ועת [וְ֭עַתָּה] פִּתּוּחֶ֣יהָ יָּ֑חַד בְּכַשִּׁ֥יל וְ֝כֵֽילַפֹּ֗ת יַהֲלֹמֽוּן׃
משנת ארץ ישראל
בתשובת גאונים נאמר שקופיץ הוא "כמו סכין רחב וחידודו בולט מאמצעיתו. 'ככשיל וכלפות' תרגום בקופיץ ומפצלת"46ערוך, ערך קפץ א. ראו עוד התרגום הארמי לתהילים עד ה, שם קרדום מתורגם "כולביא", ובפסוק ו שם כשיל מתורגם כ"קופיץ" ו"כלפות" כ"מפסלת". ראו עוד אוצר הגאונים לשבת קב ע"ב, עמ' 64: "מעצד הוא קרדום בלשון ערבי פאס... קצת גאונים פירשו בו קורנס… קורנס זה מקבת בלשון ערבי מטרקה כך פירש גאון". , התרגום הארמי לא יעזור לנו, אך לפי המשתמע מדברי הגאון הקופיץ הוא סכין שבמרכז הלהב שלה בליטה חדה, והיא כנראה זכרות הקופיץ.
ר"ש משאנץ
יד משמשי האור. כגון יד שפוד ואסכלא ומרחשת ושאר כלים שתשמישן על ידי האור: תניא בתוספתא [ב"ב פ"ז] יד הסכין טפח ושירי הסכין טפח ושירי הכוש טפח ושירי השפוד טפח ושירי המרדע טפח ושירי הקרדום מאחוריו שלש אצבעות ר' יוסי אומר טפח מאחוריו טהור כולו. יד הכילף ובן הכילף ששה. יד הפוחת ובן הפוחת חמשה. יד בן חולף חמשה ושל חולף עשרה יד מגריפה של בע"ב בש"א שבעה ובה"א שמונה של סיידין בש"א תשעה ובה"א עשרה יתר מכאן אינו חבור לא לטומאה ולא להזייה במד"א בזמן שאינו עתיד לגוד אבל בזמן שעתיד לגוד חיבור לטומאה ואינו חיבור להזאה דברי ר"מ ורבי יוסי אומר אף לא לטומאה א"ר יוסי אני אמרתי דבר אחד והם אמרו דבר אחד אני אמרתי להם אי אתם מודים בחוט המסמר של בנאים ושל סיידים חמשים אמה שאם רוצה לקיים יותר מכאן שהוא טהור. והם אמרו לי אי אתה מודה בנימי הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש ו' אצבעות ושל אפקרסות עשר שאם רצה לקיים יתר מכאן שהוא טמא ורואה אני את דברי מדבריהם שאני משיבן מדבר שהוא חיבור לטומאה ולהזאה על דבר שהוא חיבור לטומאה ולהזאה והן משיבין אותי מדבר שהוא חיבור לטומאה ולהזאה על דבר שמודים בו שאינו חיבור להזאה. כל אלו שאמרו שתי ידות ידותיהן מלפניהם את שדרכו לאחוז בידו אחת כגון יד הקרדום טפח ואת שאין דרכו לאחוז בב' ידות כגון יד המגריפה טפחיים. פירוש כילף כדכתיב (תהילים ע״ד:ו׳) בכשיל וכילפות יהלומון. חולף סכינא דאשכבתא כמו בית החליפות דפרק אמר להם הממונה (יומא דף לו.) ששם מצניעין סכיניהן: