פרשנות מצטטת על תהילים פד:ז

ישועה ישית חומות וחיל, ישית את החומות והחיל שיהיו ישועה, כמו ואשיתהו בתה (למעלה ה' ו'), כי תשיתהו ברכות (תהלים כ"א ז'), מעין ישיתוהו (שם פ"ד ז'), אם לא אשיתך מדבר (ירמיה כ"ב ו'), ורוז' וגיז' פירשו שהישועה תהיה לה כחומות וחיל.

יושבי בארץ, צורת הסמיכות מורה דבקות בין שני שמות, וכאשר יהיה השם השני נקשר עם הראשון באות משמשת או במלה קושרת, השם הראשון יבא על הרוב בצורת השם הנפרד (יושבים בארץ צלמות), כי הדבקות כבר היא מובנת על ידי האות או המלה; ולפעמים ג"כ (ובפרט במליצת השיר) יבא השם בצורת הסמיכות, אע"פ שאחריו אות משמשת, כגון עוברי בעמק הבכא (תהלים פ"ד ז'), או מלה קושרת, כמו יושבי על מדין והולכי על דרך (שופטים ה' י').

וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים. בּוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם הָעֲשׁוּקוֹת בְּיַד מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית וְאַכְזָרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ"; אֵלּוּ יוֹרְדֵי גֵיהִנֹּם. וְאַף מִקְרָא זֶה כַּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי:

נבכים הם. כְּלוּאִים וּמְשֻׁקָּעִים, וּבְלַעַז שירי"ר, כְּמוֹ "נִבְכֵי יָם" (איוב ל"ח), "בְּעֵמֶק הַבָּכָא" (תהילים פ"ד) "מִבְּכִי נְהָרוֹת" (איוב כ"ח).

ויתאבכו גאות עשן. יהיו נבוכים ומסוגרים בחוז' עשן התבערה, ויתאבכו כל לשון נבך אין יסוד תיבה אלא בך כמו מבכי נהרות (איוב כ״ח:י״א) עמק הבכא (תהלים פד) והנון באה לו לפרקים וכאן בא בו אל"ף במקום נו"ן כמו אלף של אבחת חרב (יחזקאל כ״א:כ׳) ואל"ף של אחוותי באזניכם (איוב יג):