הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝֗רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס׃
ביאור הרד"ל
(נז) הבט לברית. לישנא דקרא (תהלים ע"ד) ולמעלה כתוב שם בענין אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים, וי"ל מ"ש בסיפא דקרא כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס, הוא על נוגה המחשיך ע"פ ארץ המ"ל ע' זהר בא (לד: לה.) מ"ט לא הוי נהיר בגין דהא התנין על תהומא ואחשיך לי' כו' דאסתלק מעל תהומא ולא חפא לי' כו', ואמר נאות חמס שהוא החומס לתוכו ניצוצי קדושה שהיא הטיקלא דעשיק נשמתין, וזש"ש אל תתן לחית נפש תוריך:
חזקוני
כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו אף כי שמי בקרבו לא ישא לפשעכם. דוגמא וסלחת לעוני כי רב הוא, כי מנשה הבכור, כי מלאו מחשכי ארץ.