אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד׃
רש"י
בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ. כְּשֶׁהָאֻמּוֹת מִתְלַחֲשִׁים עָלֶיהָ לְהַכְחִידָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי":
אור חדש
ומה שאמר להם "אמרו אתם", מקשים וכי דרך הרב כאשר שואלין אותו תלמידיו, הרב יאמר להם "אמרו אתם", כי לכך שאלו, כי לא ידעו. ויראה, מפני שאמרו "למה נתחייבו שונאים של ישראל כליה", ולא שאלו רק למה נתחייבו* כליה ואבוד, דאם לא כן, לא היה להם לומר "מה חטאו ישראל שבאותו דור שנתחייבו כליה", ולא שאלו רק על הכליה. ועוד, מה שאלו, שמא לא נתחייבו דבר כלל, רק כי המן היה מבקש להרוג אותם, כמו שדרך הרשע לעמוד על הצדיק, והשם יתברך שמע תפלתם, והציל אותם מן המן הרשע. אלא בודאי הם היו יודעים שנתחייבו עונש, כי ידעו שהיה בהם חטא, רק שנראה דבר זה דוחק שבשביל חטא זה יהיו חייבים כליה. ולכך היו רוצים לעמוד על הבירור, להיות עונש גדול כזה לכלות ולאבד את שם ישראל, "ולא יזכר שם ישראל עוד" (תהלים פג, ה), כמו שהיה רוצה המן לאבד את* ישראל. ועל זה אמר "אמרו אתם" מה חטא היה בישראל, שאפילו שאין זה קשיא מה שאין החטא כל כך שיהיה חייבין עליה כליה כמו שאתם שואלים "למה נתחייבו כליה", אבל משמע מדבריכם כי על כל פנים ראוים הם לעונש, מה עונש יש להם. ועל זה אמרו "מפני שנהנו וכו'". אבל אין לומר מאחר שאין ראוי שיהיו חייבים כליה, אם כן מנין להם, שמא לא היה כאן חטא כלל, רק כי היה זה המעשה המן הרשע שחשב על היהודים, והשם יתברך היה מהפך מחשבת רשע, ואין כאן עונש ישראל. כי זה אינו, שאם לא היה כאן עונש, כאשר הפך מחשבתו, כמו שראוי שיהיה נהפך מחשבת רשע, לא היה ראוי שיקבעו בשביל זה ימי פורים, כיון שאין חטא בישראל שיהיה עליהם בא עונש, כי אין הקב"ה נותן את ישראל ביד רשעים, רק כי היה כאן חטא. ולפיכך אמר להם "אמרו אתם", ועל זה השיבו בשביל שנהנו מסעודתו של אותו הרשע, ובשביל (-עונש-) [חטא] זה ראוים עונש, אבל אנו שואלין מפני מה נתחייבו כליה, ולא יהיו נשאר מהם כלל. ואז אמר להם כי לפי דבריכם (-ש-)אפילו עונש אין לחייב אותם רק אותם שבשושן, אבל בשאר עולם מה* עשו כלל.