לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֝אֹיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ׃
נתינה לגר
וצים מיד כתים, וסיען יצטרחן מרומאי. סיען המה שירות בין ביבשה ובין בים, ולשון "יצטרחן" הוא מלשון "צרח" שהוראתו קריאה בקול, כמו "יריע אף יצריח" ר"ל שהחילים ושירות יקראו בחצוצרות ואולי צ"ל "יסתחרן", והוא האתפעל משרש "סחר" שהוראתו סבוב ותנועה ממקום למקום וכ"כ רש"י ע"פ "לפניו יכרעו ציים" (תהלים ע"ב ט') וכתים הם לדעת המת' הרומיים, וכמ"ש הרמב"ן. וכ"ה דעת תיב"ע, ומ"ש "למברניא" אפשר שצ"ל "למברדיא", אבל מרש"י משמע שסובר שהוא כמו בלשון יון "ליבורניס" שהיא ספינה קטנה הממהרת לשוט. ומארע איטליא, צ"ל "מארעי" ובירושלמי "בלבדניא" ובנבואת יחזקאל (כ"ז ו') "בת אשרים מאיי כתיים" הם איי איטליא כמו "קארזיקא" אשר שם נמצאו עצי ברוש ותאשור, וע' בס' ארץ קדומים, ולעיל "ובני יון כתים" (בראשית י' ד') לא ת' כלום, מפני ששם הוא שם עצם פרטי.
בן יהוידע
עֲשֵׂה לִי סְעוּדָה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ. פירוש אם תהיה הסעודה גדולה יאמרו בעבור הנאת הסעודה כי רבה היא באתי אצלך אבל אם תהיה סעודה קטנה שאין בה שיעור הנאה לא יאמרו בשבילה באתי אלא בשבילך באתי, וכן הענין בנמשל.
ומה שאמר 'שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת' בזה נראה לי בס"ד רמז הכתוב מה שאמר על מלך המשיח (תהלים עב, ט) 'לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ' שאין להם אלא רק שבעים פר וזהו עָפָר 'ע' פר' ומספר שבעים מעט שהוא שיעור לכיחה. ובזה יובן בס"ד (ישעיה מט, כג) 'וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ' פירוש ע' פר של רַגְלַיִךְ הם המועדים יְלַחֵכוּ.
ומה שאמר 'פַּר יְחִידִי כְּנֶגֶד אֻמָּה יְחִידָה, נראה לי בס"ד בזה רמז הכתוב באיוב (איוב יט, כה) 'וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם' אמרתי לשון שבח כמו (דברים כו, יז) 'אֶת הֳ' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם' רוצה לומר נשתבחתי בגואלי חי הוא הקב"ה ולכן ואחרון זה יום שמיני עצרת שמקריבים בו פר אחרון לשבעים פרים הנה זה על ע' פר יקום שיתקומם ויתעלה במעלה על כל ע' פר הקודמים אליו כי בו ניכר אהבתו יתברך בישראל כנזכר במשל שאמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה וכו'.
ומה שאמר 'שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת' בזה נראה לי בס"ד רמז הכתוב מה שאמר על מלך המשיח (תהלים עב, ט) 'לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ' שאין להם אלא רק שבעים פר וזהו עָפָר 'ע' פר' ומספר שבעים מעט שהוא שיעור לכיחה. ובזה יובן בס"ד (ישעיה מט, כג) 'וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ' פירוש ע' פר של רַגְלַיִךְ הם המועדים יְלַחֵכוּ.
ומה שאמר 'פַּר יְחִידִי כְּנֶגֶד אֻמָּה יְחִידָה, נראה לי בס"ד בזה רמז הכתוב באיוב (איוב יט, כה) 'וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם' אמרתי לשון שבח כמו (דברים כו, יז) 'אֶת הֳ' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם' רוצה לומר נשתבחתי בגואלי חי הוא הקב"ה ולכן ואחרון זה יום שמיני עצרת שמקריבים בו פר אחרון לשבעים פרים הנה זה על ע' פר יקום שיתקומם ויתעלה במעלה על כל ע' פר הקודמים אליו כי בו ניכר אהבתו יתברך בישראל כנזכר במשל שאמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה וכו'.