כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃
מגלה עמוקות
וישלח יעקב מלאכים לפניו. ר"פ בר' ראובן פתח (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו בחמשה מקומות מצינו שהי' דוד מקים להקב"ה בספר תהלים וקשה למה א' דוד ה' פעמים קומה ד' לא פחות ולא יותר גם מה בא להשמיענו באומרו בספר תהלים וכי ספר אחר יש לנו מדוד המלך ישראל ומה ענין ה' פעמים קומה לכאן ולמה התחיל בקומה ד' קדמה פניו והענין מה שא' רז"ל שיעקב בביתו של לבן א' ספר תהלים כדאיתא במדרש פ' ויצא לכן יש קמ"ז מזמורים כמנין שנותיו של יעקב רק שדוד חלקן על קן מזמורים לקבל קן דיליה (שם פד) גם צפור מצאה בית ודרר קן לה דר"ר נוטריקן "דוד "רגל "רביעי שיש ש"ע נהורין באריך מנין צ'פ'ר' ומגיע קן למלכות בית דוד ולמדת יעקב ר"ך שהוא עשר פעמים כ"ב שהרשה הקב"ה ליעקב כ"ב צינורין בשעת מראה הסלם ויש כ"ב במקום ההוא בסוד (בראשית מח) ב"ך יברך ישראל שדרך כ"ב צינורין אלו יורד השפע דרך סלם לזה העולם ועז"א יעקב כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שהוא עשר פעמים כ"ב הרי ר"ך ובזכות אותן ש"ע דמעין שהוריד יעקב הרמוזין בפסוק ראשון של ויצא בריש אתוון זכה יעקב ויבא יעקב של"ם בכל ש"ע נהורין (שם יד) מלכי צדק מלך שלם איקרי (שם טו) כי לא שלם עון אמורי שהוא עשו שיש לו ש"ע קליפות (תהלים לז) כחציר מהרה ימלו בסוד השמא"ל ויבא יעקוב שלם בו' ולקח מן עשו אות ו' ואוחזת ידו בעקב עשו אבל עתה צולע יעקב על יריכו והנה א' דוד ה"פ קומה ד' בספר תהלים שאמר יעקב אבינו בביתו של לבן נגד ה' ברכות שנתברך יעקב נגד ארבע גליות ומלחמות גוג מגוג לכן א' יצחק לעשו צודה לי צידה בה' יתירה גם אפשר שרצה יצחק ליתן ד' מלכיות לעשו וכל מקוםשגלו ישראל שכינה עמהם ה' של שם לכן א' דוד ה' פעמים קומה ד' שיעשה למען שמו חסד בגלות עמוס ט) ויקים סוכת דוד הנופלת בגלות וענין קומה ד' ע"ד מ"ש משה כשראה הגליות (במדבר י) ויסעו מהר ד' דרך שלשת ימים כל גלות נקרא יום א' וראה שארון ברית ד' שהיא שכינה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים (שם) ויהי בנסוע הארון שראה הגליות אמר משה קומה ד' ר"ל שלא ילכו בגלות יותר (שם) ויפוצו אויביך לקיים (הושע ו) יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו שלא יחרבו רק ב' בתי מקדשות והשלישי יקום וכן בכאן שראה גליות א' קומה ד' ולפי שהוקשה ליה לר"פ מאי לפניו בפסוק וישלח לכן התחיל (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו והתחיל בזה המזמור (שם) שמעה ד' צדק בה' שלא יתן ד' מאוויי רשע לירש את נאות יעקב שהיא ה' של שם והקדוש ב"ה משיבו דוד בני אפילו אתה מקימני כמה פעמים איני קם ואימתי קם בשעה שרואה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שהוא שתי רשעות של לוקין ומשלמין והוא נגד הדין שא' דוד (שם קיט) כרו לי שיחות אשר לא כתורתיך. דק"ל לפניו (דברים כה) כדי רשעתו כדי רשעה אחת אתה מחייבו וא"א מחייבו שתי רשעות ז"ש וישלח יעקב מלאכים לפניו שיזכור הדין שצוה הקדוש ברוך הוא להכות את הרשע לפניו כדי רשעתו רק כדי רשעה אחת ולא שתי רשעיות דהיינו לוקה ואינו מת לוקה ואינו משלם והרשע עשו עושה שתי רשעיות לוקה גופן ולוקח ממונן ואית לן קראן סגיין (תהלים עט) כי אכל את יעקב שלוקח גופו גם (שם) את נוהו השמו ליקח ממון ז"ש יעקב הצילני נא מיד אחי שרוצה ליקח ממונו מצד שהוא אחיו ורוצה לירש אביו לבדו כמ"ש במדרש יקרבו ימי אבל אבי שרצה להרוג ג"כ אביו ולקרב אבילתו כדי שלא יוליד יותר וע"ז נאמר ויירא יעקב מאד על הריגתו וייצר לו על הריגת אביו או ויירא על גופו וייצר על ממונו ז"ש הצילני נא מיד אחי שרוצה ליקח ממונו (עובדיה א) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה מיד עשו שהוא שופך דמים אדמוני ז"ש (תהלים קמ) חלצני ד' מאדם רע על שפיכת דמים מאיש חמסים תנצרני שלוקח ממונו לכן א' יעקב בזה המזמור מפני רשעים זו שדוני על ממון