פרשנות מצטטת על תהילים פט:לח

עד אשר וגו'. רבי יהושע פתר קראי במקדש, וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא תחשך השמש – זו מלכות בית דוד, שנאמר (תהלים פ"ט) וכסאו כשמש נגדי, והאור – זו התורה שנאמר ותורה אור, והירח – אלו סנהדרין, שנאמר (שם פ"ט) כירח יכון עולם ^ידיתבאר ע"פ מ"ש בסנהדרין ל"ז א' דסנהדרין היו יושבין כחצי גורן עגולה וכעגול חצי לבנה, [וכן איתא להדיא בפתיחתא דאיכה בזה הלשון והירח זו סנהדרין דתניא סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה], וכן דרשו שררך אגן הסהר אלי סנהדרין, וסהר הוא לבנה, וכמבואר לפנינו במקומו במדרש שה"ש (ז' ג') יעו"ש. ומ"ש והאור זו התורה לכאורה אין זה שייך במקדש לבד, ואולי מכוון למ"ש באגדות אין תורה כתורת ארץ ישראל. וכמו שאמר הכתוב להדיא כי מציון תצא תורה וגו'. , והכוכבים – אלו תלמידי חכמים ^טוכמש"כ ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, דמוסב על ת"ח, עיין ב"ב ח' ב'. , ושבו העבים אחר הגשם, אתה מוצא כל הנבואות קשות שנתנבא עליהם ירמיה לא באו עליהם אלא לאחר חרבן הבית ^טזר"ל שהחורבן בעצמו קשה כגשם שוטף וטורד, והיסורים שהגיעו אחר החורבן המה כעבים שאחר הגשם שהם קשים ועכורים. ויחס יתר הפסוקים לכלל דרשה זו נתבאר בדרשות הקודמות ובהבאות. .
(מ"ר)

צו את בני ישראל ואמרת אליהם וגו'. כבר רמזנו סוד הקרבנות במקומם. והבן אומרו להקריב לקרב לא נאמר אלא להקריב רוצה לומר להקריב שמותיו של הקב"ה להיות אחד שנאמר יהיה יי' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט). וכתב הרב הגדול (הרמב"ן) ז"ל ועל דרך האמת ירמוז עוד ויאמר את קרבני לחמי לאשי תשמרו ותזהרו שתקריבוהו לי לשמי במועדו. ואמרת להם זה האשה שתקריבו האשה ליי' שיהיה הקרבן מתקרב עד כאן לשונו ז"ל. ובעבור כי כלל ההקרבה לתפארת ישראל על כן אמר להקריב ליי' ולא תרחיק היות פירוש לאשי כמו לאנשי וכבר רמזתי זה. ואמר זה האשה ידעת פירוש זה שנאמר זה אלי והרמז ליסוד עולם ואמר שיקריב הברית והעטרה לתפארת ישראל הנרמז בשם המיוחד וכבר פירשתי סוד עשירית האיפה הרומזת למדה עשירית וידעת כי פירוש איפה מדה והנה עשירית האיפה פירוש מדה עשירית וסוד המוספין הוא כי לפי ענין היום וסודו הוא קרבנו והבן זה. וכתב הרב הגדול ז"ל אין במוספי שבת חטאת כשאר המוספין מפני שכנסת ישראל בת זוגו והכל שלום והמשכיל יבין עד כאן לשונו ז"ל. כוונתו כי חטאת רמז לעטרה ובשבת שנכלל בו זכור ושמור והיא כלולה מן הכל אין צורך לקרבן חטאת כי הכל שלום ורחמים. והנך רואה כי הפר טעון מנחות ונסכים יותר מן הכבש ואף כי לפי הפשט טעם הדבר ידוע כי לפי גודל הקרבן צריך מנחות ונסכים יותר מן הקטן ממנו אף על פי כן נראה לי שיש עוד סוד בענין כי כל קרבן הרומז למדת הדין יותר מן האחר טעון מנחות ונסכים יותר כי המנחות והנסכים רומזים אליה כמו שידעת סוד נסוך היין ועל כן אין אומרים שירה אלא על היין. גם סוד המנחות ידעת בפסוק אשר יעשה מאלה ליי' ובעבור כי ראש חדש רומז להתעלות כנסת ישראל להקדוש ברוך הוא על כן אמר זאת עולת חדש בחדשו רמז במלת זאת לכנסת ישראל המתעלה ונקראת חדש על שהיא מתחדשת וזהו סוד פגימת הלבנה ומלואה. והמדה הזאת נקראת מלכות בית דוד וזהו מאמרם בקדוש החדש דוד מלך ישראל חי וקיים. ואמרו רבותינו ז"ל כירח יכון עולם (תהלים פט לח) כהדין סיהרא מתנהג עלמא אם זכיתם הרי אתם מונין למליאתה אברהם יצחק ויעקב עד שלמה ט"ו וכתיב וישב שלמה על כסא יי' (ד"ה א' כט כג). ואם לא זכיתם הרי אתם מונים לפגימתה רחבעם עד צדקיהו ט"ו וכתיב ואת עיני צדקיהו עור (מלכים ב' כה ז). ומכאן תבין מאמרם ז"ל כל המברך על הלבנה בעונתה כאילו מקביל פני שכינה שכינה ודאי ומזה המאמר תבין פירוש ותרב חכמת שלמה (מלכים א' ה י) עמדה במלואה. ואמרו במדרש רות (זוהר חדש פ"ג ט"ב) כיון דאתא שלמה אשתכחו אתוון קיימי על קייומיהו. <תרגום - כיון שבא שלמה נמצאו האותיות עומדות על קיומן>. כדין כתיב ותרב חכמת שלמה. <ואז כתוב "ותרב חכמת שלמה">. וקיימת סיהרא בשלימותא. <שהלבנה עמדה במילואה (ואז נתגלה שיר השירים בעולם)>. וסוד שעיר ראש חודש פירשתי בפרשת בא אל פרעה. וסוד פרי החג שמתמעטין והולכין מה שאין כן בקרבנות הפסח שנאמר כאלה תעשו ליום שבעת ימים כבר פירשתי כי פרי החג רומזין לכחות של מעלה הממונים על אומות העולם והם מתמעטין והולכין כמו שרמזתי בסוד השמטות אמנם קרבנות הפסח הם לתפארת ישראל ושכינת עוזו כמו שרמזתי ביציאת מצרים. ומטעם זה לא נאמר בשמיני של פסח עצרת כי הוא עצמו עצרת והבן זה. וכתב החכם רבי עזרא ז"ל שני ימים טובים של גליות היום האחרון בעבור כנסת ישראל שהיא בגלות סימן לדבר שאין עושין אותו בארץ ישראל:

הלה' תגמלו זאת. שתשחיתו לאביכם שבשמים, והוא עשה לכם כמה חסדים כמו שמספר והולך. עוד נראה לי לפרש בפסוק הצור, כי לפי שהיה יום מותו היה מצדיק עליו את הדין ויאמר כי כל דרכיו משפט, כל דרכי השי"ת ואפילו המיתה אין בהם נפתל ועקש, אל אמונה, כלומר אחר שהמיתה בעוה"ז משפט אמונה הוא, כלומר נאמן הוא לשלם לו שכר בעולם הנשמות על צדקותיו אשר עשה כענין שכתוב (שמואל א כ״ו:כ״ג) וה' ישיב לאיש את צדקתו ואת אמונתו, וכתיב (תהלים פט) ועד בשחק נאמן סלה. ואין עול, כלומר נאמן ג"כ ליפרע להענישו על חטאו, זהו שאמר ואין עול כלומר אלו יענישנו בעולם הנשמות אין עול במשפטו. צדיק וישר הוא, צדיק בעולם התחיה וישר לעוה"ב שלאחר התחיה, ורמז לנו בכאן ארבע עולמות, העוה"ז ועולם הנשמות ועולם התחיה ועוה"ב שאחריו, וכבר ידעת כי הם רמוזים בפסוק אחד, הוא שכתוב (משלי ו׳:כ״ב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך, בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה, בשכבך תשמור עליך לעולם הנשמות, והקיצות לתחית המתים, היא תשיחך לעוה"ב, כן דרשוהו רז"ל. גם כאן בפסוק הצור נרמז ארבעה עולמות הללו אשר נפש הצדיק מעותדת להם, ולפי פירוש זה מה נעים ונאה המנהג בכתוב הזה שהוא קבוע לצדוק הדין לאמרו על המת, כי כן אמרו אדון כל הנביאים על יום מותו והצדיק עליו את הדין. ועוד אפשר לומר כי הצדיק עליו את הדין בלשון הצור לפי שחטא בו והמרהו, כענין שכתוב (שמות י״ז:ו׳) הנני עומד לפניך שם על הצור, ואין דרכו של משה להזכיר בכל התורה כולה שמות התוקף והאדנות אלא שם הרחמים לבדו זולת בשני מקומות בתורה שהזכיר בהם יה, (שם טו) עזי וזמרת יה, (שם יז) כי יד על כס יה, אבל הזכיר עתה לשון הצור כי רצה לקלסו במה שחטא, וכענין שדרשו רז"ל אמר משה באז חטאתי (שם ה) ומאז באתי אל פרעה, באז אני מקלסו שנאמר (שם טו) אז ישיר משה.

יכין. ובועז יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם (תהלים פ"ט):

וישב שלמה על כסא ה' למלך. כאן נופל לומר מלך על כסא ה' שהכסא של ה' הוא להמליך עליו מי שירצה ובמדרש מפורש כסאו היה מלא כמו הלבנה בט"ו בחדש כי מאברהם עד שלמה ט"ו דורות אברהם יצחק יעקב יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמה בועז עובד ישי דוד שלמה וזהו שכתוב כסאו כשמש נגדי (תהילים פ״ט:ל״ז) שאינו נחסר לעולם ואם אתה רוצה לדמותו לירח יהיה כירח שיכון לעתיד לבא ומשלמה ואילך נתמעטו המלכים מגדולתם כלבנה המחסרת והולך עד צדקיהו ועיני צדקיהו עור: