פרשנות מצטטת על תהילים עג:טז

ולחוזק הספיקות הנופלות בזה הדרוש לא סרו הקודמים מלספק בו ולא יסורו המתאחרים עד שכבר נסתפקו בו גדולי החכמים והנביאים ואמרו רז"ל שכבר נסתפק בו משה רבינו ע"ה ואליו רמז במה שבקש ואמר הודיעני נא את דרכיך. וכבר יראה שהענין הוא כן מהתשובה אשר השיבו השם ית' על זאת הבקשה והוא אומרו י"י י"י אל רחום וחנון. וכן תמצא שחבקוק הנביא הסתפק בזה הדרוש באמרו למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו. וכן תמצא שדוד ע"ה הסתפק בו באומרו בספר תהלים כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה כי אין חרצובות למותם וגו'. הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל אך ריק זכיתי לבבי וסוף הדברים ואחשבה לדעת זאת עמל הוא בעיני.

בלי טורח על חובות הלבבות שלא יהיה לו לטורח וטרדת לבב ועל חובות האברים אמר ובלי עמל שהפועל המעליב הוא נקרא עמל כמד"א עמל הוא בעיני:

אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן הוּא חֵטְא הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא אָוֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים סו:יח) ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי״, שֶׁאֵין ה׳ מַבִּיט אֶל הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה. בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין עוֹשֶׂה בְּיַעֲקֹב הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה רֹשֶׁם הָאָוֶן שֶׁהִיא עָנָף הָרַע, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן הַבָּטָה שֶׁהִיא יוֹתֵר מֵהָרְאִיָּה, פֵּרוּשׁ כִּי הֲגַם כִּי בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הוּא רוֹאֶה מַחְשָׁבָה הָרָעָה, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בִּפְנִימִיּוּת מִפְעָלָהּ אֵין אָוֶן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אָוֶן בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ הַחֵטְא הַהוּא רֹשֶׁם, וְזֶה אֲפִלּוּ בַּהֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר בְּשֵׁם יַעֲקֹב יְכֻנֶּה. וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם אָמַר וְלֹא רָאָה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ מַחְשָׁבָה בִּלְתִּי הֲגוּנָה הַנִּקְרָא עָמָל שֶׁעָמַל עִמּוֹ יֵצֶר הָרַע בְּכֹחַ הַמַּחְשָׁבָה לְהַטּוֹתָהּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהַצַּדִּיקִים לִבָּם חָלַל בְּקִרְבָּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁעוֹשִׂים מִצְווֹת וְכָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה אֵינָם מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עָמָל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עג:טז) ״עָמָל הוּא בְעֵינָי״, אֶלָּא אַדְרַבָּא כְּאָדָם הַמַּרְוִיחַ וּכְאָדָם הַמִּשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּשַׁעֲשׁוּעִים לְרֹב חֶשְׁקָם בַּתּוֹרָה. גַּם נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ח:יד) ״אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה״, כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמַתְמִידִין בָּהּ אֵין לָהֶם עָמָל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁאַדְרַבָּא הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ גְּבוּרָה.