פרשנות מצטטת על תהילים עג:א

וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים. כְּבוֹרִית שֶׁל מְכַבְּסִים, שֶׁמַּעֲבִיר אֶת כָּל הַכֶּתֶם, כֵּן יַעֲבִיר כָּל הָרִשְׁעָה. בּוֹרִית – עֵשֶׂב הוּא שֶׁמַּעֲבִיר אֶת הַכֶּתֶם, בְּלַעַ״ז שנייר״א. וּלְשׁוֹן ׳בּוֹרִית׳ – יְדַבֵּר הַמְּצַחְצֵחַ וּמְטַהֵר, כְּמוֹ (תהלים עג:א) ״לְבָרֵי לֵבָב״.

ובזוהר פ' ויקהל כד פתחו ישראל (תהלים קה) הודו לי"י קראו בשמו שמשא בנעימותא פתח וגו' ז"ש (שם עב) יראוך עם שמש שגם השמש בנעימותא מזמרת הודו לי"י קראו בשמו כי באותו פסוק מבוארין י' ספירות הודו לי"י כתרא עלאה קראו בשמו חכמה הודיעו בעמים עלילותיו בינה שירו לו חסד זמרו שמו שיחו בכל נפלאותיו ת"ת התהללובשם קדשו ישמח לב מבקשי י"י נצח הוד דרשו י"י ועזו יסוד מלכות. זכינו לדין שג' עולמות אלו מקושרין זה בזה ועתה שבא קרח ורצה לבטל הנהגת העולם שרצה להיות כהן והוא רצה לעשות מן עולם הגלגלים ששם שמש ירח ורצה לכנוס בגבול שאינו שלו ליכנס בעולם המלאכים לכן הלכה שמש וירח שהם כלל הגלגלים אל עולם המלאכים שהוא זבול מקום ששם מיכאל עומד ומקריב הקרבנות בכל יום אשי ישראל ותפלתם כשם שהוא רוצה לבטל הנהגה שלמטה כן תבטל עולם שלמעלה ז"ש בקר ויודע כי לא רצה השמש להאיר על הארץ שהלכו למעלה בעולם המלאכים למקום שמיכאל כהן גדול עומד למעלה שגם קרח שהוא במדריגת גלגלים רוצה לילך למעלה למדריגת כהן שהוא אהרן ז"ש משה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על י"י ממש כי המדריגות הם ד' נפש רוח נשמה נשמה לנשמה סוד אי"ק אם אין ק אין י' ואם אין י' אין א' וכן הדין מן מאה שערים של ישראל נותן י' מעשר ללוי שהוא במדריגת רוח ורוח נותן א' לנשמה שהלוי נותן מעשר מן המעשר לכהן והוא רוצה לבטל הנהגה זו לכן נועדים על י"י ממש לכן מביא בזה המדרש ד' פסוקים על רשעים כי הם רוצים לפגום בד' אותיות השם שהם נגד ד' עולמות אבי"ע וז"ש הנועדים על י"י ממש ולפי שד' אותיות השם הם ארבע יסודות לכן נלקה קרח בד' יסודות דהיינו הארץ פצתה פיה ובלעו יסוד העפר וירדו חיים שאולה פי תהום בלעו ונבקעו תהומות התחתונו' יסוד המים ונשרף באש של גיהנם יסוד האש שני מיני גיהנם הם (שם סו) באנו באש ובמים כי יש גיהנם של שלג ואח"כ (ישעיה יט) רוח עועים שנהרגו במניפה עיפוש הרוח ולפי שקרח רצה לשנות סדר הבריאה שנבראו י"ב שעות ביום י"ב שעות בלילה לכן נתן לו הקב"ה כ"ד מתנות (קהלת ז) ז"ה לעומת ז"ה י"ב במקדש י"ב בגבולין ז"ש כשם שנתן הקב"ה גבולות דהיינו יום הוא מדת חסד (תהלים מב) יומם יצוה י"י חסדו חסד אל כל היום ובלילה מד"הד כן הבדיל הקב"ה בין ישראל לעמים כי ישראל מסטרא דטוב (משלי יא) בטו"ב צדיקים תעלוץ קרי"ה ורשעים רע (תהלים עג) אך טוב לישראל (ישעיה