פרשנות מצטטת על תהילים סט:לד

הָבָה לִּי בָנִים אָמְרוּ הַמְּפָרְשִׁים (רש"י וראב"ע), שֶׁתִּתְפַּלֵּל עָלַי, "וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי", לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל':א'), שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים חָשׁוּב כְּמֵת, וְהוּא מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר עא ו). וַאֲנִי תָּמֵהַּ, אִם כֵּן לָמָּה חָרָה אַפּוֹ, וְלָמָּה אָמַר "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי", וְשׁוֹמֵעַ אֶל צַדִּיקִים ה', וּמָה שֶׁאָמַר אַבָּא לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים אֲנִי יֵשׁ לִי בָּנִים, מִמֵּךְ מָנַע מִמֶּנִּי לֹא מָנַע, וְכִי הַצַּדִּיקִים אֵינָן מִתְפַּלְּלִים בְּעַד אֲחֵרִים, וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע הִתְפַּלְּלוּ בְּעַד נָשִׁים נָכְרִיּוֹת (מ"א יז כא ושם ב ד טז). וְנִרְאֶה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה תְּפָסוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"א:ז'), אָמַר לוֹ הקב"ה, כָּךְ עוֹנִין אֶת הַמְּעִיקוֹת, חַיֶּיךָ שֶׁבָּנֶיךָ עֲתִידִין לַעֲמֹד לִפְנֵי בְּנָהּ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אָמְרָה רָחֵל לְיַעֲקֹב שֶׁיִּתֵּן לָהּ בָּנִים, וּבֶאֱמֶת דַּעְתָּהּ לֵאמֹר שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלֶיהָ, אֲבָל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלֶיהָ עַד שֶׁיִּתֵּן לָהּ בָּנִים עַל כָּל פָּנִים, וְאִם אַיִן שֶׁתָּמִית עַצְמָהּ בְּצַעַר. דִּבְּרָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן בְּקִנְאָתָהּ, וְחָשְׁבָה כִּי בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ יִתְעַנֶּה יַעֲקֹב וְיִלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וְיִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ בָּנִים שֶׁלֹּא תָּמוּת בְּצַעֲרָהּ: