וַ֭אֲנִי עָנִ֣י וְכוֹאֵ֑ב יְשׁוּעָתְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃
העמק שאלה
אבל יש עוד אופן אהבת ה' שנדבק באהבת ה' שהיא עזה כמות שמאבד בשעת הדביקות שכלו הטבעי לגמרי, וזהו דרך חסידות שאין למעלה הימנו. אמנם החסידים הראשונים אע"ג שזכו לזו האהבה וטעמו חיים באור תענוג רוחני עד ששכחו חיי גשמי,מכ"מ לא הי' בתמידית באותו מעמד, אלא נפשם הי' כוסף לעמוד באותו עונג וצחצחות, ולפעמים הגיעו באמת לזה ונדבקו ברוה"ק, ולפעמים לא שקעו דעתם לאהבה זו או אפי' שקעו דעתם והיו משתוקקים לה מכ"מ לא זכו כ"כ להגיע לה באותה שעה. ומש"ה מצינו בדוד המלך ע"ה פעם קורא עצמו חסיד ופעם קורא עצמו עני, וכבר עמדו ע"ז באגדה ולפי דברינו קרא עצמו חסיד בשביל שהי' תמיד כוסף לאהבה ודביקות וזהו משמעות חסיד כמש"כ בחיבורי רנה ש"ת באורך בס"ד. אבל באשר ידע בעצמו כי לא השיג לכך כ"פ וחסר לו תאות נפשו הקדושה מש"ה קרא עצמו עני ואין עני אלא מי שאינו שמח בחלקו בעובדת ה' שלא הגיע לתשוקתו כ"פ.