פרשנות מצטטת על תהילים פא:ב

לפי שכבר אתם נצבים היום כולכם לפני י"י לעברך בברית וכבר כתבו התו' בשם ירושלמי בסוטה פ' אלו נאמרין שאין לך אדם מישראל שלא כרת הקע"ו בריתות על כל מצוה ומצוה י"ב ברוך בכלל וברוך בפרט וי"ב ארור בכלל ובפרט הרי מ"ח ללמוד ללמד לשמור לעשות הרי ד"פ מ"ח הרי סוד אתם נצבי"ם היום כלכם לפני י"י אלקיכם כמנין נצבי"ם יש לכל איש ישראל בריתות על כל מצוה ומצוה לכן פתח ברבים וסיים ביחיד כי על כל אחד מישראל עברו עליו קצ"ב בריתות על כל מצוה ומצוה ולפי דברי רבי שאמר (סוטה לז) לדברי ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאין לך אדם מישראל שלא נכרתו עליו מ"ח בריתות של שש מאות אלף וה' אלפים ותק"ן ז"ש אתם נצבים היום כולכם איש בעד איש כל איש ישראל ר"ל אחד מישראל הוא ערב ההרבה בעד כל ס' רבוא שלהם וכמו שבכאן היו קצ"ב בריתות כן ג"כ בהר סיני קצ"ב בריתות וכן ג"כ באוהל מועד קצ"ב בריתות הרי ג' פעמים קצ"ב כמנין מלקו"ת ומנין רשע"ו ז"ש (תהלים פא) תקע"ו בחודש שופר במדרש חדשו מעשיכם שפרו מעשיכם תקע"ו בריתות שכרתו עליהם ח' פעמים ע"ב נגד ח' תיבות שיש בפסוק יסרני.י"י אך במשפט שכתבהאר"י ז"ל שצריך לומר בשעת מלקות גם אלו ג' מלקות שהם נגד ב"ד דלעילא ג' אותיות השם הגדול הוא אברהם קורא הפסוקים ושל שמאל אומר הכהו הוא יצחק ויעקב הוא האומר והוא רחו"ם כי קו הרחמים הוא יעקב. או נאמר (ישעיה מח) ישראל מקוראי ויעקב הוא הגדול בחיר שבאבות ויצחק אומר הכהו ואברה"ם בגימטרי' רח"ם אומר והוא רחום ג"פ קורא פסוק זה הן הן כל הקללות י' של אדם י' של חוה י' של נחש ט' של אדמה שנתקללו ממעשיו של נחש גם רמז על ג' חלקים אלו שמכין א' לפניו ושתים לאחריו על ג' מדות של אבות העולם (בראשית לב) ויעקב הלך לדרכו ואח"כ תרין משיריין של אברהם ויצחק דאזלי לקבל אולפן דצדיקייא (שם) ויפגעו בו מלאכי אלקים הם משיריין דאברהם ויצחק וישלח יעקב מלאכים לפניו ואח"כ הולכין אברהם ויצחק לאחריו כדאיתא במדרש הנעלם פרשת וירא לכן מכין חלק א' לפניו נגד יעקב ושתים לאחריו נגד אברהם ויצחק ז"ש (זכריה יג) מה המכות האלה בין ידך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי לפי שהמכות הם בין ידים כופה ידיו הנה והנה כי הקב"ה ברא העולם בשתי ידים (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וז"ש אח"כ (זכריה יג) פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה והבאתי את השלישית באש הן הן ב' שלישים שמכין לאחריו כי שני חלקים יזרקו לאחריו והשלישית אשר ישארו הן השליש שמכין לפניו (תהלים קמ) ישבו ישרים את פניך עוד ענין קשירת ב' ידים כדאיתא בתיקונים ב' מלאכים ממונים הא' כתביאל הב' חתמיאל בי"הכ לכן בר"ה א' אבינו מלכנו כתבינו ובי"הכ א' אבינו מלכנו חתמנו יד כותבת בר"ה ויד חותמת בי"הכ לכן ברכת השיבנו הוא ברכה ה' פותחת בה' ומסיימת כה' כי ה' רומזת על תשובה תשוב ה' (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו ולכן רוחו של יעקב נברא בה' וביום ה' אומרים (תהלים פא) הרנינו לאלקים עזנו (שם סב) כי עז לאלקים (שם פא) הריעו לאלקי יעקב. גם ע' שרים שלמעלה נחלקין על ה' פעמים י"ד דהיינו י"ד שרים ממזרח י"ד שרים ממערב י"ד מצפון י"ד מדרום י"ד מלמעלה הרי ה' פעמים י"ד ז"ש מה המכות האלה בין ידיך הם השרים העליונים שמסכימין להלקותו (יחזקאל ח) וישלח תבנית י"ד ויקחני בציצת ראשי במזמור (תהלים קיא) אודה י"י בכל לבב שלעולם צריך להזכיר מעמד הר סיני (דברים ד) יום אשר עמדת וגו' בחורב ז"ש (תהלים קיא) בסוד ישרים ועדה גילה להם רז של מלאכי השרת שאמרו מתחלה נעשה ואח"כ נשמע ז"ש (שם) גדולים מעשה י"י ואח"כ (שם) דרושים לכל חפציהם שאז (שם) הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד ואח"כ באוהל מועד חזרו ונשנו (שם) זכר עשה טעם שחזר ונשתלשלו בערבות מואב לפי שטרף נתן ליריאיו שכפה ההר כגיגית שהיו אנוסים והיו יריאים מפני הטירוף אבל עתה (שם) יזכור לעולם בריתו על ברית של ערבות מואב שהעמיד משה ה' דרגין מול ה' דרגין והאיך היה הברית (שם) כח מעשיו הגיד לעמו הם כ"ח פרקים של שתי ידים של הקב"ה דבר זה הגיד לעמו דוקא (שם פא) כי חק לישראל הוא (שם קמז) חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום שלא הודיע הקב"ה יום הדין ומזה הטעם לא כתב בתורה שר"ה הוא יום הדין כדי להעלים מן א"הע ז"ש (שם פא) בכסא ליום חגינו שלא גילה הקב"ה וכיסה יום הדין בתורה הטעם הוא כי חק לישראל ולא לא"הע ז"ש (שם קיא) לתת להם נחלת גוים שגם חלק של א"הע ירשו ישראל וחוזר ומפרש מהו כח מעשיו לז"א (שם) מעשה ידי"ו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו כ"ח כ"תביאל ח"תמיאל עשוים באמת זה הושענא רבה. (שם) ראשית חכמה יראת י"י ר"ל כשקבלו התורה מתחלה היה ביראה:

