פרשנות מצטטת על תהילים עח:מה

יְשַׁלַּ֬ח בָּהֶ֣ם עָ֭רֹב וַיֹּאכְלֵ֑ם וּ֝צְפַרְדֵּ֗עַ וַתַּשְׁחִיתֵֽם׃

אבן עזרא

מלת פן יפגענו, כוללת אנחנו ישראלים, גם אתה פרעה עמנו וכל המצריים וכראות פרעה שבא הערוב ואכל מצריים רבים, כמו שכתוב "ישלח בהם ערוב ויאכלם" (תה' עה מה) אז אמר "לכו זבחו לאלהיכם בארץ" (למטה ה כא), ומשה השיבו לא נכון לעשות כן בארץ, רק דרך שלשת ימים במדבר ירחקו, וזה המרחק הוא בין מצרים ובין הר סיני להולך בדרך ישר, ושם זבחו, ככתוב "תעבדון את האלהים על ההר הזה" (למעלה ג יב), ועוד "ויבן משה מזבח תחת ההר" (למטה כד ד),גם המזבח שבנה בחלישת עמלק בהר סיני הוא, כי כתוב "ויחנו ברפידים" (למטה יז א) ושם כתוב "הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב" (שם שם ו) ובבא הארבה נתן רשות לקצת ישראל שילכו לזבוח, ובמכת חשך נתן רשות ללכת כולם, רק המקנה שלהם לא ילך עמהם, וכראותם שבא הדבר והכה הבכורים אז נתבררו להם דברי משה, "פן יפגענו בדבר" על כן אמרו כולנו מתים (למטה יב לג). וגרשו אותם המצרים ללכת לזבוח גם השאילום:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ויקרא. אמר העתירו דרך מוסר לשניהם וזאת המכה היתה קשה מהראשונה כי כתוב וצפרדע ותשחיתם (תה' עח מה):
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש בחדוש

משלחת מ"ר שהיו הצפרדעים מסרסים אותם שכן אמר אסף וישלח בהם ערוב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם. ופרש"י ותשחיתם שומטין ביציהם. והוא מן המדרש דאמר ר' יוחנן בכל מקום שהיו מרביצי' שם היו נעשי' צפרדעי'. תאמר בבתי השיש ובתי הסיפים לא היו עולים אתמהה. א"ר ישמעאל ב"ר יוסי זה א' מן הדברים שהשליט רך בפני קשה כיון שהיתה צפרדע עולה היתה אומרת אני שלוחו של הקב"ה והיה השיש נבקע מאליו והיתה עולה שנ' וצפרדע ותשחיתם כענין שכ' כי משחתם בהם מום בם.
וראוי לדקדק מי הכריח לו' שנבקע לפניהם אבני שיש הואיל ואין הקב"ה משנה הטבעים לבלי צורך. אך יש לומר כי מדנחית הוא ית' לעשות נם מחויבים אנו להגדילו בכל האפשר. אבל כאן הכתוב מוכיח כדבריהם שכן כתיב ועלו ובאו בביתך ועלו אין עלייה אלא ממטה למעלה. בביתך זו בית משכבו של פרעה. ובית המלך אין ספק שהיה מרוצפת באבני שיש. ואם כן על כרחך היתה הרצפה נבקעת לפני הצפרדע כדי שתעלה:
שאל רבBookmarkShareCopy