פרשנות מצטטת על תהילים סח:כח

היתה יהודה לקדשו. לקח יהודה לגורל חבלו וקדושתו ואף הם קדשו שמו בירידת הים כענין שנאמר (לעיל ס"ח) שרי יהודה רגמתם וכמו כן נדרש באגדה מקרא זה היתה יהודה לקדשו שקפץ נחשון לתוך הים ואמר אני ארד תחלה וזהו שאמר היתה יהודה לקדשו:

וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת. רזא עלאה מבואר בהאי קרא איתא בזוהר פ' בראשית דף מ' עמוד קנ"ט בהאי נקודה אבן שתיה מתמן הושתת עלמא ובהאי חב יוסף (בראשית מט) ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מאי ויפוזו דאזדריקת י' בין י' אצבען ואתפליג לי' סטרין דאזדריקו מקשת דאיהו ברית ובאן אתר אזדריקו בי' הרוני מלכות א"ל והא שמענא די' בני יעקב הוו א"ל ח"ו אלא בדיוקניהו הוו מאן גרם אבות דהוי דיוקנא דאד"הר דא גרים לון דנעץ צפורניו בקרקע ולא בההיא קומה ודיוקנא דאבות גרים דלא אזדריקת בה (בראשית לט) וינס החוצה ולא בעבירה לכן (תהלים קיד) הים ראה וינס ואילו לא הוי נפקין ישראל מן ימא ואילו קיבלו עונשיה באילין עשרה הרוגי מלכות דהוו עתידין למיפק מיניה י' שבטים בגין דין הוו י' הרוגים לקבל י' שבטים דהוו עתידין למיפק מיניה הוו וחשבין דאינון י' שבטים ונמצא בידו לפי שהזרע יוצאת מתחת צפורני ידו לכן מות יומת מיתה תניינא וז"ס טובה ציפורנו ראשונים מכריסן של אחרונים סוד מופלא חנני בו הש"י שהזרע שיוצא מן ציפורני ידי ראשונים שלא במקומן היא יותר טוב מן הניצוצות דנפקין מבטן מקום הראוי לצאת ובנימין הצדיק היו לו י' בנים אלו שנחסרו מן יוסף הצדיק י' טפות לא הדרי אצלו ואמר עליו (בראשית מד) איש הנמצא הגביע ביד"ו יהיה לי עבד שהוא י' מאותן ניצוצות לכן (שם) ואתם עלו לשלום אל אביכם בזכותו נקרע הים (תהלים סח) שם בנימין צעיר רד ים בזכותו ולכן אתמר (שם קיד) הים ראה וינס מלפני אלקי יעקב ולפי שדיוקנא של יעקב גרמה שלא יבא לזונה ולכן על הים אתמר וירא ישראל את היד הגדולה ישראל סבא כי הוא הגורם לבקע הים וזה פלפול יעקב ויוסף (בראשית עה) ועתה שני בניך הנולדים לך עד בואי אליך מצרימ' ר"ל שהוכרח יעקב לבא למצרים בדיוקנא וזה גרם שיצאו י' ונשתיירו ב' אלו לי הם לכן הם שלי ולא שלך כמ"ש יוסף (שם) בני הם אשר נתן לי אלקים ב' ז"ה ר"ל ב' שנים מן (שם ה) ז"ה ספר תולדות האדם שהיה ראוי יוסף להוליד שהיה בן זקונים זיו איקונים דומה לאביוכמו שיעקב דיוקנא דאדם כן יוסף או שרמז כאן ענין העגל שנעשה ע"י יונוס וימברוס בנוי דבלעם שכתב רשב"י שעיקר תערומת שמתרעם הכתוב על אהרן שעשה העגל (שמות לב) ויקח מי"דם שלקח מידם ולא ביטל כשפים שלהם והרים אותם מעל הארץ אז צווח רוח הקודש (משלי יא) י"ד ליד לא ינקה רע וארז"ל שאותו ט"ס שזרק משה לים שהיה כתוב עליו עלה שור ומצאו מיכה וזה היה פסל מיכה נמצא שמה שמכרו ליוסף למצרים (בראשית נ) ויישם בארון במצרים זה גרם כישוף של יוחני וממרא ז"ש וגונב איש ומכרו זה גרם אח"כ עון עגל ונמצא בי"דו אח"כ שיד ליד לא ינקה רע לכן מות יומת בכל דור ודור פקודה מן אותו עון (תהלים נה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו עמלק כינס כל הנחשלים (שמות יז) ויאמר כי יד על כס יה ששלח יד על כס י"ה שהוא סוד ברית כי ישראל היו אז ברפידים רפוי ידים ויעקב התפלל (בראשית לב) הצילני נא מי"ד אחי ששלח ידו בברית קודש ולפי שישראל במכירתם את הצדיק שלחו ידם בשלומיו חלל בריתו לכן מות יומת על הים שראה ארונו של יוסף שהיה נאמן בבריתו אז (שמות יד) וירא ישראל את הי"ד הגדולה וייראו את י"י (ישעיה סג) בוקע מים מפניהם ובזמן עגל שקלקלו בא הים לשטפם עד שראה את משה וישלך שתי לוחות משתי ידיו לכפר על ויקח מידם של סיטרא אחרא:

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני שהשכינה היא מלכות בית דוד. ו'י'ג'ש' ו"ירא י"וסף ג"לות ש"כינה גם ראה יוסף על ד' גליות צריך להיות ד' לקבל מרכבה עליונה והנה הי' בכאן יוסף עם שני בניו מנשה ואפרים לכן רצה ליקח גם בנימין ובראשי אתוון "יוסף "בנימין "מנשה "אפרים נרמזין ד' מלכיות המרומזין בפסוק וישב י"עקב ב"ארץ מ"גורי א"ביו לתקן ד' אתוון דאתבדרו בד' רוחי עלמא שהם ד' מלכיות י"ון ב"בל מ"די א"דום מלמעלה למטה כדמיון (יחזקא א) רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לה סביב ודא רזא דאלה תולדת יעקב יוסף ורצה לתקן אלו הד' גליות בד' בני אדם שיהיו מתחלה לפני כל ישראל בגלות ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני בשמו של יהודה נרמזו כל הד' גליות כי יש בשמו שם בן ד' בהוייתו והד' ניתוספו' בו לרמוז על כל הד' גליות כי עמנו אל בכל ד' גליות וי"י אתנו לכן נקראו כל ישראל בשם יהו"דה ז"ש בי אדוני ר"ל בי מקוים כלל כל ישראל וכל גליות נרמזו בענין מעשה יהודה עם נשואי תמר ובת שוע הכל על הכלל כלו יצא ולא ללמד על עצמו יצא וכן שלשה בניו מרמזין על ג' בתי מקדשות. ו'י'ג'ש' וירא יוסף גלות שלשה וז"ש ויאמר בי אדוני בי נרמזין כל הג' מקדשות כי שם בנו הראשון ע"ר נגד בית ראשון (תהלים קלז) ערו ערו עד היסוד בה בנו השני נקרא אונן ע"ש (ישעי' ג) ואנו ואבלו פתחיה ושם בנו השלישי של"ה לזה אנו מחכין (בראשית מט) לא יסור שבע מיהודא עד כי יבא של"ה יד"בר נ"א בגי' מרכב"ה ז"ש באזני אדוני בלחישה כשם שקבל בלחישה ולכן בכה על צוואריו של בנימין על שתי מקדשות ובנימין בכה על צוארו על משכן שילה שהוא בחלקו של יוסף כי בדבר הזה היו עסוקין. גם ויכוח שלהם על ענין ירידת יוסף למצרים ויבקע להם הים אח"כ בצאתם כמ"ש רז"ל ועשה לו כתונת פסים על פ"ס י"ם ר"ל גלגול ירידתו גרמה אח"כ לחלק הים ויוסף ראה שבנימין הוא יקדש השם כמ"ש (תהלים סח) שם בנימין צעיר רודם וכדר"זל א"ת רודם אלא רד ים שהוא ירד תחלה לים לקדש השם ז"ש יוסף על בנימין אשר נמצא הגביע בידו שהוא בנימין יהיה כאן לי עבד אז מני ומיניה