הנה יש להתעורר מה שאמר במדרש ד' גזירות גזר פרעה כנגד ארבע לשונות של גאולה והלא ה' לשונות של גאולה הם והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי וברשב"ם פ' המוכר פירות אמר קא חשיב והבאתי במקום לקחתי שהוא מד' לשונות של גאולה ובאמת הם ה' נוכל לומר לפי שמשה אמר למה הרעותה בה' כנגד זה אמר הקדוש ב"ה ה' גאולות לפי שעיקר ירידתן למצרים היה לתיקון הנשמה וה' שמות יש לנשמה. גם יש ארבע אותיות השם ה' פרצופים והקב"ה בא לגלות להם שם של הוי"ה הוצרך לומר ה' לשונות כי ה' שמות יש לנשמה ולפי שישראל סופן לקבל ה' חמשי תורה לכן אמר בלשון חמישי והבאתי וגו' ומפרש למה אמר ה' לשונות לז"א ונתתי לכם מורשה שרומז על (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה שנחלקו על ה' חומשי תורה לכן ה' לשונות כנגדו וכן רוחו של יעקב נברא ביום ה' לכן אמרו ביום ה' (תהלים פא) הרנינו לאלהים עוזינו הריעו לאלהי יעקב לכן אמר (דברים לג) קהל"ת יעק"ב בהיפוך אתוון ה' קלת י' דיברות קע"ב תיבות גם רמז ה' מלכיות בפ' (ישעיה כד) בוגדים בגדו וגו' קחשיב ה' בגידות כמ"ש רש"י לכן ה' פעמים אמר דוד קומה ה' בספר תהלים וכן ה"פ אלהי"ם יש בו ת"ל שנה במצרים ובחשבון ר'דו יש ה' פעמים מ"ב וכן ה' ממי"ן במלוי באלף בית ואלו הם ה' אותיות גימל למד מם סמך וכן יש בפ' (תהלים יז) 'מ'מתקו'מ'מי'ם בימינך וסימן (שמות יד) ובני ישראל יוצאים ביד רמה במילת רמ"ה נרמז בו שהיו ישראל ר' שנה במצרים דהיינו ה' ממי"ן חשבון ר' וע"פי שהיו רד"ו שנה במצרים עשרה שנים שגרם יוסף לעצמו שבטח בשר המשקים ובשבילו היו י' שנים בגלות ד' לשונות של גאולה הכתובים בפ' נגד זה ארבע לשונות של גאולה לעתיד וכה"א והביאותים (ד"ה בד) על האדמה במדרש ד' קראו תגר להקב"ה דוד בני קרת ואסף וירמיה ארבע דברים חסרים בגלות ושמת"י פדת חסר לפי שד' אלו חסרים נגד ד' גלות וכנגד זה היו ארבע בנים לערפה שהוא פני עורף ולא כמו שרות שדבקה בה' (תהלים כז) לחזות בנועם ה' ולא חזרה מנעמי שהיא נעם י' סימן של ארבע בנים אלו (משלי כח) הגו סגי"ם מכסף ס"ף ג"ליות י"שבי מ"דון. (תהלים קיט) ס'ג'י'ם השבת כל רשעי ארץ שהם בכלל נגה נגד ארבע קליפות מן רות יצא דוד שהוא כלל כל ישראל. ש'מ'ת'י נוטריקין ש"כינה מ"לאכים ת"ורה י"שראל ובשעת גליות חסרים אלו. למחר יהיה האות הזה הוא שנחסר מן תלדת שמים עד תלדת פרץ משם יצא דוד שריוהו בשירים וכשאנו מתפללין על גליותינו (איכה ג) גם כי אזעק ואשוע אזי אין אני מתפלל על עצמי רק על ג' דברים שהם בגלות שסימנם ש'ת'ם ש"כינה ת"ורה מ"לאכים והמבקש על חבירו רחמים והוא צריך לאותו דבר הואנענה תחינה ובשעת חורבן בעו"ה ש'ת'ם תפלתי אע"פ שאין אני עושה למעני רק עבור ג' אלו המרומזין בתיבת ש'ת'ם אפ"ה נסתם תפלתי ולכן שתם בש' ולא בס':

זכרון תרועה. זכרון תרועת מלך בה יגילו במלכם כאמרו הרנינו לאלהים עוזנו הריעו וזה מפני היותו יושב אז על כסא דין כמו שבא בקבלה כאמרו תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב וראוי לנו לשמוח אז יותר על שהוא מלכנו שיטה כלפי חסד ויזכה אותנו בשפטו אותנו כאמרו כי ה' שופטנו ה' מחוקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו: