פרשנות מצטטת על תהילים עט:ו

שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ. כַּךְ חִבּוּר הַמִּלּוֹת, שָׁפַךְ חֲמָתוֹ שֶׁהִיא כָאֵשׁ. כִּי לֹא מָצִינוּ שְׁפִיכָה שֶׁל אֵשׁ אֶלָּא אֵצֶל חֵמָה, כְּדִכְתִיב "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם":

וַתִּקְרָא שֵׁם ה'. הִנֵּה קְרִיאַת שֵׁם ה' הִיא הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר בָּהּ שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמִּתְפַּלֵּל אוֹ בִּדְבָרָיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל", כִּי בָּזֶה יְכַוֵּן הַמִּתְפַּלֵּל לָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּעִנְיַן "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז:ח), וְכֵן "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה'" (איכה ג:נה), וְכֵן "וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ" (תהלים צט:ו), וְכֵן "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא" (דברים לב:ג). אָמַר אִם כֵּן שֶׁכַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְּלָה סִדְּרָה שֶׁבַח הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁדִּבֵּר אֵלֶיהָ בְּאָמְרָהּ אַתָּה אֵל רֳאִי. אַתָּה אֵל שֶׁל רְאִיָּה בְּכָל מָקוֹם, לֹא בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בִּלְבַד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה" (בבא מציעא נט.).

(שער מאה) מה ראו להכניס בתוך פרקי ההלל פסוקי שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך וגו׳ כי אכל את יעקב וגו׳ שאינם מעצם ההלל והם ממזמור אחר. ושאר הפעמים שאנחנו גומרי׳ את ההלל אין אנו מכניסין הפסוקים האלו: הרי לך בזה מאה שערים מהספקות והשאלות אשר שערתי במאמרי ההגדה ובפסוקים שנזכרו בה כפי חולשת דעתי וקוצר השערתי. ובפי׳ ההגדה יתבארו ענינם ויותרו הספקות והשאלות כלם. וסימן למספרם יהיה בידך ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים. ויברכהו י״י בהיתרם.