עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃
אור החיים
וּמֹשֶׁה עָלָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָלָה מֹשֶׁה קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא לוֹ ה׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה מָקוֹם עָלָה, אִם לָהָר הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶל הָהָר בְּפֵרוּשׁ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה פכ״ח) זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ס״ח:י״ט) ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם״ וְגוֹ׳. וְלִדְבְרֵיהֶם קָשֶׁה עוֹד, כִּי מָצִינוּ שֶׁאַחַר כָּךְ הָיְתָה הַקְּרִיאָה אֵלָיו מִן הָהָר, דִּכְתִיב ״וַיִּקְרָא וְגוֹ׳ מִן הָהָר״, וְאִם הוּא כְּבָר עָלָה לַשָּׁמַיִם מַה מָקוֹם לִקְרִיאָה מִמָּקוֹם נָמוּךְ לְמָקוֹם עֶלְיוֹן. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר הַכָּתוּב אֶל הָאֱלֹהִים וְלֹא אָמַר אֶל ה׳ כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳״ וְגוֹ׳:
מגלה עמוקות
נקראת השמיטה שבת לי"י רזא עלאה הוא כמו שבשבת עלתה השכינה למעלה עושה אותה פרצוף ומעלה אותו מבריאה מקום שירדה מפני הקטרוג שנאמר לה לכי ומעטי את עצמך כן הוא סוד שמיטה אבל ההפרש שיש בין שמיטה לשבת הוא ההפרש שבין יעקב למשה כי משה זכה לבינה בסוד ס' ויעקב זכה בסוד מ' של אפריון אפרסמון כי מ' כד רביעא על בנין וז"ש מלוי יוד שרומז בחכמה נשאר ו' ד'. ו"פ י' ס'. ד' פ"י מ'. ו"פ י' כשהבינה בחבור דחכמה היא בסודז' הקרובה לי' הרי ס' וכשהיא רביעא על בנין היא בסוד מ' ז"ש מ' וס' שבלוחות בנס היו עומדין עיין בכנפי יונה חלק ג' סי' ה' וזה סוד כל המצות שאנו עושין הכל הוא לעבור השכינה מנקודה לעשות פרצוף ז"ס (בראשית ב) לעבדה ולשמרה במ"ע ולשמור כל מ"ע ול"ת התלוין בארץ כי היא אז למעלה מן תרין כרובים דאינון שד"ך בגימטריא מיטטרו"ן כרמ"ך בגי' סנדלפו"ן וגם אינון מ' וס' שבלוחות. ע"ד הקבלה סוד שמיטה עמוק הוא למן היום שברא אלקים האדם על הארץ הוה קאים ומסתכל בזיהרא דחכמתא עילאה והוה ידע שמא מפרש גליפא דאית לי' י"ב צירופים דבהון י"ב שעות ביום ובכל שעה מ"ה אלקים הוא שם של מ"ה וזה סוד ת"תרף י"ב פעמי' מ"ה ביום וכן בלילה הרי ת"תרף ובכל שעה צירוף אחד וכן ככל י"ב חדשים צירוף א' לחודש ז"ס (תהלים מט) אדם ביק"ר בל ילין שלא לן כבודו עמו שהיה מבין ומבחין בצירופי י"ב הויות בגי' ביק"ר והיה העולם הולך ומתמוטט עד שבדור המבול חזרו י"ב הויות אורות שלהם לנרתיקן ז"ס (תהלים כט) י"י למבול יש"ב חשבון י"ב צירופים הוא שי"ב ולא ירדו למטה עד מתן תורה ז"ש (שם) י"י עוז לעמו יתן אז משה עלה (שם סח) עלית למרום שבית שב"י לקחת מתנות באדם של אד"הר וקבל לח"ת בגימטריא י"ב צירופי"ם (שמות לב) מז"ה ומז"ה הם כתובים על י"ב צירופי הוי"ה וי"ב צירופי אהיה (שם ג) ז"ה שמי וז"ה זכרי גם את ז"ה לעומת ז"ה ותקן (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם שנברא בי"ג גבולי אלכסון יעקב במראה הסולם אמר (שם כח) אין ז"ה כי אם בית אלקים על י"ב צירופי אהי"ה וז"ה שער השמים על י"ב צירופי ההוי"ה אכן יש י"י במקום הזה ויקח מאבני המקום י"ב וישם מראשותיו ונעשו כל י"ב אבנים אבן א' (שם מט) משם רועה אבן ישראל ש"ם בגי' כ"ח שי"ב וכה"א וילן ש"ם והנה כמו שבשעת מעמד הר סיני זכו ישראל לי"ב צירופים כן בענין שמיטה זכו להשגת עיונות שהוא סוד שם של י"י והנה בשש שנים יש בכל שנה נ"ב שבתות שבהן אינו שובת השדה והכרם במלאכה כי יש בכל שנה ב' סיטרין קיץ וחורף בכל א' יש כ"ו שבתות (במדבר ט) על פי י"י יחנו ועל פי י"י יסעו דהיינו מנין שם י"י שעל פיו יצאו גם בחורף מנין שם י"י שעל פיו יבואו כמו שיש ב' זמנים אלו ימים בכל אחד מנין יעק"ב קפ"ב ימים בקיץ קפ"ב ימים בחורף וזה סוד גדול ימים כענין יעק"ב ושבתות כמנין י"י ויעקב הלך לדרכו ויפגעו ב"ו ממש ב' מלאכים כי ב"פ מלא"ך בכל רבע שנה כי בכל תקופה ממונה מלאך א' ונקרא מלא"ך על שהוא כלול מתרין שמהן אדנ"י הוי"ה שבכל תקופה מושל מלאך א' בשמו ית' שהוא כלול מתרין שמהן אלו והנה יש בשנה ד' תקופות ד' מלאכים הממונה על השנה וכן השט"ן עולה ד"פ מלא"ך כי גם הוא כלול מרתיכא דילי' ז"ש עשו (בראשית לז) הכי קרא שמו יעק"ב ויעקבני זה פעמי"ם ר"ל כל ב"פ יעק"ב הוא עומד לקבל השט"ן שהוא ב"פ יעקב בגימטריא וכן יעק"ב עומד לקבל סמא"ל אדו"ם ז"ש ויעקבני ז"ה ר"ל שם של יעקב פעמיים דהיינו למעלה ולמטה הוא עומד לקבליה. והנה שמיט"ה בגי' ד"פ מלא"ך ד"פ אדנ"י הוי"ה ז"ש ושבתה הארץ שבת לי"י לשם י"י כי יש בהן ימים מנין שם י"י הויה ואדני כלול מרתיכא שלימתא ד"פ ז"ש (שם כח) ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע סוד שמיט"ה שנת שבע ס"ת ארב"ע שראה ארבע מלאכי' הממונים על אותו השנה והנה מלאכי אלקים עולים תרין יורדים תרין הרי ארבע בו על שמא דיעקב שגם שמו של יעקב עומד ע"ז ז"ש (שם) והנה י"י נצב עליו אכן י"ש י"י במקום י"ובל ש"מיטה והוא שם של י"י ואנכי לא ידעתי על עצמו קאמר שהוא יכלול גם כן מרכבה זו והנה ו' שנים כל שנה נ"ב שבתות הרי בו' שנים מנין שי"ב ימים ורזא ה"חדש הזה לכם שי"ב הוא סוד י"ב הויות מנין ז"ה והנה יעקב כלל ז' הויות בסוד ויצא יעקב מבאר שב"ע ז"פ הוי"ה בגי' יעק"ב ויחלום והנה ס"לם כלול ה' הויות מנין ק"ל הרי ק"ל קפ"ב הרי שי"ב ז"ש (שם) אין ז"ה כי אם בית אלקים שמיט"ה יוב"ל בגי' בי"ת כמ"ש לפניו (שם) אכן י"ש י"י במקום הזה י"ובל ש"מיטה ז' הויות ה' הויות שניהם יחד שי"ב לכן צוה הקב"ה שבשנה השביעית ושבתה הארץ שבת לשם י"י שיהיה השדה שובת אלו שי"ב ימים שהם לשם י"י י"ב הויות שגדלה וצמחה כל ו' שנים תזרע כרמך ותבצור כרמך ותעשה מלאכה ובשנה השביעית שבת שבתון לשם י"י בשביל אלו שבי' ימים חושבן שם י' ואחר כך בז' שמיטות גובלין ספיחין הרי ז"פ נ"ב שי"ב ימים של חול נ"ב שבתות בהם שנה שלימה עושים וכל הגדול שביתות הארץ גם מן הספיחין שהיו גדילים באלו הז' שנים ז"ש את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור וספרת לך שבע שבתות שנים ר"ל אחר שעשית שמיטה עבור ז' שבתות שנים דהיינו השבתות שהם בתוך ז' שנים אלו שהם ז' שנים וצריך אתה להשיב ז' פעמים השבתות שהיו בתוך אותן ז' שנים והיו לך ימי ר"ל שצריך אתה לעשות שמיטה בכל ז' שנים לחשוב הימים של שבתות השנים שהיו בתוך תשע וארבעים שנה שהוא ז' השמטות שבתוך היובל לכן והעברתם שופר תרועה וקדשתם את שנת החמשים כל זה עבור ימים של השבתות שהיו בתוך מ"ט שנה כי שנת היובל לא צריך לתשלומין כלל נ"ב ימים כי אין גדילין בי רק ספיחי ספיחין אבל בשמיטה גדילין ספיחין לכן הוצרך אח"כ לברר וללבן אותן ניצוצות שהם גדילין בתוך שני השמיטה אבל כל ז' שנים היו צריכין שנה שלימה כי דיו לשבת להפקיע את עצמן שהרי הוכרחו אח"כ לתשלומין:
מגלה עמוקות
ענין צמצום שכינה במשכן היה כמו בשעת בריאת שמים וארץ היה אד"הר קודם חטאו צפה מסוף העולם ועד סופו ואח"כ כשחטא נתמעטה השגתו והעמידו על קוף ולא היה יכולת בידו להביט במראה הגדולה שהיא ג"ע שבו היה צפה (איוב כט) בהלו נרו עלי ראשי כן אחר עשיית העגל תהלים פב) אכן כאדם תמותון אירע להם כמו לאד"הר שלא יוכלו להשיג רק מבין שני הכרובים מדבר אליו שהם מ' וס' שבלוחות שהיו עו בנס שהוא סוד מטטרון וסנדלפון הוא סוד מסו"ה של קרן אור פני משה ו"ה הם סוד שני לוחות מ"ס מ"טטרון ס"נדלפון ז"ס ועשו לי מקדש בזמן שב"ה קיים אזי מלביש הקב"ה בגדי קודש שהם בגדי שבת בסוד, (שמות כח) ועשית בגדי קודש וגו' לכבוד ולתפארת אבל בימי הגלות בגדי חול שהםסוד מנעל וסנדל ז"ש ושכנתי בתוכם דייקא שמתלבשת השכינה בתרין לבושין אלו בסוד (קהלת י) אי לך ארץ שמלכך נע"ר ועז"א במדרש נשא רמז הקב"ה למלאכי השרת באותו יום הוקם את המשכן משכן של מטטרון שנקרא נער לכפר על ישראל בימי גלותם והנה אחר שחטאו לא יכלו גם כן להביט באור הגדול עד שהוצרך הקב"ה לצמצם שכינתו על ק' אמה בקומת איש לכן בית קדשי הקדשים לא היה רק עשר אמות אורך וי' רוחב שהם ק' אמה ז"ש ועשו לי מקדש כדי שתהא חציצה בינם לבין אור גדול שלא יוכלו להביט במראה כבוד י"י כאש אוכלת ובזה תהיה השכינה מצמצמת בין שני בדי ארון ז"ש ושכנתי בתוכם כי זולת זה אין יכולת בידם שתהיה השכינה שרויה בניהם וכמ"ש (ויקרא כו) ונתתי משכני בתוככם מטעם שלא תגעל נפשי אתכם כי אין אני והוא יכולין לדור עם נחש בכפיפה ז"ש אח"כ ככל אשר אני מראה אותך דייקא שהוא קומת אד"הר שהעמידו על ק' אמה ועתה אי' על משה (תהלים סח) עלית למרו' שבית שבי לקחת מתנו' באדם קדמאה והוא נדמה לו גם כן תבנית המשכן ותבנית כל כליו ועשו לי מקדש סוד ד' אלפין שלא היה הם בגי' (שם לט) 'מ'ד'ת ימי מה היא ליודע סודו שהם ד' מוחין ד' פעמים אל"ף בגי' מק"דש. ושכנ"תי בגי' י"ב פעמים אדנ"י הם י"ב שערי ירושלים שמכוונים למטה נגד (שם קכב) ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו והיא סוד (משלי יב) שפ"ת אמת תכון לעד י"ב פעמים אדנ"י בגי' שפ"ת שהוא כמנין שכנ"תי בתוכם. ושכנתי בתוכם רמז על תוך מ' סתומה שהוא סוד (דברים כב) קן צפור סוד מ' של (ישעיה ט) לםרבה המשרה מ' סתומה. ונרמז בכאן סוד (בראשית לב) ויאמר יעקב כאשר ראם ראה מבע"ל אלא שראה (במדבר כג) מספר רובע ישראל שהם איומה כנדגלות עשוים ד' דגלים לד' רוחות העולם כמו מ' סתומה ויאמר מחנה אלקים ז"ה בגי' י"ב צירופים של אדני מנין שכנ"תי בתוכם עיקר קדושה בעולם באה עבור ישראל שהם התוך של אוכל כמ"ש (ירמיה ב) קודש ישראל לי"י והטעם לפי שהם (שם) ראשית תבואתה ולא כמו אומות העולם שהם קליפה וצריך לשבר הקליפה כדי שישאר אוכל בלי פסולת כמ"ש (בראשית מב) ויבואו בני ישראל בתו"ך הבאים שהם התו"ך וא"הע הם הקליפה לשבור אוכל שיהיה הצדיק אוכל בלי פסולת ז"ש ועשו לי מקדש ר"ל עיקר הקדושה הם עושים לי בעולם והטעם שהם קדושים אשר בארץ המה לז"א ושכנתי בתוכם לפי שהם תו"ך מן אוכל ראשית תבואתה ולא מוץ ותבן שהם פטורין מן המעשר ועשירי יהיה קודש חז"ל מנו י"ג דברים במשכן ובאמת הם ט"ו דברים עם אבני שוהם ואבני מילואים רא"ם תירץ ארגמן ותולעת שני שלשתן צמר הן חד וענין י"ג דברים לקבל י"ג פעמים גן וג"פ משכן מקדש כי המשכן נדמה לגן בכל דבר ומנין ט"ו לפי שהמשכן הוא נישואין וזווג איש ואשה שם י"ה ביניהם ז"ש יא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם לא אמר בתוכו רק על זווג איש ואשה קאי שכינה ביניהם כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם קדושה ז"ש ועשו לי מקדש ז"ש (שם) אף סוררים שכנו צחיחה (שם) לשכון י"ה אלקים סרו מהר מן הדרך וא' עשו לנו אלקים ועתה ניתוסף גם שם י"ה על שם אלקים (ישעיה כו) כי בי"ה י"י צור עולמים המשכן דמות עולמות. כשהגיע דוד למזמור פ"ד שהוא חושבן חנו"ך תיקן מזמור על המשכן כי (שמות לח) אלה פקידי המשכן משכן דא יתוקם משכנא דנער בההיא יומא שהוא חנוך גם (תהלים כב) אתה קדוש יושב תהלות ישראל סבא יעקב כשהיה בביתו של לבן תיקן תהלים אלא שיעקב תיקן קמ"ז מזמורים לקבל שנותיו (בראשית לא) ויוכח א'מ'ש א'רבעים מ'אה ש'בעה לקבל כ"ח סט"ן הכי הוי אבל דוד שהוא רזא ד"קן צפור תיקן ק"ן מזמורים וחלק לק"ן שכן בו דוד יושב בק"ן צפור ז"ס (שם כט) כי מלאו ימי שהיה אז בן פ"ד מנין חנו"ך ואבואה אליה אז הגיע זמן נישואין כי מתן תורה היא ארוסין ואוהל מועד הוא נישואין ז"ס (במדבר א) במדבר סיני באוהל מועד ומקשה בזוהר אי באוהל מועד מאי במדבר סיני אבל לדידי ניחא במדבר סיני היו אירוסין (דברים לג) תורה צוה לנו משה אל תאמר מורשה אלא מאורסה ז"ש (תהלים פד) מה ידידות משכנותיך במדרש יבא ידיד ויבנה ידיד בחלקו של ידיד הענין קודם זה היה (שמות יט) משה עלה אל האלקים וקיבל שם מתנות כמ"ש (תהלים סח) עלית למרו' וגו' לקחת מתנו' ועתה אף סוררים סרו מהר מן הדרך ועשו העגל גרמו למשכן י"ה אלקים בארץ והרויחו בזה שהקב"ה ירד על הארץ ז"ש יבא ידיד ר"ל שהקב"ה יבא עליהם על הארץ הענין העולם מיתוקם על תרין ידין בסוד (שמות יז) כי י"ד על כס י"ה י"ד עתים לטובה י"ד לרעה בימי שלמה היה סיהרא באשלמותה ז"ס אורך יריעה האחת עשרים ושמנה אמה סוד כ"ח עתים של לבנה הן הן אותיות של פסוק ראשון של מעשה בראשית וכמו שבמעשה בראשית ז' תיבין כן ז' ימי מילואים למשכן כמו שהמאמרות היו ה' מול ה' כמ"ש (בראשית ב) אלה תולדות ש"ו בה' בראם כן ה' יריעות בחוברת א' וכן ה' יריעות במחברת השנית וכן י' דברות ה' מול ה' נבוב לוח"ות וכן ז' תיבין בפסוק א' של י' דברות ובהן כ"ח אותיות ג"כ שהוא סוד יחו"ד ג"כ בגי' כ"ח ועתה יגדל נא כ"ח אד'ני שהם סוד אדנ"י המשכן את המשכן תעשה עשר עשר יריעות א' לא':