מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ׃
תורה תמימה
כל הנחלים וגו׳. דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים, כל הממון שבעולם אינו עולה אלא למלכות אדום, והים איננו מלא – ומלכות אדום אינה מתמלאת לעולם, ושמא תאמר משנכנס הממון לאדום שוב אינו חוזר לבעליו, ת"ל אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת – למקום שהממון מתכנס למלכות אדום בעוה"ז משם הוא מתפזר לימות המשיח דכתיב (ישעיהו כ״ג:י״ח) והיה סחרה ואתננה קודש לה׳ וגו׳ לחמוסב על מדינות צור שתסחר את כל המדינות ואח"כ יהיה סחרה קודש לה'. ונראה דכלל אגדה זו מכוונת או רומזת להאגדה במ"ר פ' וישלח ס"פ ע"ח כל אותן הדורונות שנתן יעקב אבינו לעשו עתידין עובדי כוכבים להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא, שנאמר (תהילים ע״ב:י׳) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו, והיינו ישיבו מה שקבלו כבר. .
(מ"ר)
(מ"ר)
שד"ל
אשר ישיבו לי: כל מנחה ותשורה נופל בה ל' השבה, כמו מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו (תהלים ע"ב י'.
משנת ארץ ישראל
בימי הבית הראשון הייתה ירושלים בירת הארץ היהודית, ודרכי עולי הרגל אל ירושלים נכבשו ברגלי ההולכים לאורכן, ברוחב עד 2 מ’ לערך וללא קירות שוליים, בנתיבים מסורתיים בהרי ירושלים. המונחים “סלל” ו”מסילה”, האמורים פעמים רבות במקרא13שמואל א ו יב; ב כ ח; ירמיהו יח טו; לא כ-כא; משלי טו יט; תהילים עז י; ישעיהו ז ג; לא ח; לו ג; סב י; נז יד; עב י; עח ה; איוב יט יב; ל יב; במדבר כ יז, יט; דברי הימים א כו טז; שופטים כ לא; כא יט; מלכים ב יח יז; יואל ב ח, ועוד; מקבים א, ט 5-2. , מעידים שייתכן שכבר בימי הבית הראשון שופרו דרכים כאלה ושימשו גם בימי הבית השני, כולל במלחמות החשמונאיות, ולאורכן נבנו גם ביצורי באקחידס14זיו, שתי; בר-כוכבא, מלחמות; גיחון, מסע; צמרת, גיאוגרפיה; רול, ביצורי; פישר, איזק ורול, כבישים, עמ’ 165-172. (איור 64).