פרשנות מצטטת על תהילים פט:ג

ובתוי"י פ' בהעלותך דקל"ז ע"א בענין שבעת קני המנורה כתב וז"ל, כי עולם חסד יבנה (תהלים פ"ט), ונקרא שבעת ימי הבנין [לעיל פ' בראשית אות ל"ו], ולזה יש זיי"ן מדרגות בישראל, ועל ידי התכללותן אל מול פני המנורה, יאירו, להמשיך ג"כ הנשמה אל נפש ורוח, עכ"ל, ובפ' חקת דקס"ב ע"א וז"ל, שמעתי ממורי זיי"ן מדרגות שיש בשכינה, א) היודע שירד ממדרגתו ואינו מתפלל, ב) שיודע ומתפלל שיעלה וכו' ודפח"ח, ובזה כתבתי ענין זיי"ן קני מנורה, עכ"ל.

1. אין דורשין בעריות בשלשה אבל דורשין בשנים. וכ"ה בד ובכי"ל. וכן במשנתנו רפ"ב: אין דורשין בעריות בשלשה. אבל בכי"ע: לשלשה וכו' לשנים. והוא תיקון ע"פ הבבלי י"א ב', ואין צורך, ואף בבבלי לא כיוונו לתקן את המשנה אלא לפרשה שהשלשה הם מחוץ לדרשן. ועיין ר"מ פכ"ב מה' איסורי ביאה הי"ז. והוסיפו כאן "אבל דורשין בשנים" שלא נטעה לסבור שדורשים ביותר משלשה, כדי לברר את ההלכה. ועיין היטב בפי' ס' יצירה לר"י ברצלוני, עמ' 268, ולהלן שו' 2.
ופירשו בבבלי שם שעריות פירושן סיתרי עריות. ופירש"י: שאינן מפורשות, כגון בתו מאנוסתו ואם חמיו וכו', דנפקי מדרשא. ופירשו שם הטעם שאם דורשין לשלשה, שמא ישא ויתן אחד עם הרב והשנים ישאו ויתנו ביניהן לבין עצמן, ומתוך שנפשו של אדם מחמדת לא יקשיבו לדברי הרב כל צורכן, ויתירו את האסור. ובאוצר הכבוד לר' טודרוס אבולעפיא פירש שאף כאן הכוונה לסתרי עולם מתחילת בניינו (עולם חסד יבנה, תהלים פ"ט, ג'), וכמו שאמרו קין נשא אחותו וכו', עיין ירושלמי יבמות פי"א ה"א, י"א ע"ד, ומקבילה בסנהדרין ובבלי סנהדרין נ"ח ב' ובכ"מ במדרשות. ועיין בחידושי אגדות למהרש"א, וכנראה שהספר הישן שהזכיר שם הוא אוצר הכבוד הנ"ל.¹ועיין בהשלמות והוספות של הר"ח אלבק למשניות סדר מועד, עמ' 511, ובספרות שציין תיאודור בב"ר, עמ' 18.
ברם בירושלמי פ"ב ה"א, ע"ז ע"א: אין דורשין בעריות בשלשה כו'. ר' בא בשם רב יהודה דר' עקיבה היא, ברם כר' ישמעאל, דר' ישמעאל תני אזהרות. לעובדה?²כלומר, מותר לנהוג כן הלכה למעשה, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 100, מן דר' אמי יתיב מתני אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב, הדא אמרה הלכה כר' ישמעאל. ובפי' ר"ח י"א ב': סתרי עריות כגון העראה ונשיקה (עיין בבלי יבמות כ"ה ב' ומקבילות, ירושלמי שם פ"ו ה"א וסה"ב, ז' ע"ב) ואזהרה ועונש לדבר (צ"ל: לזכר, כמו שתקנו בגליון) הנשכב, כמה שנים יהיה ויתחייב השוכב עמו. ורבינו פירש ע"פ הירושלמי, וצירף לו את דברי הבבלי בשיטת ר' ישמעאל, כדרכו בכ"מ. וכן בירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ט, כ"ה ע"א: ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה וכו', עד כדון לשוכב לנשכב מניין וכו' כר' ישמעאל לא יהיה קדש וכו' כרת לנשכב כר' ישמעאל מניין וכו', שניהם בסקילה, שניהם באזהרה, שניהן בהכרת וכו' תני הזכור לא עשה בו את הקטן כגדול וכו'. ועיין גם בבבלי שם נ"ד סע"א ואילך. ובירושלמי יבמות פ"ו ה"ב, ז' ע"ב: עד כדון כר' עקיבה כר' ישמעאל ? תני ר' ישמעאל נאמר כאן לקיחה וכו' נעשה בה את המערה כגומר. ולעניין הערייה בזכר, עיין ירושלמי כתובות פ"א סה"ג, כ"ה ע"ב, קידושין פ"א ה"א, נ"ח ע"ג, בבלי יבמות נ"ד ב', סנהדרין נ"ה א'. ומתוך דברי הר"ח משמע שפירש ע"פ הירושלמי כאן שסיתרי עריות הם כולם לעניין משכב זכר. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבואות לספרות התנאים, עמ' 640.

העולם עומד. לא נברא העולם אלא בשביל שלשה דברים הללו על התורה כתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיהו ל״ג:כ״ה) כדאיתא במס׳ נדרים ספ״ג דף ל״א ע״ב וע״ש בתוי״ט. על העבודה מצינו במגילה דל״א ותענית דכ״ז ע״ב אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ וכו׳. וג״ח דכתיב עולם חסד יבנה (תהלים פ״ט) רש״י ור״ב ועיין בב״י ריש ח״מ: