פרשנות מצטטת על תהילים עח:כז

הנני ממטיר לכם אמר ר"א (אבן עזרא על שמות ט״ז:ד׳) כי בעבור היותו יורד כדמות מטר מן השמים יקרא ממטיר, ומצינו ימטר על רשעים פחים אש וגפרית (תהלים יא ו), וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש (בראשית יט כד). ואולי היו באים עם המטר. ודעת אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות ט״ז:ד׳) שהוא לשון ירידה, הא אנא מחית: ויתכן שיהיה מענין כמטרא לחץ (איכה ג יב), אע"פ שהוא שרש אחר, כי בכל זריקה אשר תבא מלמעלה יאמרו כן, ותקרא "מטרה" על שם שימטיר עליה החצים ואמרו (תהלים עח כז) וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף. או שיאמר כן בעוף השמים כי ירד עליהם כמטר:

וּמַה שֶׁהִתְחִילוּ בְּבָשָׂר וְסִיְּמוּ בְּדָגָה, לְפִי שֶׁלְּשׁוֹן דָּגָה מוֹרָה יוֹתֵר עַל הַפְּרִיצוּת בָּעֲרָיוֹת מִן לְשׁוֹן בָּשָׂר, לְפִי שֶׁהַדָּגִים פְּרוּצִים יוֹתֵר מִבְּשַׂר כָּל חַי, עַל כֵּן אָמְרוּ דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״, שֶׁנִּהְיֶה מֻתָּרִים בָּעֲרָיוֹת כִּשְׁאָר בְּשַׂר כָּל חַי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּדָגִים, כִּי כּוּלֵּי הָאי לֹא בִּקְשׁוּ. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אָמְרוּ ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם״, כִּי בִּהְיוֹתֵנוּ בֵּין הַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה הֻתְּרָה לָנוּ הַכֹּל, אֲפִלּוּ לִהְיוֹת כְּדָגִים, וְעַכְשָׁיו הַלְוַאי וְנִהְיֶה כִּשְׁאָר בְּשַׂר כָּל חַי, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״. וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ כִּי הַכֹּל כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, אַךְ כַּוָּנָתָם הָיְתָה לְבַקֵּשׁ הַבָּשָׂר הַמְחַמֵּם בְּיוֹתֵר וּמַרְבֶּה תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְזֶהוּ כֶּפֶל ״הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה״, שֶׁנִּתְאַוּוּ לְדָבָר הַמַּרְבֶּה תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל. וְהַדָּגִים אַף עַל פִּי שֶׁמְּקָרְרִין, מִכָּל מָקוֹם הוּא מוֹסִיף הַלֵּחוֹת וְהַזֶּרַע גַּם כֵּן בִּכְלָל. וְעוֹד, שֶׁהָאוֹכְלוֹ מְקַבֵּל טִבְעוֹ לִהְיוֹת פָּרוּץ בַּעֲרָיוֹת. וְיֵשׁ בְּדָגִים תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא עַל כֵּן אָמְרוּ דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״ הַמַּחֲזִיק הַתַּאֲוָה, וְ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״ כוּ׳ הַמַּחֲזִיק הַפְּרִיצוּת בְּיוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם הַלְוַאי וְיִהְיֶה לָנוּ בָּשָׂר דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה. וּלְפֵרוּשׁ זֶה יָבוֹא כִּפְשׁוּטוֹ מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה ״מֵאַיִן לִי בָּשָׂר וְגוֹ׳ אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם״ וְגוֹ׳, כִּי טָעֲנוּ עַל שְׁנֵי אֵלּוּ שֶׁמְּסַיְּעִין לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, וְנָתַן לָהֶם ה׳ אֶת הַשְּׂלָיו הַמְחַמֵּם בְּיוֹתֵר וּמְמַלֵּא שְׁאֵלָתָם. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא טז): כְּתִיב (תהלים עח כז): ״וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר״, וּכְתִיב לְהַלָּן (ויקרא יח ו): ״אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ״, הַיְינוּ עֲרָיוֹת, כִּי זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר בִּקְשָׁה נַפְשָׁם.

ובמסכת יומא ריש פרק יוה"כ שאלו תלמידיו את ר"ש בן יוחאי מפני מה לא ירד המן לישראל פעם אחת בשנה אמר להם כדי שידאג כל אחד מישראל ויאמר שמא למחר לא ירד המן ונמצאו בניו ובנותיו מתים ברעב, נמצאו כלן מכוונים לבם לאביהם שבשמים, ד"א כדי שיהיו אוכלים אותו כשהוא חם, ד"א מפני משאוי הדרך. ועוד שם צדיקים היו אוכלים אותו לחם, בינונים (במדבר י״א:ח׳) ועשו אותו עגות, רשעים (שם) וטחנו ברחים או דכו במדוכה, צדיקים היה יורד על פתח ביתם שנאמר (שם) וברדת הטל על המחנה לילה וגו', בינונים היו יוצאים ולוקטין שנאמר ויצא העם ולקטו, רשעים (שם) שטו העם ולקטו וגו', וכן אמר דוד ע"ה (תהילים ע״ח:כ״ז) וימטר עליהם כעפר שאר וגו' אלו צדיקים, ויפל בקרב מחנהו אלו בינונים, סביב למשכנותיו אלו רשעים.