שלו (שם מז) אויבי בנפש יקיפו עלי על נפשות וכל מה שעשה יעקב הוא גם כן לדורות ז"ש ויירא יעקב מאד על עצמו וייצר לו על דורות הבאים הצילני נא מיד אחי עתה ומיד עשו לדורות הבאים גם על דרך (שם כב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי אמר נגד הא' ויירא נגד השני וייצר גם על צרת עצמו ויירא מאוד ועל גלות השכינה מצטער וייצר לו בכל צרתם לו צר הקב"ה ג"כ בצרה וע"ז הי' מצטער שוייצר לו שבשבילו תהיה השכינה בצרה ולא די השכינה רק שהקב"ה גם כן בגלות ז"ש מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו היא שכינה נקראת מנחה וגם הוא אחרינו אני והוא הושיעה נא ז"ש (שם יז) קומה ד' קדמה פניו שכינה קדמא ואזלא בגלות לכן והנה אנכי עמך יש בו טעם קדמא ואזלא שהקדוש ברוך הוא הולך מקודם לגלות כדי לשמור צאנו בין זאבים גם לקיים (שם קג) ומלכותו בכל משלה (שם מז) מלך אלקים על גוים אלו שני טעמים אמר יעקב (שם יז) קומה ה' תלך מתחלה (שם) קדמה פניו טעם א' הכרעהו ושברהו והשני פלטהו נפשי ונרמז ענין זה שאמר יעקב עם לבן שיקבלו הגלות ואחר עד עתה ר"ל כשיקוים קרא (שם יב) עתה אקום יאמר י"י כשיראו עניים נשדדים ולוקחים גופם ואביונים נאנקים לוקחים נפשם.
ספורנו
וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ. יְקַלְקְלֵהוּ, כְּמוֹ "וְהָיָה לֶאֱכֹל" (דברים לא:יז). "כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב" (תהלים עט:ז).
אברבנאל
ואמנם במה שאמר ואכלת את כל העמים. ראוי שתרגיש מאד למה זכר הכתוב בזה לשון אכילה. ואכלת את כל העמים ובלע' גם כן אמר מסכי' לזה יאכל גוים צריו. יהושע וכלב אמרו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם. ועקר הענין הזה כי אנחנו נראה בסדר הבריאה וטבע המציאות שהדבר הפחות הוא מזון ומאכל אל הנכבד. כמו שמבואר בצמחים שהם יזונו מהיסודות בהתרכבם. והבעלי חיים הבלתי מדברי' יזונו בעצם ובאמת מהצמחים. וכמו שאמר הכתוב בביאור. ולכל חית השדה ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה. ואמנם מה שנתן לנחש מן העפר קללה תחשב לו. הנה אם כן היו היסודו' מזון לצמחים והצמחי' לבעלי חיים והבעלי חיים בלתי מדברי' לאד' ומה שראינו מהבעלי חיים הטורפים זולתם ונזונים מהם והיו לברות למו. הנה זה הוא לרוע מזגם והשחתה טבעית שנשארו להם מימי המבול. כי על זה ייעד לזמן המשיח (ישעי' י"א) וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ וגומר. או שיש לטורף מעלה צוריית על הנטרף מספקת אל שיהיה הנטרף מזונו. ואם היא נעלמת ממנו לפי שהטבע חייב שיהיה הכחות מזון לנכבד ומאכל אליו. ולפי שהאומה הישראלית נבדלת מבין שאר עכו"ם בהגלה והבדל גדול. עד שכבר היו במדרגה עליונה טבעות על כללות המין. לכן אמר לא יתיצב איש בפניכ' פחדכם ומוראכם וגומר וכמו שנאמר למין האדם כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה רצה לומר שיקחו מהם ולצרכיהם ויחיו מהם. ככה אמר לישראל בדרך המשל ואכלת את כל העמים ויאכל גוים צריו שהכונה על שבע אומות. לא שיהיה זה בענין האכילה ממש לומר שיאכלו אותם כי אם שיקחו את ממונם וארצות' ויחיו מאשר להם. כמו שבענין האכילה יהרוג האדם את הבעלי חיים ויהנה אז מהם. ככה בענין שבע אומות צוה לא תחיה כל נשמה ועם הריגתם יזכה לכל אשר להם ויהנה מממונם וארצם וכבר העיר על הדמוי הנפלא הזה דוד המלך עליו השלום בתחלת באו לפני שאול בדברו על גלית הפלשתי אמר (שמואל א י״ז:ל״ו) גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכו' אלהים חיים. ולכן היתה תלונת המשורר (תלים ע"ט) כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו. וכן אמרו (ירמי' נ"א) אכלני הממני נבוכדנצר מלך בבל כאלו אמר האכילה הראויה לעשות ישראל בשבע אומות הנכבד בפחות ובנקלה עשו הם בו כאלו היה ישראל מאכלם ולכן היה מהייעוד כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם רוצה לומר לפי שאכלו הדבר הבלתי נאות למאכלם: