ'ם 'ח'נ'כ'ל ראשי אתוון של ז' כוכבי לכת שלל לכן פתח משה השירה בא"ז כי הקב"ה א' רוכב על הז' שהם ז' קליפין דלהון שמהם מתפשטין ז' כוכבי לכת לכן אמר (שם קיט) שש אנכי על אמרתיך התורה כמוצא שלל רב שהוא סוד ניצוץ טהור ע"ד לירושלמי) שבטים מציאה מצאו שהוא על סוד ניצוצות טהורות ואז שלום רב לאוהבי תורתיך שבע ביום הללתיך לקבל ז' אלו ובגלגולא תניינא נפלו עוד ג' ולא נשארו רק ד' וזה ענין השלל (דלא איד לבתי) ז"ס מתני' הנחל והשלולית ודרך הרבים אותו השלל חזרו ונתערטלו עדיים בהר חורב ונשאר אצלם שבי דהיינו ניצוצות שגזלו ועשקו הם כד"א (דברים כא) ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכם וז"ס שבי שקיבל משה כשעלה להר גם לקח מתנות שהם נתנו שלהם ושל אחרים ותרין אלו לא נטלו בפעם אחד רק הוסיפו לחטוא אז (במדבר כא) וישב ממנו אותו שבי שאז אל תקרי (שם כ) ויראו רק וייראו כשמת אהרן שהוא מיסוד אמא מתמן ז' ענני כבוד שהקיפו ישראל כשנגע אהרן נגע אותו אור המכוסה בשבע ענני כבוד ונתקיים קרא (ישעיה ה) הסר משוכתו והיה לבער אז שמע הכנעני מלך ערד כי בא ישראל דרך האתרים ולא שב ממנו רק שפחה א' רזא דיצירה כד"א ריבה א' ורבע כלב כופרי מאחוריה. אבל על שכינתא דבריאה אתמר (ישעיה מב) אני י"י הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן.

ויעמדו מרחק. הָיוּ נִרְתָּעִין לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, כְּאֹרֶךְ מַחֲנֵיהֶם, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִין וּמְסַיְּעִין אוֹתָן לְהַחֲזִירָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ס"ח) מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן (שבת פ"ח):