פרשנות מצטטת על תהילים עו:ג

ואכבדה בפרעה. כְּשֶׁהַקָּבָּ"ה מִתְנַקֵּם בָּרְשָׁעִים שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל וּמִתְכַּבֵּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ וְגוֹ'" וְאַחַר כָּךְ "וְהִתְגַדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי וְגוֹ'" (יחזקאל ל"ח), וְאוֹמֵר "שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת", וְאַחַר כָּךְ "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים" (תהלים ע"ו), וְאוֹמֵר "נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה" (שם ט'):

האופן הה' ע"ד הפסוק (תהלים מז) עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר ר"ל אלקים הוא מדת הדין והתרועה הוא לקבל דין וי"י שהוא רחמים לקבל שופר קול פשוט שהות רחמים ועל זה אמר עלה אלקים בתרועה שהוא דין ה' שהוא רחמים (שם) בקול שופר ועז"א אשרי העם יודעי תרועה שהוא מדת הדין ואמר יודעי מלשון (שופטים ח) וידע בהם את אנשי סכות שהוא לשון שבירה מה הם עושין לעשות בהן רחמים דהיינו ה' באור פניך יהלכון שיהא רחמים בחג הסכות שאז (תהלים טז) שבע שמחות את פניך אל תקרי שבע אלא שבע אז נודע שרחימו דמלכא נצחו המלחמה (שם עו) ויהי בשלם סוכו ר"ל כשנשלם סוכות ביום נ' של תשובה מן ר"ח אלול עד הושענא רבה ז"ש אשרי העם יודעי ומתי יודעין שהם נצחו המלחמה לז"א י"י באור פניך שובע שמחות את פניך יהלכון בן' יתירה לא אמר יהלכו אבל רמז רמוז על נ' יום של גמר החתימה. או יאמר ל' קולות הן בתקיעות בני, א"י דידעי תקיעותא ואינון בבלאי לא ידעי וכולהו צריכין לפי ששם בן ד' הוא כ"ו וד' אותיות הרי ל' ז"ש י"י באור פניך י"י דייקא לז"א שם בן ד' (שם פט) בשמך יגילון כל היום ג"פ תוקעין מיושב ומעומד ולאחר התפלה לקבל ג' עולמות ב'י'ע והעיקר האמצעים לקבל עולם היצירה מט"ט שר הפנים וזהו באור פניך דייקא על שר הפנים ג' עולמות י'ב'ק אדנ"י הוי"ה אהי"ה הקב"ה בגימטריא הכי הוה הרי לקבל גדפין אדני אנפין הויה עיינין אהיה הרי נגד הוי"ה הוא פנים בסוד (יחזקאל א) ויראה להם וגבותם ר"מ פר' פנחס ז"ש י"י באור פניך לקבל הוי"ה שהוא פנים:

