פרשנות מצטטת על תהילים עח:נד

חֲמִשָׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן; תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח, כב) יְדֹוָד קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו, א) כֹּה אָמַר יְדֹוָד הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי. וְאוֹמֵר (תהלים קד, כד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְדֹוָד כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד, יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו, טז) עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְדֹוָד עַד יַעֲבוֹר עַם זוּ קָנִיתָ. וְאוֹמֵר (תהלים טז, ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו, יז) מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְדֹוָד מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח, נד) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ.

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" (שמות טו, יז), וְאוֹמֵר: "וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ" (תהילים עח, נד). ובפסוקים אלו נאמר כי את ההר שעליו נבנה המקדש אכן "קנה" האלוהים, ובמו ידיו כונן עליו את המקדש.

ומפני שלא כתיב בפירוש "קנין" אצל בית המקדש, הביא ראיה מדכתיב (תהלים עח, נד) "הר זה קנתה ימינו". ומכל מקום לא די בפסוק זה, כי "הר זה קנתה ימינו" משמע דקאי על כל ארץ ישראל, דכתיב (שמות טו, יז) "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך וגו'", הרי לך שנקרא ארץ ישראל "הר". אבל מדכתיב "מקדש ה' כוננו ידיך" יש לאוקמי קרא של "הר זה קנתה ימינו" במקדש. וכשהוא צריך לשני פסוקים, ופסוק אחד הוא בתורה, מביא מקרא דתורה קודם.