ב) אמרו צדיק כי טוב אוי לרשע רע שאוחז ברע כן הבדיל הקב"ה בטוב עצמו בין חסד לדין שלוים הם דין כהנים חסד ולפי שקרח רצה לשנות מעשה בראשית שביום א' נבר' א"ני שהוא כהן (דברים לג) תומך ואוריך לאיש חסידך וביום שני נברא דין לא כתיב כי טוב כי נברא בו דין של גיהנם לוים מסיטרא דדינא ורצה הוא לשנות הבריאה לכן אסתכל משה במעשה בראשית לכן משה שהיה יום שלישי מכריע בינתים והוריד קרח לנוקבא דגיהנם כך כתוב בזוהר זה שאמר הקב"ה למשה הבדלו מתוך העדה שהם רוצים לבטל ד' הבדלות שאנו עושים כמ"ש לקבל ארבע קליפות ורואים על ארבע אצבעות והם רוצים לבטל הבדלות אלו לכן אמר במדרש ואני הנה לשון שמחה כי שמחה להקב"ה לאחר שעשה דין ברשעים ומתוקנים כל הד' עולמות לכן מיד אחר פר' קרת שהיה העולם במילואו צוה הקב"ה בלשון שמחה ואני ברצון הנה בשמחה כשם שבריאת עולם היתה ברצון וישמח י"י במעשיו גם כן עתה בא ליתן הנהגה זו ולהודיע דיני תרומה גדולה ומעשר מעשר מן המעשר שהן תלת קיטרין בי"ע ונחלקו המתנות לכ"ד לתקן עולם על כ"ד שמזדווג כלה שלמעלה כ"ד רתיכין זה לעומת זה הן שבטי יה י"ב ולקבל זה י"ב נשיאים לאמתם זה היא הבדלה שהבדיל הקב"ה בין ישראל לעמים שהיא ממש הבדלה שבין קודש לחול ז"ש קרח כי כל העדה כלם קדושים כי מצינו במדרש חביבין הם ישראל שהקב"ה מכנם בכהנים שנאמר (ישעיה סא) ואתם כהני י"י וחביבין הם הכהנים שהקב"ה מכנם במלאכים שנאמר (מלאכי ב) כי מלאך י"י צבאות הוא ועז"א רב לכם אם השררה והכהונה שלכם הלא כל העדה כלם קדושים וראוים להיות כהני י"י כמ"ש ואתם כהני י"י א"כ מדוע תתנשאו ומשה ביאר ג' קיטרין שהבדיל הקב"ה שבט לוי מן ישראל כי לוי מעשר של יעקב שלקח מיכאל את לוי למעלה והקדישו לשמים כמ"ש יעקב (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו ל"ך ו"ישא י"עקב את רגליו ר"ת לו"י וילך ארצה בני קדם ולא קאמר מאן אבל על סמאל קאמר שהלך אז לדרכו אל עזא ועזאל כשזה קם זה נופל מאחר שיעקב ישא רגליו כי מיכאל שר שלו קם לכן ע"שר א"עשרנו ל"ך ר"ת בגימטריא מיכא"ל ק"א לכן תרומה בטלה בק"א כי זה חלקו של מיכאל ומשיריין דיליה אינו דומה לומד פרקו מאה למאה וא' וכשזה קם זה נופל ר"ל שהלך למקום נפל וגלוי ענים שהוא עז"ה וע"זאל שניהם בגי' מקו"ם דעלייהו אמר יעקב (שם כח) מה נורא המקום הזה אין זה כי אם סטרא דדינא בית אלהים ז"ש המעט מכם מע"ט בגי' זה"ו מיכא"ל גם בגי' סט"ן גם את זה לעומת זה ואלו זכה קרח ורצה להסכים עם תנופה שצוה הקב"ה לאהרן שהוא איש חסד להניף כ"ב אלף לוים ביום אחד היו הצינורות שהם כ"ב כמו שראה יעקב ויקח מאבני המקום הם (זכריה ט) אבני נזר מתנוססות מראשותיו קרי ביה מראש א' עד תי"ו (בראשית כח) וישכב במקו' ההוא קרי ביה ויש כ"ב במקום ההוא אז היו כל הצינורות מתמלאין לחסד אל ובית אלקים הי' נקרא בית אל (שם) ואולם לוז שם העיר לראשונה והיה אז קרח קרח טהור הוא בסוד (ויקרא יג) ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא אהרן היה קדוש והוא היה טהור שהן ב' סטרין קדוש בימין טהור משמאל לכן צוה להעביר תער על ראש היה הוא אז במדריגת גבריאל שהוא מסטרא דשמאל במרכבה לעילא ואהרן הוא במדריגת מיכאל ולפי שלוי הוא מעשר של יעקב לכן נתן לו הקב"ה מעשר מן ישראל ז"ש (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר הוא מעשר שנתן ללוי ואח"כ לוי נותן מעשר לכהן ז"ש (שם) אעשרנו פעם שנית כי גם אותו מעשר שאתן עוד אעשרנו ל"ך נוטריקון ל"וים כ"הנים וז"ש משה בקרויודע י"י את אשר לו לפי שבבוקר ממונה מיכאל (תהלים צ) שבענו בבקר חסדך ואת הקדוש ואהרן הוא הקדוש במדריגת מיכאל וגבריאל בשלהוביתא דילי' איתוקד קרח וכל עדתו לפי שפגם ביה כי הוא ממונה על שמירת הלוים לעילא ז"ש ואני נתתי לך את משמרת תרומתי הן הן ג' משמורת של כהנים לקבל ג' תרומת כל תרומ"ה הוא סוד ש"ר העו"לם כלול מי' פעמים אדני שהוא היכ"ל לכן (תמיד פ"א) בג' מקומות שומרין הכהנים במקדש לקבל ג' עולמות בי"ע וסימן ג' מקומות אלו אמ"ן א"בטינס מ"וקד נ"יצוץ לקבל ג' עולמות אלו כי ג' עולמות אלו הם סוד כה"ן לו"י ישרא"ל בני' אכתריא"ל כשזוכין ישראל אזי כל הג' עולמוה כלולים חד ז"ש הקב"ה לאהרן ואני נתתי לך את משמרת כל הג' תרומות שהם ג' תפלות כל תרומ' נרמזת על שר הפנים שקושר כתרים לרבו ולכן נאמרה פרשת אליעז' עבד אברהם ג' פעמים בתורה לקבל ג' פעמים השמירה ע"ש רזא עלאה ז"ש לכל ק"דשי ב"ני י"שראל ר"ת יב"ק שהוא סוד י"חוד ב"רכה ק"דושה גם יש בו סוד ג' שמהן אדנ"י הוי"ה אהי"ה וכמו שנחלקו הכהנים על ג' מקומות כן נחלקו הלוים על כ"א מקומות סוד אהי"ה ועבד הלוי הוא רזא דאמא עלאה והשמירה על כ"ד וכן מתנות על כ"ד וכן כ"ד משמורת של כהנים וכ"ד של לוים וכ"ד של ישראל (תענית כה) י"ב משמורות אנשי מעמד ביריחו וי"ב בירושלים (קהלת ז) גם את זה לעומת זה הגיע זמן המשמר חצי המשמר עלה לירושלים וחצי משמר היה ביריחו והיו מספיקין להם מים ומזון לאחיהן ונתנו ליונדב בן רכב חלק בראש וכו' טעם זו החלוקה ג"כ נגד מרכבה עליונה זה לעומת זה:

במקומנו, ודומה שכך ברוב המקומות, הסתפקו בבית הראשון: "אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד אֵל. נִדְרָשׁ לְבַר לֵבָב אֲשֶׁר שׁוֹאֵל. אַך טוֹב אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל. הַלֲלוּיָהּ". כלומר הקב"ה, שהוא אחד, ממלא את הבקשות אשר שואל האדם התמים במעשיו, שהוא "בר לבב" (תהלים כד, ד), שהרי אמרו "חתן - מוחלין לו על כל עוונותיו" (ירושלמי ביכורים פ"ג, ה"ג). סוף הבית לפי תהלים (עג, א): "אך טוב לישראל אלהים לברי לבב".