פרשנות מצטטת על תהילים עא:יא

ה' צדיק יבחן. ואם מפני שאני לוקה ונרדף על ידכם אתם מתהללים לאמר אלהים עזבו (לקמן עא) לא כן הוא אך כן מדתו של הקב"ה לייסר ולנסות הצדיקים ולא את הרשעים, הפשתני הזה כל זמן שיודע שפשתנו יפה הוא מקיש עליה וכשאינו יפה הוא ממעט בכתישה לפי שמתנתקת:

כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס: שהם מעידים בי ומדברים בי דברי חמס לאמר אני רשע ואיש דמים ואין לי חלק ביי'. כמו שאמרו עליו (תהלים עא יא): אלהים עזבו; ואומר (שם מא ט): דבר בליעל יצוק בו.

ושב מאחריך. דואג ואחיתופל רדפו אחרי דוד, לתפסו, דהוי אמרי אלהים עזבו (תהילים ע״א:י״א) והוו דרשי ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, ולא הוו ידעי שאין עבירה מכבה תורה ^עחשהיו אומרים אלהים עזבו מפני עון דבת שבע, כך פירש"י. ודבר פלא הוא, מה שייכות רדיפת דואג לכאן שהיתה רחוקה הרבה בזמן מענין דבת שבע. וההכרח לפרש דהלשון ערות דבר כאן פירושו ערות כל דבר, וכל חסרון וחטא בכלל, והם היו מחפשים בדוד עונות וחטאים שונים. .
(שם כ"א א')