פרשנות מצטטת על תהילים פט:י

(ח) מיד נתגאו המים ועלו לכסות כו' עד שגער. זה דרש מ"ש (תהלים שם) מן גערתך ינוסון כו' הרי שהוצרך לגעור בהן (וע" בז"ח רות (נט ד) ובריש ז"ח שה"ש (מח ד) ושם אי' הוציא הקב"ה מן הרקיע רעמים וזועות (ועמש"ל אות ה') ונסו המים כו'), וכן ממ"ש אח"ז בל ישובון לכסות הארץ נשמע שרצו לשוב לכסותה כבתחלה עד שגער ועשה להן גבול^[א]וקראי דשירת דוד (שמואל ב כ"ב ותהלים יח) ויראו אפיקי ים ויגלו מוסדות תבל מגערתך ה' נמי מידרשי לענין זה של בריאת עולם (אע"ג דפשטי' בקריעת ים סוף מיירי וכמ"ש (תהלים ק"ו) ויגער בים סוף ויחרב, וע"ל פמ"ב) שע"י גערתו הוא שנגלו מוסדות תבל כשנסו המים:, ולשון זה דנתגאו המים, נראה שיצא ממ"ש (איוב לח) ואשבור עליו חוקי וגו' ואומר עד פה תבא וגו' ופא ישית בגאון גליך (ובבריאת עולם מיירי כמש"ל איפה היית ביסדי ארץ וגו'), דהיינו שנתגאה בגליו לשוב לכסות הארץ עד שעשה לו חוק גבול בחול כדלקמן בסמוך וכן רגיל לכתוב בים ומים לשון גאוה כמ"ש (תהלים פט) אתה מושל בגאות הים, וכתיב (יחזקאל מז) כי גאו המים, וי"ל שלכן כתיב הא דנשאו נהרות וגו' במזמור ה' מלך גאות לבש (תהלים צג) שזה מכלל שבח גאותו של הקב"ה בעולמו, שנראית בממשלתו על גאות הים והמים (והוא נדרש בבריאת עולם בב"ר ושוח"ט שם ועי' ז"ח יג ב), וכן י"ל ז"ש כי גאה גאה ות"א אתגאי על גייותניא, שהמים הם גאים ועמש"ל פמ"ב בס"ד:

משביח. משקיט ומשפיל כמו בשוא גליו אתה תשבחם (לקמן פ״ט):

משביח. משפיל, וכן וחכם באחור ישבחנה (משלי כ"ט) בשוא גליו אתה תשבחם (לקמן פ"ט):

באחור ישבחנה. כשיוציא הכסיל כל רוחו בא החכם וישפילנו במענה לשונו ודומה לו משביח שאון ימים (תהילים ס״ה:ח׳) בשוא גליו אתה תשבחם (שם פט):