תסתיים שאתם עלו לשלום אל אביכם ויגש אליו יהודה ויאמר אם בשביל זה אתה רוצה להיות בנימין אצלך בשביל קריעת ים סוף בי אדוני הלא בי יתקדש השם כמ"ש (שם) שרי יהודה רגמתם וכה"א (שם קיד) היתה יהודה לקדשו לכן זכה אח"כ להיות לישראל ממשלותיו ויהודה שקידש שם שמים בפרהסי' נקרא כולו על שמו של הקב"ה ז"ש בי א"דני שם של א"דני הוא כולו והוי"ה הכל נכלל בשמו ד' מורה על ד' אותיות של אדני והויה כפשוטו גם כשנתעסק יוסף בענין גליות לכן צוה להניח גביע באמתחת בנימין כי נרמז בענין ג"ביע "גליות "בבל "יון "עשו על ג' גליות אלו העמיד יוסף גואלים ולפי שראה גלות מדי שהוצרכו להעמיד זאב כנגד זאב וגר זאב עם טלה (בראשית מט) בנימין זאב יטרף לקבל (ירמיה ה) זאב ערבות ישדדם לכן הוצרך להוריד גואלשל מדי לפני בא כל ישראל ז"ש איש אשר נמצא הגביע בידו אז עלו לשלום אל אביכם במלת א'ב'י'כ'ם נרמזו כל הגליות שהם א"דום ב"בל י"ון י"שמעאלים כ"שדים מ"די מ"וקדון ופרס לא קחשיב כי מינייהו מלכי ומינייהו פרכי ושוין הם לכן ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני הלא (מגילה דף יב) מרדכי הוא מן יהודה ואביו מיהודה היה לכן נתן יוסף ה' חליפות נגד מרדכי שיצא בה' בגדים כשדרז"ל במגילה גבי"ע סוד מרכבה ג' אבות י"ב שבטים ע' נפש וכן למעלה ג' עדרי צאן רובצים עליה (שמות טו) שנים עשר מעינות ושבעים תמרים. ולפי שבנימין אושפיזא לשכינה רזא דמלה ארון וכפורת וכרובים בחולקא דבנימין דאתייליד באורחא ושכינתא על כולא ג' של גביע וכן עשה שלמה הים (מלכים א ז) על שנים עשר בקר והים עליהם י"ב של גביע וכן עשה שלמה שבעים מנורות כנגד שבעים שרים ע' של גביע ז"ס גביע באמתחת בנימין לתשלום המרכבה. ויגש אליו יהודה ויאמר ב"י אדוני שזה בחלקו מנורה והים הוא סוד עולם אצילות שהוא ג' גו ג' תלת קדושות ב"ריאה י"צירה ע"שיה במדרש אמר בי אדוני ולא ביה אם לממלא מיא אנא אם לשמשא אנא אם למפצע קיסין אנא ברזא דחכמתא אם כוונתך על סוד ירידת ישראל אל הים כמ"ש כתונת פסים פ"ס י"ם שראה ברוח הקודש (תהלים סח) ובנימין הוא צעיר רודם ר"ד י"ם כי גם בים המלכות דלעילא בא בנימין צעיר ורד בים העליון לקבל מלכות על ישראל מתחלה בימי שאול ואח"כ (שם) שרי יהודה רגמתם כי דוד היה המוציא והמביא גם בימי שאול את ישראל ונטל שאול אפופסין שלו מת"י ז"ס שהיה שאול (שמואל א י) נחבא אל הכלים קרי בי' כ"ל י"ס (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים ויוסף מדתו כ"ל עליה קאמר יעקב חנני אלקים וכי יש לי כ"ל שהוא יוסף שטנו של עשו כדי לאיים עליו לכן נקרא יוסף בפסוק (מלכים א ה) ותרב חכמת שלמ"ה שם) מהימן ודרדע וכל כ"ל זה יוסף לכן אמר האיש אשר נמצא הגביע יהיה לי לעבד בזה יהיה שני מדות ביחד כל הנחלים הולכים אל הים:

ראש שבטי ישראל אתה. תרגם יונתן: שבטא דבנימין עבר בימא בריש כל עמא, כמה שנאמר (תהלים סח כח): בנימין צעיר רודם: