פרשנות מצטטת על תהילים עח:כה

וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה קִשְׁרָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁל וַיְעַנְּךָ וְגוֹ׳ עִם וַיַּאֲכִילְךָ וְגוֹ׳, וּלְפִי מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים גְּנַאי הַמָּן יַגִּיד שֶׁאֲכִילַת הַמָּן הָיְתָה לְצַד הָרְעָבוֹן, וְזֶה אֵינוֹ, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִרְבְּתָה בְּשִׁבְחֵי הַמָּן, כָּאָמוּר (במדבר יא:ז) ״וְהַמָּן״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי שם) שֶׁכָּל הַכָּתוּב בְּשִׁבְחוֹ מְדַבֵּר. גַּם הוּא מְזוֹן הַמַּלְאָכִים (יומא עה:), כְּאָמְרוֹ ״לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ״. וְנִרְאֶה שֶׁגַּם כָּאן שֶׁבַח הַמָּן יַגִּיד, כִּי הַמַּאֲכָלִים יֶשְׁנָם בִּשְׁנֵי סוּגִים, יֵשׁ מַאֲכָל שֶׁשָּׁוֶה לַכֹּל, בֵּין בָּרִיא בֵּין חוֹלֶה, לְצַד הֱיוֹתוֹ נָקִי מֵהָעִפּוּשׁ וְכֻלּוֹ נִבְלָע בָּאֵבָרִים וְקַל לְהִתְעַכֵּל וּמַבְרִיא הָאָדָם, וְיֵשׁ מַאֲכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לְבָרִיא אֲבָל לְחוֹלֶה יַזִּיקֶנּוּ וִיאַבְּדֶנּוּ. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בְּעִנְיַן הַמָּן וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ וַיְעַנְּךָ עִנּוּי הַדֶּרֶךְ, וַיַּרְעִבֶךָ עִנּוּי חֶסְרוֹן הַמָּזוֹן, וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא שֶׁהַמִּתְעַנֶּה בַּדֶּרֶךְ יֵאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו כֹּחַ הַמְּבַשֵּׁל וְכֹחַ הָעִכּוּל וּכְשֶׁאָדָם אוֹכֵל מַאֲכָל קָשֶׁה קְצָת לְהִתְעַכֵּל יַזִּיקֶנּוּ עַד מְאֹד, גַּם כְּשֶׁיִּרְעַב הָאָדָם וְיֹאכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה יְבִיאֶנּוּ לִידֵי חֹלִי, וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת כִּי יוֹם שֶׁמִּתְעַנֶּה הָאָדָם לְעֵת הָאֹכֶל לֹא יוּכַל אֱכֹל כְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ, וְאָמַר וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן הֲרֵי שֶׁבַח הַמַּאֲכָל שֶׁהוּא דָּבָר הָרָאוּי אֲפִלּוּ לַמְּעֻנֶּה וְלָרָעֵב מִלְּבַד טַעַם הַנִּרְגָּשׁ שֶׁהָיָה כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ.

בהעלותך את הנרות. בעלותך מבע"ל לפי פי' שני של רש"י שמעלה היתה שעליה הכהן מטיב ומדליק. יש לדרוש שרמז בה' יתירה ע"ד שאמר במדרש רבה (יחזקאל מא) חלונות לא כתיב רק החלונות לומר שהיו צרים מבחוץ ורחבים מבפנים ופי' הבחיי שהוא צורת ה' רחבה מבפנים למטה פתח גדול וקצרה למעלה שהיה בחוץ וא"כ לפ"ז ה' יתירה של בהעלותך רומזת ג"כ על אותן החלונות של מקדש שהי' בה' כדמות ארי"ה רחב למטה וקצר למעלה לכן נקרא ב"ה אריאל אריאל ולכן במזמור (תהלים סז) למנצח בנגינות מזמור שיר שהיתה מצויירת כמין מנורה יש בה אותיות מנין ארי"ה ולכן אמר כפל בזו הפרשה דבר אל אהרן בזה הדור ואמרת אליו ברמז כי דבור לאכרזא ולארמא קלא עתה לפי הזמן ואמר לדורות שהוא בסוד כמ"ש (שמות יז) ושים באזני יהושע לכן אמר לשון בהעלותך רומז על מעלה שהיתה בשעת ב"המ אבל עתה לא היה צריך למעלה כי גבהו של אדם בינוני ח"י טפחים מנין וז"ה שהיתה המנורה. ג"כ ח"י טפחים כקושיית אמ"ז ז"ל לכן אמר ויעש כן אהרן דייקא הוא עשה כן שהמנורה היתה של ז' קנים אבל בימי שלמה היתה כלולה מעשר דהיינו ז"פ י' ועקר ע' אומין אבל בימי משה לא עקר רק ז' אומין אבל בימי שלמה שהיתה סיהראבאשלמותא ועשה שלום בין חירם מלך צור (משלי ל) דרך נחש עלי צור והורידו ז' מדורין של גיהנם כל ע' אומין אתברו משולשיהון וא"כ באות ה' מורה על ענין חלונות שהיו שקופין ואטומים גם רמז בה' עלותך את הנרות על ב' ההין שהם ב' מקדשות ביה ראשון היא ה' עלאה וסי' אלף בי"ת אלף בינה שדרשו (שבת) הני דרדקי בבי מדרשא שאפי' בימי יהושע בן נון לא אתמר כוותייהו ר"ל אלף בית בית ראשון הוא בינה מסטרא דמשה שנמסרו לו מסיני נ' שערי בינה ז"ש הרגני נא הרו"ג וגו' ואל אראה ברעת"י לא אמר ברעתם כאן רמז קא רמיז בית ראשון ע"מד ת"י כי זה רעתו כי בה' ראשונה עמד בית ראשון ומשה ידע שעל כרחו ימות במדבר שאם לא ימות במדבר אזי ישראל יאבדו ועתה כלה חמתו בעצים ז"ש הרגני נא לפי שעל כרחו אני הרוג במדבר לכן יהיה עתה. ז"ש המקנא אתה לי שהיו אומרים משה מת ויהושע מכניס ולפי שמת משה לכן חרב בית ראשון שהיה מכוחו של משה. זה היתה ענין מתאוננים כי ידוע שג' פרנסים לישראל במדבר בלתי אל המ"ן סי' מש"ה מרי"ם אהר"ן ס"ת המ"ן מן משה דרגיה מן סוד דעת שהוא סוד דעת בכ"ל בית"י בגי' דע"ת שהוא סוד ט"ל וברדת ט"ל אהרן ענן שהוא מדת חסד פרים מסטרא דנוקבא מים והנה דרגיה דמשה היה למעלה וז"ס לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן כי תורה מחכמה סתימאה קא אתיא ומשם היה המן בא לעולם (תהלים עח) לחם אבי רום. ז"ש מי יאכילנו בשר כי ידעו הם שדרגיה של משה היא גבוה דכורא ובשר הוא דרגיה דנוקבא ז"ש משה מאין לי בשר כי הם פגמו במדת משה שדרגיה למעלה סוד אי"ן ז"ש משה אם ככה אתה עושה לי סטרא דנוקבא תש כוחו כנקיבה ליתן להם בשר האנכי הריתי על סוד אנכי דיציאת מצרים תמיה קיימת בה' של בהעלותך רומז על ב' בתים תרין בתים אית בליבא תרין ההין (רות א) ותלכנה שתי ההין. ב' בתי דינים קשה ורפה ב' ה' (ויקרא יט) בצדק תשפוט עמיתך ביום ב' תחלת ליל ב' מזל צדק ותחלת יום ה' ג"כ מזל צדק ואהרן ביסם ב' בתי דינים ואם על סוד התורה שלנו שכלולה מז' חכמות סוד בראשית המן בת שבע