וידום אהרן קיבל שכר על השתיקה וזכה להיות במדרגת גואל שנשתנה שמו למעליותא נתנו לו מפתחות רפואה נגע צרעת והביאו אל הכהן (במדבר יב) אל נא רפא נ"א לה רזא דמלה נוטריקון נ"דב א"ביהוא באותו יום שנשרפו נדב ואביהוא זכה אהרן למדרגת אל לכן כשנצטרע מרים ביקש משה שיתן רפואה לה כי כבר ניתן לאהרן וזכה שתהיה הרפואה בידו לכן רפא נא לה לכן התחלת הפרשה ויה"י בגי' א"ל ביום השמיני כי אז (ישעיה טז) הוכן בחסד כסא (תהלים צג) נכון כסאך מאז שהוא יום שמיני א' רוכב על הז' וכמו שבמ"ב הקב"ה שיתף רחמים לדין ה' אלקים כן ביום הזה מסכה יינה שמזוג מד"הר ז"ס ויהי ביום השמיני שהלביש אהרן ד' בגדי לבן הם ד' אותיות הוי"ה ד' בגדי זהב ד' אותיות אדני והיה שם מלא על עולם מלא (ישעי' נח) אז תקרא וה' יענה שהם ח' אתוון אהי"ה הוי"ה וד' הוא אדנ"י הוי"ה ז"ס זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' ז"ש (משלי ט) אף ערכה שלחנה ר"ל מתחלה הודיע משה שיהי' בזה היום דין בעולם ואף ירד במה שאמר כי היום ה' נראה בקמץ שהיא נקיבה אז הודיע משה כי מדה זו יהיה בעולם ז"ש אף ערכה שלחנה ר"ל שערכה ביום הזה שלחן שיהיה אף ואם תקשה מאי ותצא אש מלפני ה' הלא חנון ורחום ה' הל"ל מלפני אלהים. ע"ד הפשט ראוים היו כל ד' בנים להשמידם ותפלת משה הועילה מחצה ז"ש אלעזר ואתמר בניו הנותרים כי גם הם היו להשמידם ז"ש בסנהדרין כמין ב' חוטין של אש יצאה מבית קדשי הקדשים ונחלקו לארבע שרמזו שהיו שני בנים ומן הדין היו ראוים ד' למות ז"ש ותצא אש מלפני ה' שהוא של רחמים ותאכל אותם לבד שני בני אהרן ומן הדין היו ראוים להיות ד'. ע"ד הדרש שם בן ד' נחלק לב' רתיכין י"ה הוא פנים ו"ה הוא, אחור ומשה עליה אתמר (שמות ג) ותראהו את הילד בוכה ו"ה מן השם כי אתמר ביה (שם לג) וראית את אחורי על ב' אתוון אלו אבל ופני לא יראו כי (משלי טז) באור פני מלך חיים י"ה בשמים השמים שמים לה' שהן (דברים כט) הנסתרות לה' אלהינו במוחא ובלבא וה"נגלות הם לנו ולבנינו הם תורה ומצות ז"ש לעשות הם המצות דברי תורה היא התורה והנה בני אהרן לא נסיבו ולא היה בהון שם של י"ה השורה בין איש לאשתו כשלא זכין אש שרפן והכתוב אמר אדם כי יקריב מכם צריך להיות אדם שלם וכה"א זאת תורת העולה הוא העולה וקרינן היא שצריך להיות דכר ונוקבא כי דכר בלא נוקבא פלג גופא יתקרי וקב"ה (בראשית יד) מלכי צדק מלך שלם איקרי (דברים לב) תמים פעלו (תהלים עו) ויהי בשלם סכו ז"ש ותצא אש מלפני ה' שהוא חלק א' של השם שנקרא פנים והוא שם של י"ה ותאכל אותם. שלחה נערותיה תקרא על נערות בני ישראל נדב ואביהו ולא תאמר שגנאי היא להם אדרבא הם יותר גדולים ז"ש על גפי מרומי קרת ומבואר חטא שלהם טבחה טבחה שכבר קימחא טחינא טחניתשהיו טבוחים כבר כי היו ראוים לשליחת יד לכן אמר כפל טבחה טבחה שכבר הוכן רק שעתה חזרו ושתויי יין נכנסו ז"ש מסכה יינה אף ערכה שלחנה על הקרבה מתו ז"ש (שמות כד) ויאכלו וישתו שעשו ג' עבירות (איוב לג) פעמים שלש עם גבר והנה כשמסכו יין וערכו שלחן הרי ג' עונות בידם לכן שלחה נערותיה ותקרא אותם. וכמו שבשעת הבריאה גילה מיד ענין ד' מלכיות כמ"ש בראשית א) והארץ היתה תהו זה בבל בהו זה מדי חשך יון על פני תהום אדום כן בכאן מיד טבחה טבחה זה בבל (תהלים מד) נחשבנו אז כצאן לטבחה מסכה יינה זה מדי משתיית יין נסיכם אף ערכה שלחנה נגד יון שנשארו ישראל בב"ה כמ"ש במדרש מגילה על פסוק (שם יח) ישמע מהיכלו קולי שאז היה היכל על מכונו וכן (שיר ה) אחותי רעיתי יונתי תמתי שהם ד' מלכיות נקרא מלך יון יונתי שהקריבו שם יונים ותורים על המזבח ז"ש אף ערכה שלחנה נגד אדום א' שלחה נערותיה תקרא שישראל מגולין בכל אומות על גפי מרומי קרת ד' דרגין נגד ד' גליות לכן אמר על כסא כי אחר אלו הד' יהיה על כסא למעלה ראש לכן גם בכאן אף ערכה שלחנה וסמיך מיד ד' מלכיות בד' חיות טמאות קחשיב לקמן זאת החיה אשר תאכלו לפי שנשמת ישראל מן חיה קדושה דאתמר בה (בראשית א) תוצא הארץ נפש חיה הוא חיה אשר תחת אלהי ישראל כלילא מז' היכלות חצבה עמודיה שבעה הם שבעה, היכלות הקדושים וכנגד אלו ז' היכלות יש ז' היכלות הטומאה בגיהנם ז"ש טבחה טבחה ז' דינים שדנין האדם בזה העולם כמבואר בזוהר פ' נשא שבע עידנין יחלפו עליה וכן ז' מדורין שבהם דנין האדם ז"ש מסכה יינה שכשם של עונש כן אף ערכה שלחנה בג"ע ז' כיתות שם צדיקים והגדולים שבהם הם ישרים כמ"ש (תהלים קמא) ישבו ישרים את פניך (שם יא) ישר יחזו פנימו (כן בשעת הקמת המשכן האירו ז' קני המנורה ז"ש (שם עה) כי אקח מועד על אוהל מועד (שם) אני משרים אשפוט ר"ל מדריגה הגדולה מן הז' היא משרים שזכה בה דוד באומרו (שם כו) רגלי עמדה במישור דייקא כי (שם לג) לישרים נאוה תהלה ודוד מתפאר (שם קמה) תהלת ה' ידבר פי כי מתחלה היו (שם עה) נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי באוהל מועד כל ז' עמודים של שבע הנערות הראוים לאסתר מבית המלך נגד ז' ימי השבוע והנה באותו היום נתבסמו ג' רגלים שהעולם עומד עליהם מתחלה היה העולם כטרסקל שאין לו רק שני רגלים כמ"ש במדרש על פסוק (שמות טו) נחית בחסדך: