פרשנות מצטטת על תהילים פה:י

"...לא תירא מהם" וגו'. הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר: "אך קרוב ליראיו ישעו" (תהלים פה, י), וכן כתוב: "מי את ותיראי מאנוש ימות" (ישעיה נא, יב). כך בספר "שערי תשובה" (שער ג, אותיות לא-לב). (תש"ה)

סעודת ארץ ישראל. ההכנסה שהיתה לו מארץ ישראל כי רבה היא, וזה הספיק להראות כבוד עשרו כי זה רבה מאד, ולא היה צריך להראות מה שהוי ליה משאר ארצות. וארץ ישראל נקרא כבוד על דרך (תהלים פה, י) לשכון כבוד בארצנו. וכדאיתא בבראשית רבה (פה, יד) ובשיר השירים רבה (ח, יב) פסוק כרם היה לשלמה, שכל מלך ושלטון שלא היה לו שלטון בארץ ישראל הוא אומר איני שוה כלום. וזה שכתוב בהראותו את עושר כבוד מלכותו עושר ארץ ישראל שהוא כבוד מלכותו, כי דוקא בארץ ישראל כתיב לא תחסר כל בה ששם נמצא הכל. והראה להם שיש לו שלחן מלכים כשלמה שהיה סעודתו שלמה שהיה מושבו בארץ ישראל. [אור חדש]:

לשכנו תדרשו. לכבודו השוכן שם תדרשו. ומכאן אמרו רז"ל שכינה על שם הכבוד, כענין (שמות כד) וישכן כבוד ה' על הר סיני, וכן (תהלים פה) לשכון כבוד בארצנו. ואמר זה על שילה.