לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד׃
פירוש מהרז״ו
והיכן היה מרעיתן. של יוכבד ומרים נ"ל שטוב להגיה בשושנים וכלשון הפסוק הרועים בשושנים וכמ"ש תחת התפוח עוררתיך וכמ"ש כצמח השדה נתתיך שהיו יולדות בשדה מקום צמחים ושושנים במצרים ומ"ש עד ים סוף צ"ע ואולי מרומז בדרך גז"ש בתיבת שושנים וכמ"ש בתהלים ריש ס"ט למנצח על שושנים הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש שדרשו על נחשון שאמר כן בשעה שקפץ בים וכמ"ש בילקוט על שושנים נעשו על הים שושנים אימתי הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש:
רבנו בחיי
והנה הוא נחלק לשמונה חלקים כי מספר הלוים המשוררים שמונה חלקים, והם אסף הימן ידותון איתן האזרחי הרי ארבעה, ולוי היה שם ששמו בן הרי חמשה, ועל הגתית הוא משפחת הגתית והוא משפחת עובד אדום הרי ששה, ובני קרח הרי שבעה, ובני משה הרי שמונה, כי תפלה למשה ענינו לבני משה. והיו משוררים ג"כ בשמונה כלים ואלו הן, על נגינות, על מחלת, על עלמות שיר, והמשא, שנאמר (דברי הימים א ט״ו:כ״ב) וכנניהו שר הלוים במשא יסור במשא כי מבין הוא, והוא קול חזק וגבוה, מלשון (בראשית כ״ט:י״א) וישא את קולו, ודרשו רז"ל במסכת ערכין אל תקרי יסור אלא ישיר במשא, דכתיב לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא. ועל הנחילות, והוא מלשון חליל, וכתיב (מלכים א א׳:מ׳) והעם מחללים בחלילים, ועל שושנים, על הגתית, על השמינית.