פרשנות מצטטת על תהילים סט:ב

הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים כִּ֤י בָ֖אוּ מַ֣יִם עַד־נָֽפֶשׁ׃

דעת זקנים

ויקם משה ויושיען. מלמד שהרועים נטלום ושפכום למים מפני הנדוי של יתרו שנדוהו מפני שכפר בע"ז ולשון ויושיען משמע כן כדאמר הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש וגו' והה"ד וגם דלה דלה לנו ואחת לצאן:
שאל רבBookmarkShareCopy

מסורת התוספתא

הושיעני וכו'. תהלים ס"ט, ב'-ג'.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש בחדוש

ז כל סוס פרעה. מלת כל מרבה שמלבד מה שאמרנו נראה עוד לכל אחד מהם שצפו מים על ראשו ושגם הוא נטבע וזה כי דרך הסוסי' לשוט על פני המי' וכשהם שטי' מגביהי' רחשיה' חוץ למי'. ואם הרוכב עליו מתחזק על סוסו ולא יפחד. בצאת הסוס מן המי'. גם הוא יצא עמו. וכל הרואה ראש הסוס חוץ למים לא תאבד תקותו. אך כאשר יראה היותו כלו נטבע אז אבד שכרו. ועל כן אמר כאן הכתוב שכל סוס פרעה אפילו ראשו בא אל תוך הים. וכמו כן רכבו ופרשיו. וכשראו היות' דרך טבע נטבעו התחילו לצעוק לפרעה ואומרי' הצילנו כי באו מים עד נפש. הצילנו כמו שהבטחתנו. ואז התחיל הוא וחרטומיו לעשות כשפי' כאשר הי' כתוב בספריה'. וזה רמוז בר"ת "סוס "פרעה "רכבו "ופרשיו שהוא ספר"ו. וכל זה לא שוה להם כי יד ה' היתה להומ' ולאבד'. ובראות' שלא היה מועיל להם היו מקללי' מלכ' ואלקיה' ותולשי' שערותיה' ואוכלי' בשר זרועותיה'. ורמז לזה מלבד שהוא מהדברי' הכתובי' בתוכחות הנה מלות פרעה רכבו ופרשיו הם בגי' אי"ש בש"ר זרוע"ו יאכל"ו עם האותיות. צא וחשוב כמה לקו במכ' זו וכ"ש בבוא להם בפתע פתאו' לא נשא' להם תקות הכשפי':
שאל רבBookmarkShareCopy