חכמות כי ז' פעמים חכמ"ה בגי' אשר"י לכן פתח דוד ספר תילים באשר"י כי הוא לקח בת שב"ע והנה התורה היא ה' חומשי תורה וספר ויהי בנסוע ג"כ ספר בפני עצמו הרי ב' ה' לאלו ב' מערכת נחלקה על ה' ז' ספרים ועל ג' של ספר במדבר שנחלק לג' הרי ב' ה' במדרש רבה ז"ש (תהלים לד) יראו את י"י קדושיו וגו' ע"ש (ישעי' ס) והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך הנה ניצוצות טהורות מובלעים בתוך ד' גליות לכן ד' ירידות ירדו שברי כלים הן הטיפים והניצוצות המובלעים וכשישראל עושין רש"מ הן מוציאין (ירמיה טו) יקר מזולל היא קליפת נגה שנקראת כן לקבל ע"ג שם ס"ג עם י' אתוון והלכו גוים עבור ניצוץ אור שלך וע"ז ממונים ד' מלאכים של מרכבה ז"ש ומלאכים לנגה זרחך וז"ש (איוב כב ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נג"ה אור שהאור יוצא מתוך נגה. במדרש (תהלים יח) כי אתה תאיר נרי נרי בידך ונרך בידי. ג' קני המנורה רומזים על ג' חלקי התורה בזוהר בהאי פרשתא לבוש גוף נפש כלם מאירים נגד חלק ד' של תורה שהוא סוד וכן ג' קנים השמאלים נגד ג' חלקי הנפש רוח ונשמה נגד נר האמצעי נשמה לנשמה וכן הארת התורה יאירו חלקי הנשמה זה שכתוב אם אתה משמר את נרי שהיא התורה אני משמר את נרך היינו חלק הנשמה שבך:

ותמצא פסוק אחד באור לכל זה (תהילים קכ״ז:ב׳) כן יתן לידידו שנא כי הוא יתעלה יתן לאוהביו בשעת השינה מה שמשיגים משכימי קום מאחרי שבת אחר היגיעה והעמל שעדיין הם אוכלים בעצבון, וא"כ שוא למשכימים לכל אותו טורח כי מה שהם מוצאים אחר הטורח נותנו הקב"ה לאוהביו בשעת השינה בלא טורח, ומה שכתוב (במדבר י״א:ז׳) בו ועינו כעין הבדולח יורה שהוא מתולדת האור העליון שכתוב בו (יחזקאל א׳:כ״ב) כעין הקרח הנורא, והבדולח פירשו בו שהוא יהלום הנקרא פירל"א שהיה חקוק בה זבולן וכן כתוב בספר מכלול בשרש בדולח, והיה המן יורד כמין מטר דק וכענין שכתוב (תהילים קמ״ז:ט״ז-י״ז) כפור כאפר יפזר משליך קרחו כפתים ועל כן פירש דוד ע"ה (שם עח) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח, וכתיב (שם) וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו, וזה יורה כי האור העליון נתגשם ברצון הקב"ה ולכך קראו דוד ע"ה דגן שמים והזכיר עוד שהמטיר אותו בפתיחת דלתיו, כי כן מצינו באור העליון (יחזקאל א׳:א׳) נפתחו השמים ואראה מראות אלהים. ותמצא בכאן בפרשת המן ה' פעמים מן כנגד מה שהזכיר בפרשת בראשית ה' פעמים אור וזהו לרמוז כי המן הוא תולדת האור והאור יסוד המן, וכשם שנברא האור ביום ראשון כך תחלת ירידתו של מן היה ביום ראשון, ודרשו (תהילים ע״ח:כ״ה) לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלים דברי ר"ע אמר לו ר' ישמעאל טעית וכי מלאכי השרת אוכלים לחם והלא נאמר (דברים ט׳:ט׳) לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, אלא לחם אבירים לחם שנבלע באברים, ומזה דרשו רז"ל מחספס בגימטריא רמ"ח אברים, ומכאן שלא היו צריכין לנקביהם שהרי מזונם היה נבלע ברמ"ח אברים שלהם שהיו אוכלים, וכן דרשו רז"ל עוד בפסוק (במדבר י״ד:י״א) עד אנה ינאצוני העם הזה וגו' בכל האותות אשר עשיתי בקרבו, מהו בקרבו בבני מעים שלהם שהיו אוכלים ולא היו מוציאים כלום.